ראשי > גיליונות > גיליונות 151-200

    גיליונות 151-200

    גיליונות 151-200

    ד”ר דוקר בהר־טוב, שנות השלושים של המאה העשרים. ברקע שרידי המושבה הר־טוב, קיץ 194

    כתבות הגיליון

  • קשה לקבוע האם הופעתה של תרבות חז"ל לאחר החורבן משקפת תגובה לאירועים הקשים, אך תיאורים שונים בדברי חז"ל אכן מציגים את הנהגת חכמים כמענה דתי למשבר | איור: מורן ברק

    הדרך מבית המקדש לבית המדרש – חורבן הבית ותרבות חז"ל

    יאיר פורסטנברג

    מקובל לתאר את התפתחותה של תרבות חז"ל מתוך התמודדות עם המשבר של חורבן בית המקדש, ומקורות רבים אכן משקפים תודעה משברית. האמנם המשבר הזה היה החורבן? התשובה כנראה מורכבת יותר | יאיר פורסטנברג יאיר פורסטנברג בתוך המשבר שחולל חורבן הב

  • הכנת קמע ליולדת הייתה מלאכת מחשבת של ממש, ולעתים היא לא הגיעה לידי סיום בשל מורכבותה. טיוטת קמע שלא הושלם | אוסף משפחת גרוס

    מערך הגנה –  קמעות ללידה

    חן אביזוהר חגי

    שליטתו של האדם בגורלו היא מוגבלת, וקמעות מאפשרים למאמינים בהם לפנות אל גורמים בלתי נראים השולטים בגורל ולהטות אותם לכיוון הרצוי. סדרות של קמעות מאפשרות לנו היכרות עם המשמעויות שמאחורי המלאכה המורכבת הזו | חן אביזוהר חגי חן אביזוהר חגי

  • מה עומד בבסיס המנהג של קהילות יהודיות שונות להאכיל ציפורים? יהודי מאכיל יונים בכיכר סן מרקו בוונציה שבאיטליה | oliale72

    להאכיל את השמים – פיזור זירעונים לציפורים

    יוסי זיו

    במועדים ידועים בשנה נהגו יהודי פולין ויהודי אתיופיה להאכיל ציפורים, והם ייחסו למנהג משמעויות שונות ועמוקות. האם הציפורים הנודדות הן שהעבירו את המנהג בין יהודי הדרום ליהודי הצפון, או שעיני בני האדם המשקיפות למרום הובילו את דמיונם הפרשני אל ב

  • מבשרי הציונות. הרב יהודה אלקלעי היה מראשוני ההוגים שקראו להקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל במאה ה־19 | איור: עובדיה בנישו

    תִּכָּתֶב זאת לדור אחרון –  הרב יהודה אלקלעי

    יצחק קראוס

    כתביו של הרב יהודה אלקלעי עשויים להיראות כדרשנות יהודית מסורתית ותו לא, אך מעקב אחר הדרשות שהקדימו את זמנן חושף התמודדות מודעת עם רוחות הזמן, וגם חישובי קץ מצמררים. אבני דרך בגלגוליו של רעיון – שעוד לא קראו לו אז ציוני | יצחק קראוס יצחק קרא

  • בהגדות אמריקאיות מסורתיות התרגום לאנגלית של המלים "לשנה הבאה בירושלים" היה מסורבל. בהגדה מאוירת מ־1857 נראה בית המקדש בנוי בירושלים

    מה לעשות עם המשפט האסור? – לשנה הבאה בירושלים

    יונתן דניאל סרנה

    סיום ההגדה של פסח העמיד דורות של יהודים אמריקאים במבוכה. האם הם אמנם רוצים להיות בשנה הבאה בירושלים, או שהם אזרחים נאמנים של הארץ שכל בניה בני חורין? יותר ממאה שנה של הגדות אמריקאיות | יונתן דניאל סרנה יונתן דניאל סרנה מלים ״לשנ

  • 'לאורך הנהר במהלך פסטיבל צ'ינגמינג' מתאר את חיי היומיום בקאיפנג. העתק מאוחר של הציור המקורי | מוזאון הארמון הלאומי, טאיפיי

