י”ג באדר ה’ש”ו – 15 בפברואר 1546
הכומר מרטין לותר, אבי תנועת הרפורמציה הנוצרית, מסר את דרשתו האחרונה שלושה ימים לפני מותו בעיר הולדתו אייסלבן. בדרשה חזר לותר על דברים שכתב בספרו האחרון, ‘היהודים ושקריהם’, שבו טען בין השאר כי היהודים הם אויבי הציבור המגדפים ללא הרף את הדת הנוצרית, כי אילו יכלו היו הורגים את כל הנוצרים, וכי יש בין היהודים רוצחי נוצרים – במיוחד אלה שמציגים עצמם כרופאים. היה זה רק אקורד הסיום למכלול של אמירות אנטישמיות שיצאו מפיו של הכומר הגרמני לאורך חייו. הנצרות הלותרנית והפרוטסטנטית שיצאו מבית מדרשו של לותר היו לא פחות אנטישמיות מאשר הקתוליות ממנה פרשו, אולם התהליכים ההיסטוריים שנוצרו כתוצאה מהרפורמציה הובילו גם לחילון, לאמנציפציה וליחס ליברלי יותר כלפי היהודים.