מגש של כסף בעיר הכסף

ל’ בכסלו ה’תש”ח – 13 בדצמבר 1947

אטלנטיק סיטי

חיים ויצמן טבע את המושג ‘מגש של כסף’.

בנאומו לפני באי הוועידה של המגבית היהודית המאוחדת אמר ויצמן ‘אף מדינה לא ניתנה לנו על מגש של כסף’. סיקור נאומו של ויצמן יומיים מאוחר יותר בעיתון ‘הארץ’ הביא את נתן אלתרמן לפרסם ב’טור השביעי’ בסוף השבוע הבא את שירו המפעים ‘מגש הכסף’, העוסק בהקרבה ובמחיר הדמים של הקמת המדינה היהודית.

נאומו של ויצמן לא לכד את תשומת ליבם של מרבית עורכי העיתונים בארץ, אולם דווקא סיקור הוועידה ב’ניו יורק טיימס’ למחרת כלל את מטבע הלשון הייחודי שטבע ויצמן. ‘מגש הכסף’ הפך מאז לקטע קריאה המיוחד לטקסי זיכרון לחיילים שנפלו.

נראה שאת הביטוי ‘מגש הכסף’, במקור: silver platter, שאב ויצמן מגרסת התרגום האמריקנית של התנ”ך למתנות הנשיאים בחנוכת המשכן, בספר במדבר פרק ז’ פסוק 13 – ‘וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת’. אלתרמן, בחושיו הלשוניים המחודדים, קישר את קערת הכסף עם המילה הקודמת – ‘וְקָרְבָּנוֹ’ – והעניק לה משמעות נוספת, של קרבנות המלחמה בארץ.

והשאר יסופר בתולדות ישראל.

עוד על חיים ויצמן – בגיליון סגולה 72. וגם כאן בהרחבה על ‘מגש הכסף’.