• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת העתיקה / רומאים על הגג

רומאים על הגג

ניצחון בלתי צפוי
עיר על צוק
משקל החיילים
מלכודת לא מתוכננת
מאת: יואי אומן

מסתבר כי גגות היישוב גמלא הם שהנחילו מפלה ללגיונותיו הבלתי מנוצחים של אספסיאנוס. איזה נשק סודי הוביל לתבוסה הרומאית הראשונה בגליל? משפט חידתי בספר ‘תולדות מלחמת היהודים ברומאים’ של יוסף בן מתתיהו עשוי לספק את התשובה

קיץ, לפני כאלפיים שנה. המרד הגדול נגד הרומאים משתולל ברחבי יהודה. פליטים יהודים מותשים מטפסים במעלה ערוציו התלולים של הגולן, מעיפים מבט אל על לעבר ציפורי הטרף החגות שם. לא יחלוף זמן רב בטרם יפשטו על פני הנוף נורא ההוד נשרים אחרים, המצוירים על דגלים לצד סמלי הלגיונות הרומיים, ממתינים לזנק מעמדת הגובה שתפסו להם. הפליטים, חלקם קנאים הנלחמים על דתם ועל חירותם הלאומית, ביקשו מחסה בגמלא, העיר האיתנה היחידה שנותרה באזור.

למסתכל מטה מרחבת התצפית הגבוהה שבגן הלאומי גמלא קל להבין כיצד יכול היה משקיף באותה תקופה לתעד במדויק את רגעי הקרב שנערך על הרכס הדבשתי שמתחתיו. מטרת התיירים שמגיעים לתצפית אינה להשקיף על הנוף המרהיב שכולל את הכנרת הרחוקה או על הנשרים הדואים בדומייה בגובה העיניים; הם באים כדי לחיות מחדש את מהלך הקרב ואת תוצאותיו הטרגיות. בעזרת ציטוטים מדברי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו – המקור היחיד שיש בידינו המתאר את רצף האירועים שהתחוללו במקום – מספרים מדריכי הטיולים למבקרים את סיפור המצור על גמלא ואת סיפור נפילתה.

עיר על מדרון. מבט מרחוק על גמלא מאפשר לראות את שרידי המבנים הנתמכים אחד בשני ואת הקמרון בצורת דבשת שנתן לעיר את שמהHanay

עיר על מדרון. מבט מרחוק על גמלא מאפשר לראות את שרידי המבנים הנתמכים אחד בשני ואת הקמרון בצורת דבשת שנתן לעיר את שמה

ניצחון בלתי צפוי

לעתים מכונה גמלא ‘מצדה של הצפון’, אולם האירועים שהתרחשו בגמלא בשנת 67 היו שונים לחלוטין מאלה שהתרחשו שש שנים מאוחר יותר בארמון המבוצר שבדרום הארץ. מצדה הייתה ארמון שהפך למחנה פליטים. המבנים שהותיר אחריו המלך הורדוס על הר שולחן הצופה אל ים המלח הפכו למעוז האחרון של המרד הגדול נגד הרומאים. גמלא, לעומת זאת, הייתה עיר משגשגת בגולן שחיה בה אוכלוסיה קבועה. בעקבות המתקפה הרומאית על אוכלוסיות המורדים ברחבי הגליל התמלאה העיר כמעט עד להתפקע בפליטים שברחו אליה. בעוד שבמצדה הקנאים שהגנו על המקום היו נתונים תחת מצור רומי ולדברי יוסף בן מתתיהו מתו בלי שניהלו מלחמה פנים אל פנים עם הרומאים, הרי שבגמלא נפגשו היהודים והרומאים בעימות חזיתי. למרבה ההפתעה, בשלב הראשון ניגפו הכוחות הרומיים העצומים. אספסיאנוס הציב סביב ההר שעל מדרונותיו נבנתה העיר שלושה לגיונות – החמישי, העשירי וה-15. המגנים היהודים המטירו אבנים וחִצים מביצורים שנבנו על ידם בחיפזון, אך לא הצליחו למנוע משלושת אילי הברזל הרומיים לנגוח בחומות העיר שזועזעו ונפרצו. יוסף בן מתתיהו מתאר את תגובת המגנים הנואשים לאחר שהלגיונרים נהרו פנימה בתרועת חצוצרות ובשאון הלמות כלי נשק:

