הוקם מחנה הריכוז דכאו

כ”ד באדר ה’תרצ”ג – 22 במרץ 1933

הושלמה הקמתו של דכאו, מחנה הריכוז הראשון של התנועה הנאצית. הקמתו הושלמה 51 ימים בלבד לאחר שהנאצים עלו לשלטון, כאשר איש עוד לא דמיין את אימי השואה ואפילו הנאצים בעצמם היו רחוקים מההחלטה על ‘הפתרון הסופי’. היינריך הימלר, ראש המשטרה של מינכן, תיאר באופן רשמי את המחנה כ”מחנה הריכוז הראשון של אסירים פוליטיים”, אולם עד מהרה התמלא המחנה באסירים מכל הסוגים. במהלך השואה נכלאו בדכאו בעיקר יהודים, אולם לא רק הם – במחנה היו גם אסירים פוליטיים גרמנים וגם אסירים פליליים. בתוך המחנה פעל מפעל תחמושת והאסירים הועסקו בו בכפייה. דכאו גם שימש כמרכז הדרכה לאנשי אס. אס. במחנה הוקמו תאים להשמדה בגז, שלא הופעלו, ותנורים לשריפת גופות אלפי האסירים שמתו בשל התנאים הקשים ששררו במקום. מעריכים כי מבין 200,000 האסירים שעברו בדכאו לאורך 12 שנות קיומו, כ-30,000 אסירים נספו.