בעקבות פתיחת הארכיונים הסובייטיים באוקראינה מתגלה מבצע מעקב עצום בהיקפו אחרי סופרים יהודים. תיקי החקירות מתארים את הלוך הרוח בקרב סופרים יהודים מלב האליטה הקומוניסטית שנאבקו במסירות נפש נגד מחיקת זהותם היהודית. קג"ב כותב ההיסטוריה

בעקבות המתיחות בין רוסיה לאוקראינה בעשור האחרון התגברה הדרישה במדינות מזרח אירופה להתנער מהמורשת הרוסית ולפתוח לעיני הציבור ארכיונים הכוללים מידע על התקופה הסובייטית. הדרישה הביאה לפתיחתו של ארכיון הקג"ב בקייב לצד פתיחתם של ארכיונים דומים בליטא ובלטביה. בארכיונים האלה השתמר תיעוד רב של החיים היהודיים בברית המועצות, כפי שנאסף בידי קג"ב, ונקוו"ד שקדם לו. בשנים האחרונות, בפעילות משותפת של הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי וקרן נדב אותרו, צולמו ונחקרו מאות תיקי חקירה ומעקב המנציחים את התופעות שהסובייטים ביקשו להכחיד, והם נגישים כעת בארכיון ובאתר J-Doc. 

אחד מהם הוא תיק המתעד מעקב סמוי שנערך בסוף שנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים של המאה העשרים. התיק מכיל 15 כרכים עבי כרס, המשתרעים על פני למעלה מ-7,000 עמודים. היקף החקירה משקף את האובססיה של שירותי הביטחון כלפי האליטה האינטלקטואלית היהודית. המעקב הסודי אחרי סופרים יהודים ושאר גיבורי התרבות הלאומית היהודית הסתיים במעצרים, בהוצאות להורג ובגירושים לגולאג לתקופות של 25-10 שנים. הוא התקיים לצד מערכה גלויה נגד מי שכונו 'קוסמופוליטים חסרי שורשים', כינוי שהתייחס למעשה לאותם יהודים שהיו אינטלקטואלים סובייטים מובילים. רק אחרי מותו של סטלין ב-1953 החלה בדיקה מחודשת של המדיניות הסובייטית שבאה לידי ביטוי מפורש בנאומו המפורסם של מחליפו חרושצ'וב בתחילת 1956, אז שוחררו מקצת האינטלקטואלים היהודים. התיק הארכיוני מלמד גם על במה ספרותית עשירה ונשכחת ועל תודעה יהודית חזקה שחיסלו סטלין וסוכניו. 

במרץ 1945 הורה הקומיסריאט העממי לביטחון לאומי של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית על פתיחתו של תיק מעקב מבצעי סמוי הנושא שם הקוד 'המעגל'. על הכוונת היו ארבעה סופרים יהודים: דוד הופשטיין, איציק קיפניס, אברהם קגן וריבה בליאסניה. כולם נחשדו ב'פעילות ציונית אנטי-סובייטית מאורגנת'.

כל הארבעה היו במעקב חשאי כבר בעבר: ב-1938 נפתח בקייב תיק חקירה שבמסגרתו נחקרו 29 אנשי ספרות מקייב, חרקוב, אודסה ודנייפרופטרובסק, אשר יצירותיהם פורסמו בסוף שנות העשרים בכתב העת היידי 'בוי' (בנייה ביידיש) שיצא לאור בחרקוב, אך תפירת התיקים נקטעה: בנובמבר 1938 הוחלף ראש הנקו"ד וגל המעצרים בקרב בעלי תפקידים בכירים שינה את כיוון הרוח הפוליטית. החקירה בתיקי אנשי 'בוי' נעצרה בלי כל עדות לנוכחות של 'לאומנים טרוצקיסטים' בקרב כותבי היידיש. ואולם לחומרים שנאספו אז נמצא מאוחר יותר שימוש במבצע 'המעגל'.

