לידת הדסה

ו’ באדר ה’תרע”ב – 24 בפברואר 1912

ניו-יורק

 

בפגישה שנערכה בשבת “תרומה” (איזה שם סמלי!) בביהכ”נ טמפל עמנו-אל בניו-יורק, שכנעה הנרייטה סאלד את חברותיה בקבוצת הלימוד הנשית “בנות ציון” להרחיב את פעילות הארגון ומטרותיו, ולחתור לסיוע רפואי נרחב ליהודי ארץ ישראל. בגלל סמיכותו של המפגש לחג הפורים (כעבור פחות משבועיים) החליטו הנשים לקרוא לעצמן “סניף הדסה של בנות ציון”, כשמהּ העברי של אסתר, גיבורת המגילה.

הנרייטה סאלד היתה הנשיאה הראשונה של הדסה, שהפכה לארגון המגייס תרומות ויוזם הקמת מוסדות רפואיים בארץ. שנה לאחר מכן נשלחו כבר שתי אחיות שהקימו תחנת בריאות ציבורית בירושלים בתמיכת הנדבנים לינה ונתן שטראוס. תחנה זו היתה הבסיס למרפאת “הדסה” הוותיקה ברחוב שטראוס בירושלים. ב-1934 הונחה אבן הפינה לבית החולים האוניברסיטאי הדסה בהר הצופים, והוא נפתח רשמית כעבור חמש שנים. סאלד עצמה עלתה לארץ ב-1920 כדי לסייע למשלחת אנשי הרפואה שהגיעו לארץ ב-1918, ונשארה בה עד פטירתה ב-1945.

 

על אישיותה המופלאה של הנרייטה סאלד ופעילותה תוכלו לקרוא בהרחבה בגיליון 31 של “סגולה”.