ב’ באב ה’תש”ב – 16 ביולי 1942
מתחיל המצוד הגדול אחרי יהודי פריז. המצוד נמשך יומיים, אשר בסופם רוכזו מרביתם של יהודי פריז ב”ולודרום ד’איב” – אצטדיון החורף של העיר. מספר לא ידוע של יהודים הצליחו להתחמק או שהוחבאו בידי המחתרת הצרפתית. אלפי יהודים כונסו במקום, ושהו שם בתנאים קשים במשך כחמישה ימים, אבל מצבם לאחר חמישה ימים אלה לא היה טוב יותר: הם הועלו על רכבות והועברו לאושוויץ להשמדה. אלפי היהודים שגורשו במסגרת הפעולה היוו כרבע מכלל 42,000 היהודים שנשלחו מצרפת לאושוויץ בשנת 1942, ומהם ניצלו בסוף המלחמה רק 811 איש, ועוד אלפים בודדים שהסתתרו ברחבי צרפת. מעבר לטרגדיה האנושית המזעזעת הגלומה בחיסולם של עשרות אלפי בני אדם, היה לכך גם השלכה היסטורית ותרבותית איומה: בכך הושמדה אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, קהילה עם מסורות עשירות שמגיעות עד לימי הביניים המוקדמים. כתוצאה מכך, הקהילה היהודית בצרפת כיום היא ברובה קהילה חדשה של מהגרים וצאצאיהם, שהגיעו ברובם מצפון אפריקה בשבעים השנים האחרונות.