ב-1949 נוספו לארבעת החשודים הראשונים חמישה שמות חדשים: גרגורי פוליאנקר, מטביי טללייבסקי, משה פינצ'בסקי, נתן זבארה ויוסף בוכבינדר, שרובם היו תחת מעקב כבר במסגרת התיק על 'בוי'. לתיק הארכיוני צורפו גם תיקי חקירה אישיים של סופרים יהודים תושבי קייב. בתיקים הללו הופיעו לא רק החשודים עצמם אלא גם למעלה מ-400 מאנשי הקשר שלהם.

על סמך חומרי החקירה אפשר לשחזר היום את דמותה של התרבות היהודית בברית המועצות בשנים 1940-1920, כולל שמות היוצרים, שמות האיגודים הספרותיים וההוצאות לאור; לעקוב אחר המאבקים שניהלו אנשי הספרות, וכן אחר השינויים בהלכי הרוח של תרבות יהודית חיה ותוססת. 

 

סוגרים

חבורת הסופרים שהתגבשה בשנות העשרים התארגנה סביב הרעיון של תרבות יידית חדשה, אשר העניקה ליהודים זהות לאומית שאינה מבוססת על דת. יידיש הייתה שפת אמם של יהודים רבים באוקראינה, פעלו בה גם בתי ספר ותאטראות יהודיים וגם יצאו לאור עיתונים וכתבי עת ביידיש. אלה אוגדו תחת ה'קולטור ליגה', ארגון תרבותי שקם ב-1918 וחרת על דגלו שמירה על המשכיות המסורת התרבותית וייחסו חשיבות רבה לערך האסתטי של הספרות החדשה. השלטון הסובייטי לא היה יכול להניח לארגון כזה לפעול בחופשיות, וב-1924 הוכפפו כל מוסדות החינוך שלו למשרד החינוך והתרבות הסובייטי.

גם במוסקבה התאגדו כמה סופרים יהודים ילידי קייב לצורך דומה והקימו את כתב העת 'שטראָם' (זרם ביידיש), אך ב-1924 הוא נסגר בידי הרשויות. בקייב עדיין היה אפשר לפרסם ספרות יידית, וב-1925 קמה בעיר קבוצת 'אַנטענע' (אנטנה) שחבריה היו אלה שייסדו ב-1927 את כתב העת 'בוי'. 

החל מסוף שנות העשרים החלו השלטונות לחסל את תרבות ההמונים היהודית: קבוצת 'בוי' הפסיקה את פעילותה, נסגרו תאטראות, עיתונים ובתי ספר. בשלהי שנות השלושים התנהל הרס הספרות היהודית תחת דגל המאבק בטרוצקיזם, ולקראת אמצע שנות הארבעים ריכז השלטון את מאמציו במאבק בציונות שכונתה 'הלאומנות היהודית הבורגנית'. אנשי המשטרה החשאית לא התעמקו בהבדלים בין הציונות לתרבות היידיש, ויהדותם של האינטלקטואלים הייתה הגורם המרכזי בהפיכתם לחשודים.

החקירה הסמויה, 'המעגל', נפתחה באביב 1945. הייתה זו השנה השלישית לפעילותו של הוועד היהודי האנטי פשיסטי, ארגון יהודי סובייטי שפעל לסייע לברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית ולתעד את זוועות השואה בשטחים הכבושים בידי הגרמנים. רבים מהחשודים בתיק 'המעגל' מסרו לוועד מידע על חייהם של היהודים באוקראינה אחרי המלחמה ופרסמו את יצירותיהם בעיתון הוועד 'אייניקייט' (אחדות ביידיש). סופרים יהודים סייעו לווסילי גרוסמן ולאיליה ארנבורג באיסוף עדויות עבור 'הספר השחור', שתיעד את פשעי הנאצים ועוזריהם נגד היהודים על אדמת ברית המועצות. עם פרוץ המסע האנטישמי בחסות המדינה, חומרי החקירה נגד פעילים רבים שהמתינו לשעתם, היו מוכנים לשימוש.