27 באפריל 1293 – י”ט באייר ה’נ”ג
הרב מאיר בן הרב ברוך, שנודע בשם המהר”ם מרוטנבורג, נפטר בכלא במבצר אנזיסהיים שבחבל אלזס, שם נכלא על ידי הקיסר רודולף הראשון לאחר שהואשם בבריחה לא חוקית מגרמניה ובניסיון לארגון בריחה המונית ממנה. לפי המסורת המקובלת הסכים הקיסר לשחרר את המהר”ם בתמורה להון עתק, אולם הוא לא הרשה לקהילה לפדותו בשל הכלל ההלכתי המופיע במשנה: “אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן” (גיטין ד’, ו’), ורק לאחר מותו נפדתה גופתו והובאה לקבר ישראל.