ב’ בתמוז ה’תקי”ז – 20 ביוני 1757
אנשי כת הפרנקיסטים – הקרויים על שם מייסד הכת יעקב פרנק – יזמו ויכוח דתי בינם לבין הרבנים בחסותו של הבישוף הפולני האנטישמי ניקולאוס דמבובסקי. בסופו פסק הבישוף – ששמח מאד על ‘מלחמת היהודים’ שנפלה לידיו – נגד הרבנים, והורה לשרוף אלפי כרכים של התלמוד. הפרנקיסטים, שביססו את אמונתם על ספר הזוהר בלבד, קיימו טקסים פגניים שבמרכזם התהוללות מינית פרועה. רבים מהם התנצרו, ופרנק הכריז על עצמו כמשיח ואמר כי הוא גלגול נשמתו של שבתי צבי ונציגו של האל עלי אדמות.