 

אלה [המגנים] עמדו אמנם זמן מה בפני ראשוני הרומאים שחדרו פנימה, מנעו את התקדמותם והדפו אותם בעוז, אך מספרם הרב של הפורצים מכל עבר אילץ את המגנים לסגת אל חלקי העיר הגבוהים. אולם ברדוף אויביהם אחריהם פנו לפתע לאחור, תקפום, דחקו אותם כלפי מטה במדרון והרגו בהם בהיותם דחוקים במקום צר וקשה לגישה (‘תולדות מלחמת היהודים ברומאים’ בתרגומה של ליזה אולמן, ספר רביעי, א’, ד’).

 

מכיוון שמגני העיר מנעו מהם להתקדם במעלה הרחוב וזרם חבריהם הבאים אחריהם מנע מהם לסגת לאחור נאלצו החיילים הרומאים לטפס:

[הרומאים] נמלטו אל גגותיהם של בתי האויב שהיו סמוכים לקרקע. הבתים קרסו במהרה

, כי לא יכלו לשאת את כובד משקלם של החיילים הרבים שעמדו עליהם, ובנפול בית אחד על הבתים שמתחתיו הרס בתים רבים, ואלה מצִדם מוטטו את הבתים שמתחתיהם. קריסת הבתים הביאה להרג רב בקֶרב הרומאים: אובדי עצות המשיכו לקפוץ אל הגגות גם כאשר ראו את הבתים מתמוטטים. רבים נקברו תחת ההריסות, רבים נלכדו באחד מאיברי גופם בנסותם להימלט, אך רובם נחנקו בענני האבק המתרומם (שם).

תחילת הסוף. הנקודה בחומה שדרכה פרצו הרומאים לגמלאHanay

תחילת הסוף. הנקודה בחומה שדרכה פרצו הרומאים לגמלא

אספסיאנוס עצמו נמלט בעור שיניו והכריח את אנשיו להתארגן מחדש ולסגת בחיפוי מגניהם. חייליו היו מדוכדכים, שכן עד אז לא ידעו מפלות, ואספסיאנוס ניסה לעודד את רוחם. ההתקפה השנייה על גמלא הייתה תקיפה הרבה יותר. רוח בלתי מצויה בעונה זו השתוללה במדרון והמגנים היהודים כמעט נסחפו מתוך עמדותיהם. דומה שסערה החישה את המתקפה הרומית והשיבה לכיוונם של היהודים את החִצים שירו. בהיותם מוקפים הטילו רבים את עצמם ואת משפחותיהם מן המצוקים אל מותם, מותירים רק 4,000 איש לחרבות הרומאים. אולם בעוד שתבוסת גמלא הייתה צפויה גם ללא מזג האוויר החריג, הרי שמלחמתם הבלתי מתפשרת וניצחונם הראשון של המגנים היהודים מעלים סימני שאלה: מה המריץ את היהודים לפגוש את הצבא הרומי האימתני פנים אל פנים לאחר שכל הערים השכנות נפלו? מה גרם לגגותיהם של בתים רבים כל כך להתמוטט תחת רגליהם של החיילים התוקפים וליצור למעשה מלכודת מוות שבה נספו רומאים רבים מאוד? ומדוע מגני העיר לא נפגעו בעקבות התמוטטות הגגות?

