ליל הסכינים הארוכות

י”ז בתמוז ה’תרצ”ד – 30 ביוני 1934

גרמניה

 

בפעילות אלימה ומתוכננת היטב היכה היטלר במתנגדיו ורצח רבים מהם. שנה וחצי לאחר עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון החליט היטלר וחבריו להנהגה לפגוע במי שראו בו ובארגונו איום על המפלגה: ארנסט רהם, מפקד ה-אס. אה. כוחות האס.אה. (“החולצות החומות”) היו בעיקר אנשי אגרוף ופושעים, והנהגתם נטתה שמאלה והתנגדה לקרבתו של היטלר לשמרנים ולקנצלר הישיש פון הינדנבורג. רהם האמין בחזון “המהפכה השנייה” עשר שנים לאחר ניסיון הפוטש הכושל ב-1923, ושאף לסילוק השמרנים, ראשי התעשייה והצבא מעמדות השפעה. המנהיגים הנאצים הימלר, גבלס וגרינג שכנעו את היטלר כי רהם זומם הפיכה, והיטלר הורה על מרחץ דמים מאורגן באנשי האס. אה.

יותר מ-100 נרצחו ב”ליל הסכינים הארוכות”, ובהם רהם עצמו, שסירב להתאבד ונורה בתא המעצר. הנאצים ניצלו את ההזדמנות ורצחו גם מנהיגים ודמויות ציבוריות אחרות שאיתם “היה להם חשבון פתוח”. היטלר הפך בפועל למנהיג הבלתי-מעורער של גרמניה, ראשי הצבא הפגינו בו תמיכה פומבית, והאס. אס. בראשות היינריך הימלר הפך לזרוע הצבאית של המפלגה הנאצית.

רכבת הדמים יצאה לדרוס את היבשת כולה ב-11 השנים הבאות עם מיליוני קרבנות.