וְאוּלָם בֵּית אֵ-ל שֵׁם הָעִיר לָרִאשׁוֹנָה

א’ באלול ה’תשכ”ט – 15 באוגוסט 1969

חוות מקס יסגור, Bethel, ניו-יורק

 

נפתח פסטיבל וודסטוק למוזיקה. הפסטיבל היה הבולט בין אירועי המוזיקה האנטי-ממסדית בסוף שנות ה-60 של המאה העשרים, והוא משך אליו רבבות משתתפים. המארגנים ביקשו לקיים אותו בעיירה וודסטוק במדינת ניו-יורק, אולם משלא הצליחו לשכור מקום מתאים, נאלצו לבסוף לשכור שטח מחוותו של החוואי האמריקני-יהודי מקס יסגור באזור העיירה בית-אל, המרוחקת כ-75 ק”מ מוודסטוק.

מודעת פרסומת לפסטיבל וודסטוק במיקום המיועד המקורי בוולקיל, ניו-יורקRamparts Mag 1969

מודעת פרסומת לפסטיבל וודסטוק במיקום המיועד המקורי בוולקיל, ניו-יורק

מיטב האמנים והלהקות של התקופה הופיעו בפסטיבל, ביניהן ארלו גאת’רי, ג’ואן באעז, ג’ניס ג’ופלין, להקת הגרייטפול דד, ג’ו קוקר, סנטנה, והלהקה הבריטית “המי” (The Who). בסיום ההופעה נטל גיטריסט הלהקה פיט טאונסנד את הגיטרה שלו, וניפץ אותה כמנהגו על הרמקולים. על פי ההערכות הגיעו לאזור הפסטיבל כ-400,000 איש, אם כי האמרה הנפוצה בארה”ב היא שיש יותר אנשים שטוענים שהשתתפו באירוע מאשר תושבי ארה”ב כולה באותה עת (ועוד נהוג לומר, בגלל השימוש הכבד בסמים על ידי באי האירוע, ש”אם אתה זוכר את וודסטוק – סימן שלא היית שם“).

קיום הפסטיבל בשטחו של יסגור (שהיה רשום כרפובליקני שמרן דווקא) נתקל בהתנגדות עזה מצד שכניו, שיחות טלפון מאיימות, ופרסום שלטי ענק כמו “המקומיים קוראים לעצור את את פסטיבל המוזיקה של מקס; שום 150,000 היפים לא יהיו פה!“, או “אל תקנו ממנו חלב!”. אולם ההתנגדות לא מנעה את קיום הפסטיבל שנחשב לאירוע הבולט ביותר בין פסטיבלי הרוק של שנות השישים, וסימל  את ההתנגדות הגדולה לממסד ולמעורבותה של ארצות הברית במלחמה בוויאטנאם. גשם כבד ירד במשך רוב ימי הפסטיבל, ועיר האוהלים שהוקמה בשטח בוססה בבוץ כבד. ניסיונות לחדש את הפסטיבל בשנות ה-70 וה-80 לא עלו יפה.

 

***

מחסן עצים וודסטוק באזור התעשייה תלפיות בירושליםצילום: זאב קינן

מחסן עצים וודסטוק באזור התעשייה תלפיות בירושלים