כ”ו בתמוז ה’תש”ל – 30 ביולי 1970
בקרב אוויר שהתרחש מעל תעלת סואץ הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי חמישה מטוסי מיג-21 מוטסים בידי טייסים סובייטיים. המבצע, שנקרא ‘רימון 20′, התרחש במהלך מלחמת ההתשה, בעקבות הגעתם של טייסים סובייטיים לסייע לטייסים המצרים במלחמה. ב-1969 החל חיל האוויר הישראלי לפעול בצורה נרחבת נגד מטרות מצריות באזור התעלה ובעומק מצרים, וזאת בתגובה להפגזות מצריות בלתי פוסקות של מוצבי צה”ל לאורך התעלה. המצרים לא הצליחו להתמודד עם ההפגזות, שנעשו בידי מטוסי מיראז’ וסקייהוק, והמצב החמיר מנקודת מבטם של המצרים עם כניסתם לשירות של מטוסי פנטום חדשים. בסתיו 1969 ובראשית 1970 יצא נשיא מצרים נאצר לברית המועצות וביקש הגדלה של הסיוע הצבאי. הרוסים נענו לבקשתו, והקימו חיל משלוח סובייטי גדול שכלל בין היתר דיוויזיה שלמה של טילי קרקע אוויר חדישים, שלוש טייסות מטוסי מיג 21MF וציוד רב נוסף, וכן את כל הצוותים המקצועיים להפעלתם – טייסים, בקרים, מפעילי מכ”ם, טכנאים ועוד. ממשלת ישראל חששה מעימות ישיר מול הסובייטים והורתה לצה”ל שלא להפציץ את סוללות הטילים הרוסיות. הצלחות של סוללות טילי הקרקע אוויר סובייטיות בהפלת מטוסי צה”ל הגדילו את ביטחונם העצמי, וגם המטוסים הרוסים ניסו לפגוע במטוסי חייל האוויר, חדרו לשטח סיני ובאחד המקרים אף פגעו במטוס סקייהוק שנאלץ לבצע נחיתת חירום. בשלב זה התעורר בישראל חשש ממשי כי העליונות האווירית של חיל האוויר תאבד אל מול הכוחות הרוסיים במצרים. הוחלט לנוכח התנהגות הבוטחת של הרוסים לתכנן קרב אווירי יזום שבו הרוסים יתפתו לרדוף אחר מטוסי חיל האוויר שיחדרו לשטח מצרים ושם יופלו על ידי מטוסים אחרים שיירטו אותם בתכנון מוקפד. התכנית הקפדנית בוצעה בצורה מושלמת: מטוסי מיג 21 מוטסים בידי טייסים רוסים פותו לתקוף מטוסים ישראלים שתקפו ייעדים במצרים, אולם חמישה מהם הופלו מעל שטח מצרים. הקרב השיב את העליונות האווירית לידי ישראל, והטייסים הסובייטים הגבילו את מעורבותם בנעשה באזור התעלה.