18 בספטמבר 1764 – כ”א באלול ה’תקכ”ד
הרב יהונתן אייבשיץ כיהן כרבן של קהילות שונות באירופה, ביניהן פראג והמבורג. הוא היה דרשן מוכשר, פוסק חשוב, ועסק בתורת הנסתר. בזכות קשריו עם אנשי האקדמיה והכנסיה הותרה מחדש הדפסת והפצת התלמוד בעיר. על אף כישוריו בדרשה ובפסיקה, הוא זכור בעיקר בגלל המחלוקת בינו לבין הרב יעקב עמדין, שכינה אותו “מין ארור” ו”נחש”, משום שחשד שהרב אייבשיץ שבתאי. המחלוקת סביב השבתאות של הרב אייבשיץ נמשכה גם אחרי פטירתו.