תושבי גמלא לחמו מתוך תודעה של גאולה ותפסו את עצמם כמי שמגנים על ירושלים. מטבע שנטבע בגמלא בזמן המצור ועליו הכתובת 'לגאולה'. מצדו השני נטבעו המלים 'ירושלים הקדושה'Hanay

תושבי גמלא לחמו מתוך תודעה של גאולה ותפסו את עצמם כמי שמגנים על ירושלים. מטבע שנטבע בגמלא בזמן המצור ועליו הכתובת ‘לגאולה’. מצדו השני נטבעו המלים ‘ירושלים הקדושה’

דעתי היא כי יוסף בן מתתיהו, הכהן מירושלים שביצר את גמלא והפך ממנהיג מורדים לשבוי, ידע היטב את התשובה לשאלות אלה. היו לו סיבות משלו להימנע מכתיבתן בפירוש, אך הוא פיזר בתיאור אירועי גמלא רמזים המאפשרים לקורא היהודי חד ההבחנה להבין את סיבות האמיתיות לתבוסה שנחלו הרומאים בתחילה. הרמז הראשון הוא תיאור מבנה העיר גמלא שהייתה בנויה על מדרון תלול:

הבתים בנויים בצלעו התלולה של ההר בצפיפות מרובה, דבוקים זה לזה, והעיר נראית כעומדת לקרוס לתוך עצמה וליפול למטה בגלל תלילות המדרון (שם, א’).

למרות שתיאור זה מדויק למדי, יש בו משהו מטעה. הוא נוסח בקפידה כך שיעלה בקנה אחד עם מהלך הסיפור המגיע בעקבותיו. מכיוון שהקרב הראשון בתוך העיר הביא להתמוטטות הבתים, יוסף מקדים ואומר כי העיר נראתה “כעומדת לקרוס לתוך עצמה”. הקורא מקבל את הרושם שמשקלם של החיילים הרומים סיפק את הדחיפה הקטנה האחרונה שהייתה נחוצה כדי שהבתים אכן יקרסו לתוך עצמם ויפילו את החיילים עמם.

האמנם כך היה? האם גמלא נבנתה באופן רעוע כל כך? המדרון התלול היווה אמנם אתגר בפני מתכנניה של העיר, אך חפירות ארכיאולוגיות חשפו את המיומנות שבה התגברו בוניה על הקשיים. קתרינה מייזל גלאור הגדירה בספרה Domestic Architecture in Galilee and Golan During The Roman and Byzantine Periods את הארכיטקטורה הייחודית בגליל ובגולן בתקופה הרומית ביזנטית ‘בית משותף’. תיאורים של יישובים דומים מן התקופה התלמודית המופיעים בתוספתא, ובהם היישוב תקוע, מלמדים כי הבתים שנבנו על המדרון התלול היו סמוכים זה לזה ואפשרו גישה מגגו של מבנה אחד לחצר המבנה שמתחתיו, וכך הלאה ברצף שנמשך מראש העיר ועד לתחתית המדרון. שמריה גוטמן, החופר העיקרי של גמלא, תיאר את המבוך המורכב שיצרו גושי הבתים שהיו מחוברים ביניהם ברחובות מקבילים וברחובות ניצבים, בסמטאות ובגרמי מדרגות, כמעין מבנה של כוורת. דבר זה מסביר כיצד יכלו החיילים הרומים להימלט מן הסמטאות הדחוקות אל הבתים ולעלות על הגגות, אך מדוע קרסו הגגות?

שרידים משדה הקרב. פגיון וחצים שהתגלו בחפירות בגמלאניקולה רדיץ לוצטי, באדיבות מוזיאון עתיקות הגולן

שרידים משדה הקרב. פגיון וחצים שהתגלו בחפירות בגמלא

החיילים הרומים לא היו הראשונים שדרכו על גגות גמלא. בחברה חקלאית כמו זו שהייתה בארץ ישראל באותה תקופה הגגות היו מרחבים שימושיים. שטחו עליהם את התוצרת החקלאית והם סיפקו גם מתחם שינה נוח בחודשי הקיץ החמים. בשל היותם מרחב מחיה שימושי היו הגגות צריכים להיות בנויים היטב. הקירות בגמלא היה בנוים מאבן הבזלת המקומית שעמידותה מצוינת. קורות עץ, שהיו עשויות לעתים מגזעים שלמים ולעתים מעצים מנוסרים ומבוקעים, היו החומר הנוח והמקובל ביותר לבניית גגות. פרופ’ אהוד נצר, אדריכל בהכשרתו, ציין כי הגגות בכפרים החקלאיים המסורתיים נבנו כך שיוכלו לעמוד בעומס המשקל שנלווה למשימות השונות שלהן נועדו: תוצרת חקלאית, בני אדם ושלג באזורים קרים. תקרות וגגות היו מועדים להתמוטטות רק במקרים שבהם נגרם להם נזק חריג כתוצאה מנזילת מים, מרעש אדמה, משרפה, או מתחזוקה לקויה.

