עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה

אבני הבליסטרה שנחשפו בחפירה הארכיאולוגית, עדות לקרב על ירושלים שנערך לפני 2000 שנה. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

חפירה ארכאולוגית באמצעים מתקדמים המתנהלת בימים אלה בירושלים חשפה ממצאים מרתקים מהקרב האחרון שנערך בעיר ערב חורבן בית המקדש, לפני כאלפיים שנה

לרגל יום ירושלים וחגיגות היובל לאיחוד העיר, חושפות רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים בעיר דוד, שבתחומי הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, עדויות לקרב על ירושלים שהתרחש לפני אלפיים שנה, ערב חורבן בית המקדש השני. ברחוב המרכזי שעלה משערי העיר ואזור ברכת השילוח לבית המקדש, ונחפר במהלך השנים האחרונות במימון עמותת אלע"ד, התגלו ראשי חיצים ואבני בליסטרה. ממצאים אלה מספרים את סיפורו של הקרב האחרון בין הכוחות הרומאים למורדים היהודים שהתבצרו בעיר. יוסף בן מתתיהו תאר באריכות את הקרב הזה, ולדברי הארכאולוגים שחפרו במקום, תיאוריו תואמים באופן מובהק ומצמרר את הממצאים בשטח. בחפירה נתגלו אבני בליסטרה שנורו על ידי מכונות מלחמה שהפגיזו את ירושלים בעת המצור הרומי על העיר, וכן ראשי חצים, אשר שימשו את המורדים היהודים בקרבות הקשים נגד הלגיונות הרומיים.

עד כה, נחשף בחפירות קטע רחוב שאורכו כמאה מטר ורוחבו שבעה מטרים וחצי, המרוצף בלוחות אבן גדולים – כמקובל בבניה מונומנטלית ברחבי האימפריה הרומית. להערכת הארכאולוגים אורכו של הרחוב כולו היה כ-600 מטרים. החפירות הארכאולוגיות ברחוב מחזקות את ההבנה לפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבנייה הגדולים של ירושלים בסוף ימי הבית השני. מהמחקרים האחרונים עולה כי הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, תחת חסותם של  הנציבים הרומיים של ירושלים, וככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, המוכר גם כמי שדן את ישו לצליבה. ד"ר יובל ברוך, ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, סיפר על התכניות העתידיות של המקום:

בכוונתנו לחשוף את הרחוב במלוא אורכו ורוחבו בתוך כחמש שנים, ובכך להשלים, למעשה, את חפירתו של אתר ייחודי זה, שמשך את תשומת ליבם של ארכאולוגים מהעולם כבר לפני כמאה שנה. ניתן להתייחס לחפירות הנוכחיות בעיר דוד כהמשכן הטבעי של החפירות הארכאולוגיות הקודמות באתר, שהחלו בעבר על ידי חוקרים אירופאים ואמריקנים. לפני כארבע שנים חודשו החפירות הארכאולוגיות לאורכו של הרחוב, והפעם – במטרה לחשוף את מלוא אורכו ורוחבו. עם תום החפירות ישומרו שרידי הרחוב, והוא יפותח ויוכשר לקליטת רבבות המבקרים שיצעדו לאורכו.

בשל חשיבות האתר והממצא, השתמשו במקום בשיטות מחקר מתקדמות וחלוציות מתחומי מדעי הטבע, הביולוגיה והגאולוגיה. שילוב שיטות מתקדמות אלו מעמיד את חפירת הרחוב המדורג שבעיר דוד כאחת מהחפירות יוצאות הדופן באיכותן המדעית ובחשיבותן להתפתחותו של המחקר הארכאולוגי בירושלים ובארץ בכלל, והן מאפשרות לחוקרים לעסוק בשאלות  שטרם נחקרו. החפירות הנוכחיות מתמקדות גם בחשיפת שולי הרחוב, והחנויות שהיו בצידיו. בחפירות מתגלים ממצאים שיאפשרו לחוקרים לענות על שאלות מסקרנות, כגון: כיצד נראתה הדרך הראשית שהובילה למקדש? מה היה אופיה העירוני של העיר התחתונה שהשתרעה לצידי הדרך המפוארת? מה אכלו בירושלים בימי המצור הקשים? ועוד. בכדי לענות על שאלות אלו מתבצע מחקר רב תחומי וכן  סינון רטוב וקפדני באתר הסינון שבגן הלאומי עמק צורים.

נדמה כי לא ירחק היום, שניתן יהיה, לראשונה, לצעוד לאורכו של אחד מהרחובות הראשיים של ירושלים הקדומה, לעמוד על מראהו, ולקבל תשובות לשאלות היסטוריות מרתקות הנשאלות כבר מאה שנה, וקשורות בתולדותיה של ירושלים מימי הבית השני בשיא תפארתה, ומרגעי חורבנה.

מבנים שנחשפו לצד הרחוב המדורג. צילום: שי הלוי, רשות העתיקותצילום: שי הלוי, רשות העתיקות

מבנים שנחשפו לצד הרחוב המדורג.

 

נר שמן מהתקופה הרומית הקדומה שנחשף בגומחה בתעלת הניקוז שמתחת לרחוב המדורג. אפשר להניח כי הנר שימש אדם שהסתתר במקום מפני הרומאים בימי המצור. צלום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקותצילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

נר שמן מהתקופה הרומית הקדומה שנחשף בגומחה בתעלת הניקוז שמתחת לרחוב המדורג. אפשר להניח כי הנר שימש אדם שהסתתר במקום מפני הרומאים בימי המצור.

חיצים שנחשפו בחפירה. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקותצילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

חיצים שנחשפו בחפירה.