כ’ בניסן ד’תתע”ח – 14 באפריל 1118
ירושלים
בלדווין מבורק הוכתר למלך ירושלים הצלבני בשם בלדווין השני. בלדווין היה רוזן אדסה, המדינה הצלבנית בגבול טורקיה-סוריה כיום. זמן קצר לאחר ההכתרה פלשו אל הממלכה כוחות סלג’וקים מסוריה וכוחות פאטימיים ממצרים. בלדווין הניס את הפולשים ללא קרב. שנתיים לאחר הכתרתו כינס בלדווין את “מועצת שכם” שבה נקבעו חוקי הממלכה הצלבנים ומעמדם של מסדרי האבירים. ההיסטוריון בן התקופה ויליאם מצור סיפר שבלדווין היה מלך נאמן ונחוש, וזכה לכינוי “הקוצני”. לאחר 13 שנה נפטר בלדווין ונקבר בכנסיית הקבר בירושלים.