כפי שציין שמריה גוטמן בספרו ‘גמלא – עיר במרד’ ש את שכבת האדמה בכל שנה. בבתים ש את שכבת האדמה בכל שנה. ני גלילה שאחדות מהן נמתמך למבוי מעליהם. , הבתים בגמלא היו חזקים וקירותיהם היו מסוגלים לתמוך בשתי קומות. הוא גם תיאר כיצד התגלתה במהלך החפירות הטכניקה שבה נבנו הגגות בגמלא:

בשניים מן החדרים הצפוניים נמצאו ‘ארונות קיר’ הבנויים בקירות הצפוניים, שאינם אלא קירות תמך למבוי מעליהם. כאשר חפרנו את ‘ארון הקיר’ הראשון … חשבנו כי אולי לפנינו אחת מן “השוחות והמנהרות” שיוספוס מזכיר. בחפירת ה’ארון’ השני … נמצא קירו האחורי, ואז התברר גם שימושו. בחדרים אלה אפשר לראות זיזים בולטין מן הקירות אשר נשאו את תקרת החדרים והיו רצפה לחדרי קומה ב’ (גמלא – עיר במרד, עמ’ 111).

לאחר שהוברר כי הבתים בגמלא, שנבנו במדורג, הוקמו כך שיוכלו לשאת את המשקל הרב שדרשה הפעילות החקלאית, צריך להבין מה גרם להם לקרוס. האמנם היה זה רק המשקל של חיילים רומים רבים מדי?

בשל חשיבותה של גמלא עזבו הרומאים את הגליל לפני שהשלימו את כיבושו וצרו על גמלא. איור של המצור המוצג כיום במרכז המבקרים בגן הלאומי גמלא-

בשל חשיבותה של גמלא עזבו הרומאים את הגליל לפני שהשלימו את כיבושו וצרו על גמלא. איור של המצור המוצג כיום במרכז המבקרים בגן הלאומי גמלא

השכונה החשמונאית בגמלא החרבה. בשל צורת הבנייה שבה כל בית תמך בזה שמעליו קשה לעתים להבחין בין הבתים החרביםHanay

השכונה החשמונאית בגמלא החרבה. בשל צורת הבנייה שבה כל בית תמך בזה שמעליו קשה לעתים להבחין בין הבתים החרבים

משקל החיילים

ההיסטוריונים הרומים אפוליאוס וטקיטוס כתבו כי חיילי הלגיון הרומי היו גבוהים מגובהו של הגבר הממוצע באותה תקופה. גם מקורות מדרשיים מרמזים על דרישות הגובה הקפדניות לצורך גיוס לצבא הרומי:

משל למי שהיה מכתיב טירו”ניא [מגייס חיילים]. בא אחד להכתיב לו את בנו. אמר לו: ראה לבני מה בחור, מה גיבור ובעל קומה. אף אמו אמרה: ראה מה בננו בעל קומה. אמר להם: בפניכם הוא גיבור ובעל קומה; איני יודע. הרי העין [מאזנים ומדידה], אם יהא בו קומה. מדדו ונמצא קטן ונפסל (אגדת בראשית מ’, ג’).

ייתכן שגובהם של החיילים גרם לכך שיוסף בן מתתיהו תיאר את בתי גמלא שאליהם ברחו הרומים כנמוכים. החללים הפנימיים הקטנים הקשו על החיילים הגבוהים לתמרן בתוכם, והצפיפות שאליה נדחקו עשויה להסביר מדוע הם ביקשו מפלט על הגגות. גובהם הנמוך של הקירות ביחס לעוביים תרם לאיתנותם של בתי גמלא.

