בקיבוץ ההכשרה עובדיה שבסְ לַ בְ קֹוב התקבצו נערים ונערות ששאפו ליצור דגם של חיים יהודיים חדשים, חיי שיתוף ברוח תורה ועבודה. עוצמת הלהט הרוחני שלהם יצרה קבוצה יוצאת דופן שהייתה מופת עבור הקיבוצים הדתיים בארץ ובגולה, אלא שללהט העצום היה גם מחיר | יוחנן בן יעקב

את המשפט "אם תרצו להבין את היצירה הקיבוצית המופלאה שהקימו הוריכם בכפר עציון, סעו לפולניה, לסְלָבְקוֹב" שמענו, ילדי כפר עציון, מחנוך אחימן, אחד מהחברים המעטים מכפר עציון שנותרו בחיים לאחר נפילת הקיבוץ במלחמת העצמאות. מצויד במסר זה ובתמונה קטנה שנותרה מעיזבונו של אבי, יעקב קְלַפְּהוֹלְץ הי"ד, ביקרתי בסלבקוב בקיץ תשנ"ח (1998). החווה שבה פעל קיבוץ עובדיה נותרה בדיוק כמו בצילום, המסמרים שהצמידו מזוזה לדלת הכניסה האחורית נותרו על המשקוף, אך המזוזה עצמה כבר לא הייתה שם. 

 

גרעין מייסד 

בשנות העשרים של המאה הקודמת נדרשו חלוצים להקדים שנת הכשרה לעלייה ארצה. מאות קיבוצי הכשרה קמו ברחבי פולין, ובהם עשרות בחסות התנועה הדתית 'החלוץ המזרחי'. נתן גרדי, שליח תנועת תורה ועבודה בפולין, ביקר בתרצ"ג (1933) בהכשרות של התנועה בסוסנוביץ ובאולקוש ויזם הקמת קיבוץ שיורכב מחלוצים נבחרים משתי ההכשרות שיעלו לארץ יחד. חמישה חברים היוו את הגרעין המייסד והם צירפו אליהם עוד שבעה חברים וחברות. בכי היסטרי פרץ בין אלה שלא התקבלו. 

השליח גרדי ראה ביצירה החדשה קיבוץ של עובדֵי ה' והציע את השם קיבוץ עובד-יה. בי"ג בטבת תרצ"ג (8.1.1933) הוקם הקיבוץ שחזונו עלייה והתיישבות על יסוד ערכי תורה ועבודה. הקיבוץ התמקם ברחוב זוולניה 1 בעיירה סלבקוב באזור זגלמביה שבדרום פולין, אזור עשיר במכרות ובמפעלי תעשייה, חלקם בבעלות יהודית. בני משפחת שיין מבנדין הסמוכה שהיה בבעלותם בית חרושת למוצרי מתכת נענו בשמחה לפנייתו של יעקב קלוסקי (קלי), ממייסדי הקבוצה, וקיבלו את החברים לעבודה בבית החרושת. גרדי הכתיב לחברי הקיבוץ אורח חיים מוקפד שכלל גם סדר וניקיון למופת עד לפרטים הקטנים: אין להשאיר גרביים ולבנים מלוכלכים, וחובה לחלוץ נעלים לפני הכניסה. 

חלק ממייסדי הקיבוץ שקיבלו אשרות עלייה דחו את עלייתם כדי להכשיר את ממשיכיהם לשאת את הלפיד שהציתו, וכדי לעלות עם פלוגה קיבוצית, כפי שקראו אז לקבוצת חלוצים. הראשונים עלו בסיון תרצ"ג והקימו את קיבוץ עובדיה במערב הרצליה, מדרום לכפר שמריהו, וכעבור זמן לא רב התאחדו עם קיבוץ שח"ל ועברו לרחובות. מדי שנה עלתה לארץ פלוגת חלוצים נוספת מסלבקוב לרחובות, ובהמשך לקבוצת אברהם בכפר פינס. העולים קיימו קשר הדוק עם חבריהם בגולה והפיקו עלון משותף בשם 'חיינו'.