6 בספטמבר 1879 – א’ בתשרי ה’תר”ם
פרשן המקרא מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל וייזר, המוכר בשם המלבי”ם, נפטר בעיר קייב לאחר עשרות שנים של יצירה פורייה ושל שימוש ברבנות בקהילות שונות ברומניה, בפרוסיה ובאימפריה הרוסית שבהן נקלע למחלוקות קשות. נטייתו לתמוך בעניי הקהילה מול כוחם הגובר של העשירים עורר עליו את חמתם של רבים, שדאגו להסית את השלטונות נגדו. גבירי הקהילה תלו את פנייתם בהנהגתו הקפדנית שלטענתם קוממה נגדו חוגים משכילים, וכיוון שאלה זכו לגיבוי של השלטונות הוא נאלץ לעתים קרובות לנדוד ממקום למקום. למרות נדודיו כתב דרשות רבות, פרשנות הלכתית ופירוש לתנ”ך שניזון מהידע שלו בבלשנות ובלוגיקה, נושאים שגם עליהם כתב ספרים.