בספרו ‘הלוגיסטיקה של הצבא הרומי במלחמה’, מחשב ג’ונתן רוט כי גובהו הממוצע של חייל רומי מן השורה היה 170 ס”מ ומשקלו 65.7 ק”ג. ציודם האישי של החיילים כלל ערכת בישול, כלי עבודה, מנות קרב וביגוד ונשק רזרביים. ההערכות של משקל הכבודה כולה, ללא מנות קרב, נעות בין 20 ליותר מ-45 ק”ג. השאלה היא מה נשא עמו חייל רומי בזמן הלחימה עצמה? רוט מסביר כי בכל לגיון היה כוח חלוץ שלוחמיו עטויי השריון צעדו עם כלי נשקם בלבד. מובן מאליו שהם נטלו עמם חרבות וכידונים, אולם מה בדבר המגנים המגושמים? האם הם נשאו את המגנים בסמטאות הצפופות של גמלא? נראה שהתשובה לכך מצויה בדבריו של יוסף בן מתתיהו המתאר כיצד אספסיאנוס נמלט מהעיר בחסות מגניהם של חייליו.

החוקרים נחלקים אמנם באשר לחישוב משקל הבגדים והנשק של החיילים הרומים, אך רוט מסיק כי לא ייתכן שהוא עלה על 22 ק”ג. אם כן, בנוסף למשקל גופו של החייל מסתכם כובדו ב-87.7 ק”ג לכל היותר. ממדיו של חייל רומי בלבוש קרבי מלא מצריך מקום עמידה ששטחו לפחות 80 סמ”ר. יוצא שעל כל 80 סמ”ר של שטח גג פתוח הועמס משא של כ-88 ק”ג. על שטח של גג ממוצע – 2.25 מ”ר – יכלו לעמוד דחוקים תשעה חיילים רומים שמשקלם הכולל 792 ק”ג בקירוב. אם ניקח בחשבון שחלק מהחיילים עמד סמוך לקירות או על הקורות התומכות, הרי שרק חלק קטן ממשקל זה היה מרוכז בתווך, באזור היציב פחות של הגג. האם די היה במשקל זה כדי למוטט את בתי גמלא בנסיבות רגילות?

הרומאים לא חסכו מאומה והשתמשו בקרבות המרד הגדול במיטב הטכנולוגיה הצבאית של אותם ימים. מטול בליסטראות משוחזר המוצב כיום בגן הלאומי גמלאHanay

הרומאים לא חסכו מאומה והשתמשו בקרבות המרד הגדול במיטב הטכנולוגיה הצבאית של אותם ימים. מטול בליסטראות משוחזר המוצב כיום בגן הלאומי גמלא

מלכודת לא מתוכננת

כדי חרס כבדים מלאים יין, גרגרי תבואה וזיתים שאוחסנו על גג ממוצע בחברות חקלאיות עתיקות, בנוסף לכלים חקלאיים, שקלו ללא ספק למעלה מ-700 ק”ג. גם גליל אבן כבד ששימש מדי שנה לכבישת שכבה חדשה של בוץ לשם טיוח הגג ואיטומו לקראת גשמי החורף הוחזק על כל גג. גלילי אבן רבים כאלה, שמשקלם 70-100 ק”ג, התגלו בחפירות בגמלא. ריכוז גדול של אבנים מסוג זה נמצא סמוך לנקודת הפרצה בחומת העיר. גוטמן הציע שמגני גמלא נטלו את האבנים ממקומן על הגג והשתמשו בהם כנשק הגנתי: הם גלגלו אותן מעל החומה על החיילים שניסו להתקרב אליה. אם סברה זו נכונה, גגות גמלא הנצורה היו ריקים יחסית, שכן מאגרי התוצרת החקלאית כבר התרוקנו ואבני כבישה רבות סולקו ממקומן, ולכן הם יכלו לשאת בקלות את משקלם של החיילים הרומים.

