כ”ז אייר ד’תתס”ב – 17 במאי 1102
כשלוש שנים לאחר כיבוש ירושלים במסע הצלב הראשון נערכו קרבות אחדים בין הצלבנים לבין המוסלמים באזור העיר רמלה. בתאריך זה התקיים הקרב הגדול השני בין צבא מוסלמי שהגיע ממצרים לבין צבאו של מלך הצלבנים בלדווין הראשון, ובו הביסו המוסלמים את הצלבנים. רבים מהאבירים הצלבנים נהרגו או נפלו בשבי – כה רבים עד כי יש המעריכים שכמחצית מכוחה הצבאי של ממלכת הצלבנים הושמד בקרב. המלך בולדווין עצמו הצליח להימלט ביחד עם כמה עשרות אבירים אל יפו.
האגדה מספרת כי בעת שבלדווין היה במצודת רמלה הגיע לשער לוחם מוסלמי שהזהיר את המלך בולדווין כי צבא מצרי עתיד לתקוף את רמלה עם בוקר והציע למלך להמלט בדרך סתרים. אותו לוחם מוסלמי, טוענת האגדה, גמל חסד לבולדווין על מעשה שתרחש שנה קודם לכן, אז תקף גדוד צלבני בפיקודו של בלדווין שיירה שעשתה את דרכה בעבר הירדן. רוב נוסעי השיירה ומלוויה נטבחו והנשים והילדים נמכרו לעבדות. בשיירה הייתה גם נסיכה ערבית – אשתו של הלוחם המוסלמי – והיא בחודש האחרון להריונה. בלדווין שיחרר אותה ואת המשרתות שלה עם אספקה של מזון ומים ונאקה שתישא אותן למקום מבטחים. הנסיכה ילדה לצד הדרך ובעלה אסיר התודה הבטיח למלך כי הוא ישיב לו תודה בעתיד.
הצלבנים שבו וכבשו את רמלה ב-1105.