    יהודים סינים בעיניים נוצריות – יהודי קאיפנג

    נעם אורבך

    למה ארגן הבישוף האנגלי הראשון שהגיע לסין משלחת אל הקהילה היהודית הוותיקה בקאיפנג? במשך מאות שנים הידיעות על הקהילה הגיעו למערב רק דרך עיניים מיסיונריות נעם אורבך שנת 1850 נפל דבר בתולדותיה של הנצרות בסין. הבישוף ג'ורג' סמית' הגי

  • רגע לפני השחרור מעול המנדט הבריטי והיציאה לעצמאות קיבל חג החירות בתש"ח משמעות מיוחדת. חיילי ההגנה חוגגים את הסדר במהלך מלחמת העצמאות | באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים 1088714\PH

    ליל שימורים –  ליל סדר במצור

    משה ארנוולד

    בין שקיעת שמשה של ממשלת המנדט לזריחתה של מדינת ישראל הייתה הארץ נתונה במלחמת אזרחים. כמאה אלף יהודים תושבי ירושלים חגגו את הפסח בעיצומם של הקרבות, כשהם נתונים במצור ובחוסר ודאות באשר לעתידם. סיפור יציאת מצרים הדהד באופן ייחודי באותה שנה בהר

  • המציאות החברתית בארצות האסלאם אפשרה לנכרים להשתלב בהדרגה בקהל ישראל. ’שוק העבדים‘, מבוסס על ציור של גוסטב בולאנז‘ה, 1886 מתוך כתב העת Gartenlaube Die, 1891

    יהודים למחצה? – עבדים ושפחות משוחררים

    משה יגור

    מנקודת מבט מודרנית עבדות היא שריד של רוע שפס מהעולם, אך מערכת היחסים בין יהודים שחיו בארצות האסלאם לעבדיהם הנכרים מציגה נקודת מבט שונה. מוסד העבדות היה אמנם מנוגד לשוויון, אבל פתח אפשרות לכניסת מצטרפים חדשים לעם היהודי | משה יגור משה יגור

  • מהדמויות החידתיות שפעלו באירופה לפני מלחמת העולם השנייה. הלל צייטלין

    מבקש אל בערפל –  הלל צייטלין

    שרגא בר-און

    הסופר הלל צייטלין ראה את חוסר המוצא שאליו הוביל מצבם של היהודים בזמנו, אך לא חדל מלנסות להביא גאולה. הוא חווה ספקות אמוניים, אבל לא חדל לייחל ולהתפלל. הוא היה איש של סתירות שלא הצליח להגשים רבים מרעיונותיו, אולם הוא מהווה השראה עד היום שרגא

  • ביטאו עמדות שונות בסוגיות פוליטיות וקיומיות יהודיות. עורך ׳פארווערטס׳ אברהם קאהן ועורך ׳דיא ווארהייט׳ לואי מילר על רקע גיליונות עיתוניהם | The World’s Work archives

    קִדמה או אמת – עיתוני יידיש באמריקה

    אהוד מנור

    שני עיתונים סוציאליסטיים ביידיש התחרו על לבם של הקוראים בארצות הברית. פאָרווערטס ודיא ווארהייט נבדלו זה מזה בסגנונם ובדרך הפוליטית שהציעו ליהודים בעולם החדש. עמדתו של מי מהם התקבלה לבסוף? ואיזה עיתון המשיך לצאת לאור במשך שנים? אהוד מנור

  • יבנה ושבוייה –  יציאת רבן יוחנן בן זכאי ליבנה

    ימימה חובב

    סיפור יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה הפך סמל לניצחון הרוח היהודית על האימפריה הרומית. עיון במקורות ההיסטוריים חושף פער בין הסיפור התלמודי המנחם למציאות המורכבת, ומעלה אפשרות אחרת להבנת הדרך שבה נולדה עיר החכמים ביבנה ימימה חובב

  • מדורים

מוזמנים לשתף

אולי יעניין אותך גם

נגישות