בדברי יוסף בן מתתיהו חבוי רמז נסתר באשר לתופעה בלתי צפויה שבה נתקלו החיילים הרומים:

כך נכבשה גמלא ביום העשרים ושלושה בחודש הִיפֶּרְבֶּרֶטַיוֹס [תשרי] לאחר ההתקוממות אשר החלה בעשרים וארבעה בחודש גוֹרְפִּיאַיוֹס [אלול] (‘תולדות מלחמת היהודים ברומאים’ בתרגומה של ליזה אולמן, ספר רביעי, א’, י’).

לדבריו המצור על גמלא התרחש בתקופת הימים הנוראים. לאחר שחגגו את ראש השנה ואת יום הכיפורים היו יהודי גמלא בעיצומו של חג הסוכות. הם לא יכלו לעזוב את עירם באמצע המרד כדי לעלות לרגל למקדש בירושלים, ובכל זאת קיימו מן הסתם את מצוות החג – נטלו ארבעה מינים ובנו סוכות שבהן ישנו ואכלו במהלך החג. יש לשער שהמצור הרומי הקשה על מציאת קרשים וענפים לצורך בניית הסוכות, אולם נראה שמגני גמלא הקפידו לקיים את מצוות החג חרף תנאי המלחמה.

תושבים שצפו את פני העתיד הצליחו להקים סוכות ראויות לשמן בחצרותיהם, מתחת למפלס הגגות השכנים. אך מה עשו אלה שחסרו להם חומרים מתאימים לבניית סוכות? ייתכן שהם נאלצו להסיר בחלק מסוים של הגג את שכבת הבוץ המהודק המונחת על קורות התקרה כדי להותיר את האזור שמתחתן חשוף לכיפת השמים. על הקורות באזור זה הונח סכך, בדיוק כפי שמורה המשנה (סוכה א’, ז’; ב’, ח’).

כיוון שהרומאים לא הכירו את החג ואת מנהגיו, החיילים  טעו לחשוב כי חיפוי הסכך החום-ירוק הוא תוצרת חקלאית שנאספה ונאגרה על גגות הבתים ודרכו עליו בלי לחשוש. שלא במתכוון הפכו הסוכות שבחצרות והגגות שפורקו חלקית למלכודות מוסוות. החיילים הרומים שנפלו דרך הסכך דל התמיכה של התקרות המוחלשות גרמו נזק נוסף לתמוכות התקרה. הקורות נפלו לתוך המבנים, והקירות שאיבדו את תמיכתן של קורות הגג קרסו אף הם פנימה. רבים מן החיילים הרומים נהרגו, חלקם כתוצאה מהנפילה דרך הגגות וחלקם בשל התמוטטות הבתים. גם חיילים שלא עלו לגגות אלה חיפשו מחסה בתוך הבתים נמחצו תחת כובד רעיהם שנפלו דרך התקרות שמעליהם. הלחץ המסיבי של כוחות רומיים שהתקדמו לתוך העיר ונתקלו בכוחות שנסוגו ממנה גרם להתמוטטויות נוספות. לדברי יוסף בן מתתיהו חיילים שלא נהרגו בעת קריסת הבתים הומתו באבנים או בחרבות בידי מגני גמלא.

בתוך המהומה והאבק של מבני האבן המתמוטטים, גם חיילים רומים שכמו אספסיאנוס נתמזל מזלם להימלט לא הצליחו מן הסתם להבין לאשורו את שהתרחש. תצפיתנים רומים שעמדו על ההרים מסביב ראו את בתי העיר גמלא מתמוטטים כמו שורה של אבני דומינו. הם לא יכלו כלל להעלות בדעתם איזה חלק מילאו סוכותיה של גמלא במפלתם.

