ח’ בניסן תש”ה – 22 במרץ 1945
חברי הלח”י אליהו בית צורי ואליהו חכים הוצאו להורג. בכך בוצע גזר הדין שנפסק להם על חיסולו של וולטר גינס, הברון הראשון ממוין. הלורד מוין שימש באותה עת בתפקיד השר הבריטי לענייני המזרח התיכון ומקום מושבו היה בקהיר. לטענת אנשי הלח”י היה הלורד מוין אנטישמי ועוין לתנועה הציונית, ואכן התבטא פעמים רבות נגד העלייה היהודית לארץ ישראל ואף פעל בכל כוחו לסגור את גבולות הארץ, למרות הידיעות שהגיעו על אשר קורה ליהודי אירופה באותם ימים. ב-6 בנובמבר 1944 ארבו אליהו בית צורי ואליהו חכים למכוניתו של מוין בסמוך לביתו, לאחר שבשבועות הקודמים עקבו אחריו ותכננו את ההתנקשות. כשהגיעה המכונית פתח אליהו חכים את הדלת, ירה 3 יריות בלורד מוין והרג אותו וירה גם בשומר הראש של השר. שני אנשי הלח”י נמלטו על גבי אופניים, אולם שוטר זיהה אותם והצליח לירות באליהו בית צורי. אליהו חכים חזר לעזור לחברו וכך נתפסו שניהם. חכים ובית צורי זכו לתמיכה של רבים בקהיר – יהודים ולא יהודים – אשר ראו בהם לוחמים נגד השלטון הבריטי השנוא. הם הועמדו לדין בפני בית דין צבאי מצרי ונדונו למוות, והוצאו להורג בקהיר בעודם שרים את ‘התקווה’. במשפטו אמר אליהו חכים:
“החוק צריך להתבסס על הצדק. הוא מטיל חובות על האזרחים, אולם הוא גם מעניק להם זכויות. אם לא, אם החוק איננו מתבסס על הצדק, אין כל יסוד שיכבדוהו. חברי ואני חונכנו ברוח התנ”ך שלנו, המצווה: לא תרצח. אולם לא היה כל אמצעי אחר כדי להשפיע שיכבדו את זכויותינו, שזילזלו בהן. לכן החלטנו לפעול ועשינו זאת בשם הצדק העליון. כיום אומרים לנו לענות על האשמה של רצח הלורד מוין. אנו מאשימים את הלורד מוין ואת הממשלה שהוא ייצג ברצח מאות ואלפים מאחינו ואחיותינו. אנו מאשימים אותם בגזילת מולדתנו ושוד רכושנו. היכן החוק שלפיו צריך לשפוט אותם על פשעיהם? אל מי יכולנו לפנות כדי להשיג צדק? חוק זה עדיין איננו רשום בשום ספר חוקים, אך הוא כתוב בלבנו. על כן אנוסים היינו לקחת את הצדק לידינו. באיזו זכות מבקש מאיתנו העולם שלום? האם בשם ההתחסדות הצבועה, בשם העמידה על דם בני עמנו, בשם החרפה, או בשם העבדות שהטילו עלינו? איי ספר הדינים, שיפרט את הסעיפים האלה בחוקיו? לכן ביקשתי בראשית הדיונים שענייננו יובא בפני בית דין בינלאומי, שרק לו הזכות לשפוט על הצדק העליון שהפעילנו. בשם צדק זה, העליון והיחידי, אני מבקש מכם לזכותנו בדינכם.”