כ”ז באב ה’תקצ”ה – 2 באוגוסט 1835
בבגדד שבעירק נולד לרב אליהו בן הרב משה חיים, לימים רבה הראשי של בגדאד, תינוק, ושמו נקרא יוסף חיים. כשיגדל, יהפוך התינוק לאחד מגדולי חכמי המזרח בעת החדשה, ויהיה מוכר בעיקר בשם הידוע בספריו, ‘בן איש חי’. הבן איש חי היה מקובל ודרשן בולט ובעיקר פוסק הלכה בעל שיעור קומה והשפעה עצומה. עם פטירת אביו קיבל עליו את הנהגת קהילת בגדד, והפך למנהיג ציבור חשוב ובולט. הוא היה מהבודדים בתקופתו שיצאו למסע לארץ ישראל, ועמד בקשרי מכתבים עם גדולי הרבנים והאדמו”רים בארצות אשכנז – תופעה לא נפוצה באותם ימים. נפטר בי”ג באלול ה’תרס”ט.