22 בינואר 1901 – ב’ בשבט ה’תרס”א
אדוארד השביעי מונה למלך בריטניה לאחר שאמו, המלכה ויקטוריה, הלכה לעולמה. במעגל חבריו הקרובים של אדוארד היו יהודים אחדים, והוא שמר על קשריו עמם גם בתקופת שלטונו הקצרה. בין חבריו היה גם ראובן ששון, יליד בגדד, ורבים בקרב האצולה הבריטית לא ראו בעין יפה את קשריו של המלך עם היהודי המזרחי. בביקורו ברוסיה ב־1908 ביקש אדוארד מדודנו, הצאר ניקולאי השני, שיפעל לשיפור מצבם של יהודי ממלכתו. ניקולאי התעלם מהבקשה באלגנטיות.