כ”ז באדר ג’ר – 4 במרץ 561 לפסה”נ
אויל מרדך מלך בבל שחרר את יהויכין מלך יהודה מכלאו 37 שנה לאחר שנבוכדנצר הגלה אותו לבבל עם אלפי נכבדים יהודים שכונו ‘החרש והמסגר’. גלות זו סימנה את השלב הראשון בתהליך שהוביל בסופו של דבר לחורבן ירושלים והמקדש, ואילו שחרורו מהכלא עשוי לסמל דווקא את הצעד הראשון לקראת שיבת ציון.