כשהגיעו החסידים לטבריה במאה ה-18 הם פגשו קהילה ספרדית ותיקה וקהילה אשכנזית קטנה שכבר השתרשו בעיר. המפגש בין הקבוצות הוליד מתחים ומחלוקות, אך גם קשרי ידידות, הערכה הדדית ואפילו נישואין

באיגרת משנת 1778 תיאר רבי אברהם הכהן מקליסק את רצונם של יהודי טבריה לחיות לצד החסידים:

ואודיע גודל חסדי ה' יתברך עלינו, שנתן חן כולנו בעיני הספרדים והאשכנזים אשר בכל ערי ישראל … וגם בטבריא ביקשו אותנו פעמים רבות לדור עמהם. והיינו בראש חודש שבט בעיר הקודש טבריא … ונתעכבנו שם בערך שני שבועות, וממש היו בעיניהם כימים אחדים מגודל האהבה והתשוקה שיש לכולם לדור עמנו במקום אחד (אברהם יערי, 'אגרות ארץ ישראל', עמ' 321).

התמונה ההרמונית המצטיירת מהאיגרת אינה משקפת את הסיפור כולו. היחסים בין החסידים לקהילה הספרדית הוותיקה ידעו גם מתחים וחיכוכים.