עירם של יצרני הגבינה ממערב יוון מסתכלת לאחור על קרוב לאלף שנות היסטוריה יהודית שנגדעו באחת בידי הגרמנים. הנוסח המקומי, שהתמודד בהצלחה עם מגורשי ספרד שהצטרפו במאה ה-16, משמר יותר מכל נוסח אחר את הסידור הארצישראלי הקדום

"בית הקברות היה דומה יותר ליער", מספרת רֶבֶּקָה סָלֶם. "אנשי הקהילה גדעו לקראת בואנו את העצים הכבדים, אבל המקום עדיין היה מלא בצמחיית פרא. היינו צריכים להסיר אותה בזהירות רבה כדי לא לפגוע במצבות. השטח היה זרוע מחילות של בעלי חיים, ובעיקר נתקלנו בצבים. היינו שלוש סטודנטיות וסטודנט, לא בדיוק חוטבי עצים מנוסים ולא בריוניות מסוקסות, אבל המוטיבציה לחשוף את העבר הרחוק של הקהילה היהודית המיוחדת של יאנינה הייתה תחליף מצוין לשרירים החסרים.

"המצבות שהתגלו לנו מתוך הסבך היו ממגוון רחב. חלקן בעברית, לפעמים אפילו עם פסוקי שיר וחרוזים, אחרות ביוונית. מצבות בנות עשרות שנים ואחרות בנות מאות. לא מצאנו הרבה לוגיקה. היה ערבוב בין חדש וישן, עברי ויווני. מעורבב, חדשים מהמאה הקודמת וישנים. לקראת סוף שבוע העבודה שלנו, כשכבר לא חפרנו כל דבר אלא בָּררנו את העיקר, ראינו בקצה בית הקברות ראש מצבה מבצבץ ואמרנו – נסתכל ונחליט. ראינו שהאותיות גדולות מאוד וחיתוכן גס, והחלטנו לחפור. חפרנו, ניקינו, והאותיות היו כל כך מחוקות שהחזרנו קצת מהבוץ כדי שאפשר יהיה לקרוא את החקוק.

"כך הגענו לתגלית המרגשת ביותר שלנו: מצבה משנת 1426, עדות חומרית נדירה למה שמנהגי הקהילה מעידים עליו כאלף עדים: שהייתה פה קהילה יהודית רומניוטית עוד לפני שמגורשי ספרד הגיעו לכאן. קראנו בהתלהבות לשני החברים האחרים בקבוצה. סיפרנו איכשהו לראש הקהילה והוא הזדרז להגיע".

 

מתנה לקהילה

סלם מוסיפה: "בימים הבאים הגיעו זקני הקהילה. זה היה מטורף: הם דידו בין הגדמים, כשלו בענפים החתוכים, והגיעו למקום. הם כל כך התרגשו. חלקם בכו. בית הקברות נמצא במרכז העיר; כשהוא נבנה הוא היה בפאתיה, אבל העיר גדלה והיום הוא במרכז. העירייה שמה עין על השטח היקר והייתה מעוניינת לרכוש אותו מהקהילה ולבנות בו, ואילו הקהילה שאפה לקבל כספים מהעירייה כדי לתחזק את המקום. והנה עכשיו יש בידיהם ממצא עתיק. אני מרגישה שזו מתנה נהדרת שהצלחנו להשאיר לקהילה מהשהות שלנו בה. זה, וכמובן גם התיעוד שהכנו, מפת בית הקברות ובית הכנסת והתמונות".

סלם משמשת היום רכזת פיתוח משאבים (כלומר אחראית גיוס תרומות) של הפרויקט שהמשלחת יצאה במסגרתו – פרויקט 'מסע אל המורשת היהודית' של מרכז זלמן שזר בתמיכת קרן אבי חי. אז, בקיץ 2006, כשהייתה סטודנטית לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית, היא יצאה ליוון כחלק ממשלחת בת 26 סטודנטים. הם סיירו בערים סלוניקי, יאנינה, ואריה, דרמה וקוואלה, ואז התחלקו לקבוצות שכל אחת מהן התמקדה בעיר אחרת. סלם השתבצה כאמור ליאנינה שבצפון מערב יוון, מהקהילות היחידות בעולם ששימרו את מנהגי היהודים הרומניוטים.