אך יוסף בן מתתיהו כנראה ידע. הוא לא יכול היה לכלול זאת בתיאור הקרב, שכן ספרו נכתב בחסות הקיסר בעיקר לקהל לא יהודי ונועד להאיר את הרומאים באור חיובי. חוסר ידע מוקדם של אספסיאנוס על מצבם של גגות גמלא בסוכות לא היה מחמיא למוניטין הצבאי שלו, ועשוי היה גם להטיל אשמה על בן מתתיהו, שלפי חלק מהדעות נכח בגמלא בזמן הקרב ויכול היה להזהיר את שוביו מפני טיבם הבלתי יציב של גגות העיר במהלך החג. על כן הוא בחר להסתיר את עניין הסוכות ורק רמז לו כשכתב כי המתקפה הרומית הגיעה לסיומה המוצלח ביום שלאחר חג הסוכות. לדעתי יש בכך רמז שהקרב הקודם התנהל במהלך החג.

מגניה היהודים של גמלא ראו את החיילים הרומים נופלים אל מותם דרך הסכך שכיסה את סוכותיהם. מבחינתם, הקפדתם על מצוות הישיבה בסוכה למרות שהיו נתונים במצור היא שזיכתה אותם בסיעתא דשמיא והעניקה להם את ניצחונם הראשון:

בראותם בכל אלה אות משמים לסיוע הא-ל לא נתנו בני גמלא את דעתם על נפגעיהם אלא המשיכו לתקוף, דחקו אל הגגות את אויביהם (‘תולדות מלחמת היהודים ברומאים’ בתרגומה של ליזה אולמן, ספר רביעי, א’, ד’).

למרות שיוסף בן מתתיהו האמין כי דרכם האידאולוגית של הקנאים הייתה שגויה, הוא תיאר את מגני גמלא כמי שהיו נאמנים לערכיהם. במשפט זה ניתן לראות רמז להבנתם של אנשי גמלא כי משמים רצו שהרומאים יפלו מבעד לסוכות שבנו. זמן מועט לאחר מכן, בכ”ג בתשרי, שלח אותו רצון א-לוהי רוח סערה שהשיבה את חִצי המגנים אחורה ואף סייעה לחִצי הרומאים לפגוע במגנים, וכך בא קצה הטרגי של העיר.

לשמריה גוטמן יש הסבר משלו לאומץ לבם של מגני גמלא. במצג האורקולי המוצג במרכז המבקרים שבמקום נראה גוטמן יושב באחרית ימיו בין חורבותיה של העיר שנבנתה על ראש ההר. הוא מספר שהרומאים ניהלו קרב מר כדי ללכוד את גמלא, וגם היהודים לחמו ללא מורא אפילו לאחר שגמלא כולה נכבשה בידי הלגיונות הרומיים. גוטמן תוהה האם אומץ לבם של היהודים נבע רק מרצונם להגן על עירם או שהייתה אמונה עמוקה יותר שדחפה אותם להילחם. הוא הופך בין אצבעותיו מטבע ברונזה קטן שבצדו האחד נכתב בעברית “לגאולת” ובצדו השני “ירושלים הקדושה”. לדבריו, המטבע – שנטבע בגמלא במהלך המרד – מעיד כי על אף שתושבי גמלא אכן לחמו על הגנת עירם, דאגתם הייתה נתונה בעיקר לירושלים. המטבע הגס מסמל את עמידתם העיקשת של אנשי גמלא ומבטא את אמונתם כי הם קו ההגנה הראשון לא רק של עירם שלהם אלא גם של ירושלים עיר הקודש.

Hanay
זה לעומת זה. שרידים של תמשיחי קיר (פרסקאות) שעיטרו את קירות העיר ואבני בליסטראות ששימשו להשמדת הקירות הללו בעת המצורHanay

זה לעומת זה. שרידים של תמשיחי קיר (פרסקאות) שעיטרו את קירות העיר ואבני בליסטראות ששימשו להשמדת הקירות הללו בעת המצור

העת העתיקה

67
לספירה

תגים

ארץ ישראל, גולן, גליל, גמלא, הורדוס, המרד הגדול, יוספוס פלביוס, כינרת, מלחמות היהודים, מצדה, רומאים
מאת: יואי אומן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

חיל המרכבות של אחאב

חיל המרכבות של אחאב

יופייה הדומם של עיר הקודש

יופייה הדומם של עיר הקודש

בין חורבן לבניין

בין חורבן לבניין

משיח לפי תומו

משיח לפי תומו

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס