מגדל תצפית מימי חזקיהו המלך נחשף בחפירות ארכאולוגיות של חיילי בסיס הצנחנים בדרום הארץ, במסגרת פעילות של מיזם “צבא ההגנה לטבע – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם” ובהובלת רשות העתיקות
“כִּי אֶל מַשּׂוּאוֹת לָכִישׁ נַחְנוּ שׁוֹמְרִים
כְּכָל הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר נָתַן אֲדֹנִי. כִּי לֹא נִרְאֶה אֶת עֲזֵקָה”
מילים מרגשות אלה רשומות על שבר חרס שנמצא באזור שער העיר לכיש ההרוסה מימי המלך הבבלי נבוכדראצר. הן מעידות על חשיבותן של המשואות כאמצעי תקשורת ואיתות בין הנקודות הגבוהות בממלכת יהודה עוד מקדמת דנא.
לאחרונה חשפה רשות העתיקות את שרידיו של מגדל תצפית בן כ-2700 שנה בתוך שטחו של בסיס אימונים של חטיבת הצנחנים. המגדל מימי ממלכת יהודה (המאה ה-8 לפנה”ס – ימי שלטון חזקיהו המלך) נחשף בבסיס צנחנים בדרום הארץ. החפירה נערכה במסגרת מיזם “צבא ההגנה לטבע – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם”, המובל על ידי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה”ל ונעשה בשיתוף עם צה”ל, משרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.
המגדל, שמידותיו בעת העתיקה מוערכות ב5 X 3.5 מ’, הוקם בנק’ גיאוגרפית גבוהה, ובשל כך אפשר תצפית אל הרי חברון, שפלת יהודה ועוטף אשקלון. הוא נבנה מאבנים גדולות במיוחד, שחלקן מגיעות ל-8 טון, והשתמר לגובה של כ-2 מ’. לדברי סער גנור ו-ולדיק ליפשיץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, “מיקומו האסטרטגי של המגדל שימש כנקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלשתי, שאחת מהערים שלו הייתה אשקלון. בימי הבית הראשון, ממלכת יהודה בנתה מערך מגדלים ומצודות שהיוו נקודות קשר, התראה ואיתות כדרך להעברת מסרים ומודיעין שדה. מגדל זה, הוא אחת מנקודות התצפית שקישרו בין הערים הגדולות בסביבה, אשר שכנו באתרים בית מרסים (מרשם), תל עיטון ותל לכיש. לצורך העברת המסרים, השתמשו בעת העתיקה בהשאת משואות עשן ביום, ובמשואות אש בלילה. יתכן שמגדל התצפית שנחשף עתה, הוא אחד ממגדלי השאת המשואות”.
במקרא נזכרות משואות, או בלשון המקרא “מַשְׂאֵת” מספר פעמים. כך, בסיפור פלגש בגבעה, מתואר השימוש במשואות עשן: “הַמּוֹעֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם־הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן־הָעִיר: וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכּוֹת חֲלָלִים בְּאִישׁ־יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְרוּ אַךְ נִגּוֹף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה׃ וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן־הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן…” (שופטים כ’ 38– 40). גם הנביא ירמיהו מתאר את דרך העברת המשואות: “הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלַםִ וּבִתְקועַֹ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל־בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל”(ירמיהו ו’ 1). עדות ממקור נוסף מוכרת מאחד מהאוסטרקונים (מכתבים על גבי חרס) שנתגלה בתל לכיש. בסוף מכתב מספר 4, נכתב “וידע אדני כי אל משאת לכש נחנו שמרם ככל האתת אשר נתן אדני. כי לא נראה את עזקה”. עדויות אלה מלמדות על קיומן של המשואות ופירוש האותות מהווה חלק ממערך ההגנה ומתפיסת הביטחון השוטף והביטחון בעת חירוםבממלכת יהודה בתקופת הברזל.
הפעילות במגדל העתיק שנחשף בשטח הבסיס הצבאי, נפסקה ערב מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה, בשנת 701 לפנה”ס. החפירות הארכיאולוגיות חשפו שפתח המגדל נסתם, והכוח שהוצב בו התכנס, כנראה, לאחת מהערים הבצורות הסמוכות. מהעדויות המקראיות ומהממצא הארכיאולוגי בשטח, אנו יודעים כי מסעו של סנחריב הותיר חורבן אדיר ביהודה, בו נחרבו 46 ערים וכ– 2000 כפרים וחוות. עתה, כ – 2700 שנים אחרי מסעו של סנחריב לארץ יהודה, חיילי צבא הגנה לישראל חשפו מגדל תצפית של חיילי צבא יהודה, ממש בדומה למגדלי התצפית המשמשים היום בצבא.
גיא סלעי, מנהל מיזם צבא ההגנה לטבע, מספר כי כ-150 טירונים ומפקדים מחטיבת הצנחנים השתתפו בחפירות, כולל טירוני הסיירות, בפעילות שהתפרסה על פני כמה חודשים.
“לשמחתנו, בכל אחד מהפרויקטים נוצרת ערבות הדדית לחיזוק הקשר שבין החיילים לסביבתם. צה”ל, ככור היתוך לאוכלוסייה הישראלית המגוונת, הוא נקודת מפגש ייחודית לאנשים מכל קצוות הארץ, שבאמצעות הפעילויות הסביבתיות נוצרת בהם זיקה חזקה יותר לשמירת הטבע והמורשת הישראלית”, אומר סלעי.
סג”ם רועי אופיר, מפק”צ טירונים בגדס”ר צנחנים, בן 21 מראש העין:
“החפירה הארכיאולוגית הייתה שבירת שגרה מבחינתי, ראיתי את החיילים נהנים מעבודת כפיים שיש לה ערך מוסף. זו הפעם הראשונה שהשתתפתי בחפירות. החיבור לאדמה, והעובדה שהיו שם לוחמים יהודיים בעבר, גרמו לי לתחושת שליחות. זה גם היה חיבור לשטחי האש שלנו – בעצם נתנו בחזרה למקום שבו התאמנו”.