• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / ההצלה הגדולה

ההצלה הגדולה

ארץ ישראל שומרת
הגרמנים באים
הקונסול מרחיב פעילות
צלב החץ
תקווה אחרונה
צעדות המוות
בעקבות ההולכים
שחרור
מאת: אילה נדיבי

בסוף מלחמת העולם, כשהגיע תורם של יהודי בודפשט להישלח לאושוויץ, עמד לצדם מבצע ההצלה שהתרכז בבית הזכוכית. בזכות חוצפה יהודית, עזרה מחברים הונגרים וגיבוי של הקהילה הדיפלומטית בבודפשט הצליחו הפעיל הציוני משה קראוס והדיפלומט השוויצרי קרל לוץ להציל עשרות אלפי יהודים // אילה נדיבי

שואת יהודי הונגריה התרחשה בשנה האחרונה של המלחמה במהירות שלא נודעה כמוה. ב-19 במרץ 1944 כבשו הנאצים את הונגריה, וכחודש אחר כך החל ריכוז היהודים מערי השדה בגטאות. כעבור חודש נוסף החל גירושם לאושוויץ, ובמשך שמונה שבועות גורשו כ-440 אלף יהודים. בתשעה ביולי פסקו הגירושים בלחץ בינלאומי.

עוצר השלטון ההונגרי מיקלוש הורטי התכוון לפרק את שיתוף הפעולה עם הגרמנים והם הדיחו אותו מתפקידו. הורטי ב-1932

באוגוסט 1944 ניסה עוצר הממלכה מיקלוש הורטי להגיע לשביתת נשק עם הרוסים. הגרמנים לא חיכו שזה יקרה, וב-15 באוקטובר הם הדיחו אותו ומינו את פרנץ סלשי, מנהיג מפלגת החץ הנאצית ההונגרית, לראש הממשלה. אז החלה השואה עבור כמאתיים אלף היהודים בבודפשט – המרכז היהודי האחרון שנותר בהונגריה. במהלך השואה על אדמת הונגריה הושמדו למעלה מחצי מיליון יהודים מתוך למעלה מ-800 אלף שחיו בהונגריה בתחילת 1944.

הונגריה הייתה בת ברית של גרמניה הנאצית, אך ניהלה מדיניות דו ערכית שהתגברה לקראת סוף המלחמה. בממשל היו פקידים פרו נאצים שביצעו בפועל את ריכוז היהודים בגטאות ואת גירושם להשמדה, אך היו גם פקידים אנטי נאצים, במיוחד במשרד החוץ ההונגרי ובמשטרה, ואלה עזרו להציל יהודים. ממשלת הונגריה התירה את העלייה לארץ ישראל בכל תקופת המלחמה, ולכן המשרד הארצישראלי בבודפשט – זרוע של מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית – המשיך לפעול, ואף סייע ליהודים ממדינות שכנות שבהן נאסרה פעילות זו.

זמן קצר לאחר הכיבוש הנאצי התגבשו במנהיגות הציונית שתי דרכים שונות להצלת היהודים. את הדרך האחת הוביל ד”ר ישראל קסטנר, ראש ועדת העזרה וההצלה בבודפשט מטעם הנהגת היישוב בארץ ישראל, ששיתף פעולה עם הגרמנים כדי להציל יהודים. את הדרך השנייה הוביל משה קראוס, מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט. קראוס דחה את הרעיון של שיתוף פעולה עם הגרמנים משום שלא האמין בכנות כוונותיהם, ותחת זאת ניצל את המצב המורכב שהיה בהונגריה, את עזרתה של הקהילה הדיפלומטית ואת ההיתר הרשמי לעסוק בפעילות עלייה לארץ ישראל.

ארץ ישראל שומרת

בתקופה שבה שלט צלב החץ בבודפשט התרחשה עבודת הצלה מפתיעה בהיקפה ובמקוריותה שיסודותיה הונחו בחודש השני לכיבוש הנאצי. רבבות יהודים ניצלו באמצעות שיטה שהגה ויזם משה קראוס. הפעילות נעשתה בשיתוף עם סגן הקונסול השוויצרי קרל לוץ, שנקרא בפי כל ‘קונסול לוץ’, ובסיועם של פקידים בכירים אנטי נאצים במשרד החוץ ההונגרי ושל חברי תנועות הנוער החלוצי. בית הזכוכית שמתוכו פעל קראוס הפך מוקד הצלה, והנציגויות הניטרליות האחרות שישבו בבודפשט אימצו גם הן את השיטה.

משה קראוס נולד ב-1908 בכפר מֵזוֹלדֶה שבצפון הונגריה. בצעירותו למד במישקולץ בישיבתו של הרב שמואל אוסטרליץ, מהרבנים הציונים המעטים בהונגריה. הוא הוסמך לרבנות והיה בעל תעודת בגרות אקסטרנית. בגיל 17 הקים קבוצת נוער ציונית במישקולץ, וב-1932 הקים שם את הכשרת ‘המזרחי’ הראשונה בהונגריה. יצחק גרינוולד, חבר בהכשרה, תיאר אותו כרוח החיה בכל הארגון. הוא היה מנומס מאוד אך מראהו החיצוני היה עלוב, הוא לבש אותה חליפה בשבת ובחול, התפרנס ממתן שיעורים פרטיים והיה אוטודידקט. ב-1934 עבר לבודפשט והחל לעבוד במשרד הארצישראלי בעיר כנציג תנועת המזרחי – התנועה החלוצית הגדולה בהונגריה. תוך זמן קצר מונה לעמוד בראש המשרד, והתמיד בתפקידו במשך 11 שנה.

ב-1938, בעקבות האנשלוס, גורשו יהודי חבל בורגנלנד שבאוסטריה, וקבוצה של כ-240 מתוכם שכרו ספינה רעועה ששטה שבועות על פני הדנובה בתקווה למצוא מקלט מדיני, אך אף מדינה לא הסכימה לקבל אותם. קראוס קיווה כי יתאפשר להעלות יהודי אלה דרך הונגריה לארץ ישראל, ופנה בעזרת השגריר הבריטי ג’פרי נוקס לשר הפנים פרנץ קרסטש פישר בבקשה שיתיר את כניסתם להונגריה בדרך לארץ ישראל. פישר, אנטי נאצי מושבע, אישר את כניסתם, והמשרד הארצישראלי צייד אותם בתעודות עלייה מטעם השגריר הבריטי. כך נוצר מעמד של פליטים המוגנים על ידי השגרירות הבריטית בהיותם אזרחים בריטים-פלשתינים כביכול. החוק ההונגרי, שקבע כי חוקים שונים אינם חלים על אזרחים זרים, הוחל מאז ועד סוף המלחמה על בעלי סרטיפיקטים.

התקדים של הצלת הפליטים היהודים מאוסטריה בזכות העובדה שיש להם אישורי עלייה לארץ ישראל הפך את המשרד הארצישראלי לגוף שעסק בעיקר בהצלה. בתחילת 1942 נותקו היחסים בין הונגריה לבריטניה בעקבות השתתפות הונגריה בפלישה הגרמנית לברית המועצות. הקונסוליה השוויצרית החלה לייצג את האינטרסים הבריטיים בהונגריה, כולל האפשרות להנפיק אישורי עלייה ששימשו כדרכונים פלשתיניים. כאשר התגלתה בעיה עם פליט יהודי שהתגורר בהונגריה, וכאשר יהודי הונגרי נתפס, נאסר או גויס, קראוס פנה אל הקונסול השוויצרי קרל לוץ, וזה העניק אישור כי היהודי עתיד לעלות בקרוב לארץ ישראל ולכן הוא נתון לחסות שוויצרית ויש לשחררו. השלטונות ההונגריים התייחסו בתקופה זו אל קראוס כאל נציג הקונסוליה השוויצרית וחשיבותו גדלה. העלייה לארץ ישראל בפועל התנהלה באותה תקופה לסירוגין ותוך קשיים גדולים, ומאוקטובר 1943 ועד לכיבוש הונגריה על ידי הגרמנים הוענקו מדי חודש תשעה סרטיפיקטים משפחתיים בלבד, ואלה אפשרו לחמישים עד שישים יהודים לעלות לישראל. עם כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים עבר משה קראוס להתגורר בבניין הקונסוליה השוויצרית בכיכר החירות, ומשם המשיך לנהל את המשרד הארצישראלי. הוא נהנה מחופש תנועה מלא, והסיע אותו נהג של הקונסוליה השוויצרית במכונית שעליה מתנוסס דגל שוויץ.

משה קראוס
משה קראוס
הדיפלומט קרל לוץ
הדיפלומט קרל לוץ
מדליה לזכרו של לוץ
מדליה לזכרו של לוץ

הגרמנים באים

בעת הכיבוש הגרמני היו ברשות המשרד הארצישראלי כ-1,500 סרטיפיקטים משפחתיים בלתי מנוצלים שמשטרת הזרים ידעה עליהם, ובעזרתם ניתן היה להציל בין 7,000 ל-7,800 יהודים. חמישה שבועות לאחר הכיבוש, כאשר ריכוז היהודים בגטאות היה בשיאו, הצליחו קראוס ולוץ לשכנע פקידים במשרד החוץ ההונגרי שיש בידיהם 7,800 סרטיפיקטים משפחתיים, כלומר ארבעים אלף סרטיפיקטים ליחידים. בהתאם לכך פנה לוץ לממשלת בריטניה שאותה ייצג, וביקש כי תישלח אישורי אזרחות לארבעים אלף איש.

מעצר יהודים בבודפשט, 1944

באמצע מאי 1944 החל גירושם של היהודים מערי השדה לאושוויץ. באותו זמן התפשטו ידיעות מהימנות על המתרחש באושוויץ. רודולף ורבה ואלפרד וצלר מסלובקיה שהצליחו להימלט מאושוויץ חזרה לסלובקיה נחקרו שם בסוף אפריל על ידי ראשי ועדת ההצלה, ודבריהם סוכמו בדו”ח הידוע בשם דו”ח אושוויץ או דו”ח ורבה-וצלר. תוארה בו ההתרחשות באושוויץ באופן מפורט, והוא כלל את ההכנות שנעשו באושוויץ לקליטת יהודי הונגריה. קסטנר קיבל את הדו”ח אך הפיצו לקומץ מקורבים בלבד. כעבור חודש הגיע הדו”ח גם אל קראוס, והוא ערך תקציר שלו והוסיף דיווח משלו על ריכוז יהודי הונגריה בגטאות ועל גירושם לאושוויץ. קראוס שיגר את החומר לשוויץ בידי שליחו של הדיפלומט היהודי ג’ורג’ מנדל מנטלו, יהודי מרומניה ששימש בתפקיד בכיר בשגרירות אל-סלבדור.

סרטיפיקט עלייהנתן קויפמן

סרטיפיקט עלייה

ב-24 ביוני פרסם מנטלו את הדברים באמצעות סוכנות ידיעות בינלאומית בשוויץ, וכך נודע לראשונה באמצעי התקשורת ההמוניים בשוויץ ובמערב כולו על אושוויץ ועל מצבם של יהודי הונגריה. מנהיגים דתיים, סטודנטים, עיתונאים והציבור השוויצרי הגיבו בזעם. כבר למחרת החל לחץ בינלאומי כבד על ממשלת הונגריה. האפיפיור פיוס ה-12 שלח גינוי לשליט ההונגרי, נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט שלח איגרת מחאה חריפה הכוללת איום כי האשמים בפשעי מלחמה יישאו בעונשים כבדים, ואליו הצטרפו גם ראש ממשלת בריטניה והמלך השוודי.

בעקבות הלחץ הבינלאומי ובשל הצלחותיהן של בעלות הברית במלחמה החליטה מועצת השרים ההונגרית להפסיק את גירוש היהודים לאושוויץ.

הקונסול מרחיב פעילות

זמן קצר לאחר הפסקת הגירושים הגיעו למשרד הארצישראלי בבודפשט ארבעים אלף אישורי אזרחות בריטיים. הידיעה על כך פשטה כאש בשדה קוצים ויהודים רבים נרשמו לעלייה כדי ליהנות מהגנת הקונסוליה השוויצרית.

בשל הלחץ שנוצר במשרדי הקונסוליה השוויצרית רכש בשמה קראוס בניין ברחוב ואדס 29 – רחוב קטן ברובע החמישי, הסמוך למשרדי ממשלה ולקונסוליות זרות. הרכישה הייתה למעשה פיקציה. המוכר היה ארתור וייס, סיטונאי זכוכית גדול. כמו יהודים אחרים הציע וייס לקונסוליה השוויצרית את נכסיו בתקווה לשמור עליהם במעמד אקסטריטוריאלי. חזית הבניין הייתה מצופה בזכוכית, ועל כן הוא כונה ‘בית הזכוכית’ או ‘ואדס’ על שם הרחוב. בחירת המיקום המרכזי נועדה למנוע מחטף או התנכלות מצד הגרמנים. הבניין, ששכנו בו משרדיו של וייס וביתו הפרטי, היה בן שלוש קומות, והיו בו עליות גג, מרתפים וחצר גדולה. משרדי ההגירה של הקונסוליה השוויצרית הועברו לבית הזכוכית.

הבניין שהיה שייך ליהודים הוגדר כמחלקת ההגירה של הקונסוליה השוויצרית וזכה למעמד של נציגות זרה. בית הזכוכית ברחוב ואדס 29-

הבניין שהיה שייך ליהודים הוגדר כמחלקת ההגירה של הקונסוליה השוויצרית וזכה למעמד של נציגות זרה. בית הזכוכית ברחוב ואדס 29

בתשעה ביולי פסקו הגירושים לאושוויץ וראול ולנברג הגיע לבודפשט בשליחות שוודיה כדי לעסוק בהצלת יהודים. על סמך מידע שקיבל מקראוס הוא פנה לממשלתו בבקשה לקבל אישורי כניסה לשוודיה עבור יהודים מהונגריה. הממשלה שלחה 460 אישורי כניסה לבעלי קשר משפחתי או עסקי עם שוודיה, וממשלת הונגריה אישרה את הגירתם.

בניסיון להסדיר את הגירת היהודים מהונגריה נפגשו משה קראוס וקרל לוץ ב-17 ביולי עם נציגי ממשלה הונגרים ועם תאודור הורסט גרל, המומחה לענייני יהודים בשגרירות גרמניה בבודפשט. בפגישה הוענקה לקראוס רשות להנפיק דרכון שוויצרי קולקטיבי לעשרות אלפי העולים כדי להקל על תהליך הרישום וניתן פטור מנשיאת הטלאי הצהוב לכשמונים פקידים יהודים כדי שלא יהיו מוגבלים בתנועתם בעת ביצוע ההגירה.

הדרכון הקולקטיבי היה שמור בשגרירות השוויצרית, וכך יכלו הפעילים לחלק אישורים רבים לאנשים שכביכול כלולים בו ואף לשנות את השמות בהתאם לצורך-

הדרכון הקולקטיבי היה שמור בשגרירות השוויצרית, וכך יכלו הפעילים לחלק אישורים רבים לאנשים שכביכול כלולים בו ואף לשנות את השמות בהתאם לצורך

ב-24 ביולי נפתחה בבית הזכוכית ‘הקונסוליה השוויצרית – נציגות לאינטרסים זרים, מחלקת ההגירה’. כנהוג בקונסוליה עמדו בפתח שני שוטרים והבניין נחשב אקסטריטוריאלי.

בית הזכוכית הפך למשרד להסדרת העלייה לארץ ישראל. בבניין עבדו על יצירת הדרכון הקולקטיבי והעניקו לכל יהודי שנרשם במקום מסמך שכונה שוצפס – אישור של הקונסוליה השוויצרית כי הוא עתיד להגר לארץ ישראל ועל כן נתון לחסות ממשלת שוויץ ומוגן מגירוש.

האחריות הרשמית לניהול בית הזכוכית הייתה בידי קראוס שהיה מופקד על ענייני העלייה מהונגריה לארץ ישראל. עד מהרה עברו מרכזיהן של כל התנועות החלוציות לבית הזכוכית בשל חופש הפעולה שהעניק מעמדו האקסטריטוריאלי. החלוצים המשיכו את עבודת ההצלה הבלתי חוקית, ובכללה זיוף תעודות וארגון הבריחה לרומניה בחסות דיפלומטית מכובדת.

צלב החץ

לאחר הדחת הורטי ומינוים של אנשי צלב החץ חזר אייכמן מגרמניה לבודפשט בתום היעדרות של כחודש. הוא הגיע להסכם עם שר הפנים גאבור ואינה על הפתרון הסופי לבעיית היהודים, ובשלב ראשון סוכם כי יועברו חמישים אלף יהודים לגרמניה.

באותה שעה היה קראוס המנהיג המרכזי שנותר מקרב ההנהגה היהודית והציונית והוא פתח בקרב מאסף להצלת יהודי בודפשט בשיתוף גורמי הצלה בינלאומיים. ראש ועדת ההצלה ישראל קסטנר כבר לא היה באותו זמן בהונגריה, חברים בכירים במועצה היהודית נאלצו לרדת למחתרת ובמקומם מונתה מועצה יהודית חדשה.

סמל מפלגת צלב החץ

בימים הראשונים שלאחר ההפיכה איש לא העז לצאת מביתו. גם עובדי הקונסוליה בבית הזכוכית מצאו מחסה בבית ולא יצאו ממנו. בדיון על המשך הדרך הביע קרל לוץ תקווה כי משטר פרנץ סלשי ימשיך לכבד את התעודות השוויצריות. חבריו היהודים התרשמו מההתגייסות ללא מורא של הדיפלומט הנוצרי להצלת יהודים. קראוס שיגר פניות דחופות לנציגות ארצות הברית באיסטנבול ולחיים פוזנר בז’נבה כדי לגייס תמיכה בינלאומית מעבר לפעילותו האמיצה של הקונסול. למחרת התקבלה שוב איגרת מחאה חריפה מממשלת ארצות הברית בדרישה להפסיק מיד את הגירוש, ואזהרה כי המשתתפים בגירוש יעמדו לדין באשמת רצח.

בהשפעת האיגרת הזמין סלשי את לוץ ואת הקונסול השוודי קרל דניאלסון לשיחה, וביקש לסלול את הדרך להכרת המדינות הניטרליות בשלטונו. הקונסולים התנו זאת במימוש ההגירה שאושרה על ידי הממשלה הקודמת, וביקשו להכיר בבעלי הסרטיפיקטים כאזרחי חוץ. סלשי הסכים, אך הגביל את מספרם. הוא אפשר ל-8,000 איש להגר לארץ ישראל ול-450 איש להגר לשוודיה. עוד סוכם כי ביטחונם של המהגרים יובטח באמצעות חלוקת תעודות חסות אישיות – שוצפס – מטעם הנציגויות, וכי עד להגירתם הם ירוכזו ב’בתים מוגנים’ – מתחמי בניינים שהשלטון ההונגרי יעמיד לרשות הנציגויות הניטרליות. הסדר זה הוחל גם על נציגויות ספרד, פורטוגל, האפיפיור והצלב האדום הבינלאומי.

בשוצפסים השוויצריים נכתב בהונגרית ובגרמנית כי הקונסוליה השוויצרית מאשרת שפלוני רשום להגירה בדרכון קולקטיבי שוויצי, ולכן יש לראותו כנושא דרכון בתוקף. החותם העגול של הקונסוליה השוויצרית הוטבע בתעודה ללא חתימה אישית של הקונסול, ובאופן זה יכלו לזייף שוצפסים ביתר קלות. התאריך שהוטבע בכל האשרות היה 23.10.1944, יום פגישתם של סלשי עם לוץ ודניאלסון. היה בכך משום אשרור של הממשלה החדשה, הפרו נאצית, להסדר שגיבשו לוץ וקראוס עם פקידי משרד החוץ ההונגרי בימי שלטונו של הורטי.

השלטונות ההונגריים אכן העמידו בניינים מתאימים לקליטת המועמדים להגירה, והתקינו על כל בית שלט בהתאם לקונסוליה שאליה השתייך: “הבית הזה עומד תחת חסות הקונסוליה. הכניסה לזרים אסורה”.

תקווה אחרונה

עד מהרה התברר כי השלטון החדש מכבד לא רק את כתבי החסות אלא אף את המעמד הקונסולרי של בית הזכוכית, מקום מושבו של המשרד להגירה.

בעלי תעודות החסות עברו לבתים המוגנים ברובע החמישי, לאזור שנקרא הגטו הקטן או הגטו הבינלאומי, והיהודים האחרים רוכזו בגטו הגדול שהוקם ברובע היהודי סביב בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאני או שגורשו לגרמניה. המונים המשיכו לצור על בית הזכוכית כדי להירשם לעלייה, לזכות בשוצפס ולהיכנס לבית מוגן.

אישורים אמיתיים ומזויפים שהעידו כי נושאיהם נכללים בדרכון השוויצרי הקולקטיבי היו קרש הצלה לעשרות אלפים. שוצפס-

אישורים אמיתיים ומזויפים שהעידו כי נושאיהם נכללים בדרכון השוויצרי הקולקטיבי היו קרש הצלה לעשרות אלפים. שוצפס

מיהאי שלמון, יושב ראש ועד המשרד הארצישראלי, סיפר בזיכרונותיו כי בבוקר, עם פתיחת המשרד, כבר השתרכו תורים למרחק ארבעה רחובות. גם בשעות אחר הצהרים – שבהן נאסר על היהודים להסתובב ברחובות – לא היססו רבים ובאו לבית הזכוכית, והשוטרים לא פגעו בהם. תחילה הכינו את התעודות על המקום, אך בשל הדוחק והצפיפות הסתפקו בהמשך בהשארת פרטים והורו לאנשים לבוא למחרת לקבל את התעודה. מחמת הלחץ הוצא רישום השוצפסים מבית הזכוכית אל הרחוב, וכאשר זרם הפונים גבר הופיעו במקום שוטרים רכובים על סוסים והדפו את ההמונים.

תעודות החסות שהוענקו בבית הזכוכית היו קרש הצלה לכל מי שעמד בסכנה. היהודים ששירתו בעבודות כפייה בפלוגות העבודה אמורים היו להישלח ברגל לגרמניה. נציגיהם הגיעו לבית הזכוכית בליווי סגל הונגרי ובידיהם רשימות שמיות של חבריהם שנסוגו מאוקראינה ומרוסיה. תעודות החסות היו הסיכוי האחרון שלהם להינצל. הם באו ביום ובלילה, והתקבלו על ידי פקידי הבית המותשים שעבדו 18 עד 20 שעות ביממה גם מחוץ לשעות העבודה הרשמיות.

כאשר שודרה ברדיו הודעה כי כל התופרות חייבות להתייצב במקום מסוים, באו המוני נשים לבית הזכוכית כדי לקבל אשרות ולהינצל, אך לוץ לא היה במקום. הוחלט להעניק להן אישור זמני כי הן מופיעות בדרכון הקולקטיבי וכי תקבלנה את התעודה תוך יומיים. ארתור וייס, הבעלים של בית הזכוכית, העניק להן את התעודות לאור נרות, והשוטרים כיבדו אותן.

כאשר לא נותרו עוד ניירות הדפיסו טפסים נוספים. נותרה רק בעיה אחת – החותמת השוויצרית הייתה נעולה במגרתו של לוץ. הוא ידע היטב שהמכסה מולאה זה מכבר, ולכן מצא תואנה ומסר לידי אנשי המשרד הארצישראלי את החותמת. הם ידעו כי מקסמיליאן יאגר, הציר הממונה על לוץ, אינו אוהד את העניין היהודי.

צעדות המוות

בעת הכנסתם של יהודי בודפשט לגטו – הן לגטו הגדול והן לגטו הבינלאומי המוגן – יצאה בשמונה בנובמבר 1944 קבוצה ראשונה של יהודים בצעידה רגלית לעבר העיירה הֶגֶשהָלוֹם (Hegyeshalom) שבגבול אוסטריה, שם הם נמסרו לידי עוזרו של אייכמן דיטר ויסליצני. מדי יום יצאו מבודה כאלפיים יהודים. הם הוחזקו יומיים או שלושה בסככות של מפעל לייצור לבֵנים בתנאים קשים מנשוא, ומשם צעדו בקור ובגשם כמאתיים ק”מ במסע שארך כשבוע ללא מזון וללא ציוד מתאים לאחר שאלה נשדדו מהם. בין שלושים לארבעים אלף יהודים יצאו לצעדות הללו. רבים נפלו בדרך, המפגרים בהליכה נורו ואחרים נרצחו בדם קר בידי מלוויהם.

ב-15 בנובמבר – המועד האחרון לרישום להגירה ולכניסה לבניינים המוגנים – חסו בבית הזכוכית 2,500 איש. המקום היה צר מלהכיל את כולם והצפיפות הקשתה על עבודת ההצלה של תושבי הבניינים המוגנים האחרים שנערכה גם היא מבית הזכוכית. קראוס שכנע את לוץ לאשר ‘רכישת’ בניין נוסף ברחוב וֶקֶרְלֶה שנדור שהיה בית משרדים ומחסנים של מפעל טקסטיל תלת קומתי בבעלות יהודית. הדבר נעשה, אך גם הוא לא ענה על הביקוש הגובר להגנה, ואז נשכר בניין שלישי ברחוב ואדס 31, צמוד לבית הזכוכית. בסך הכל מצאו כ-4,000 איש מקלט בשלושה בניינים שהיו בחסות הקונסוליה השוויצרית ונחשבו קרקע אקסטריטוריאלית. 76 בנייני מגורים נוספים שימשו בתים מוגנים והתגוררו בהם בעלי תעודות חסות שוויצריות.

כדי לחלץ יהודים רבים ככל האפשר מהצעדות שנערכו באותה תקופה פיתחו חברים בתנועות הנוער החלוציות מערכת זיוף רחבה של שוצפסים, ובאמצעותם הביאו אנשים נוספים לבתים המוגנים. על רקע זה פרצה מחלוקת קשה. אנשי מנגנון בית הזכוכית שלא היו מסוגלים לעמוד בלחץ הפונים הנפיקו תעודות מזויפות תוך פיקוח ורישום ובמספר מוגבל, ואילו חברי המחתרת החלוצית דרשו להפיץ תעודות כאלה לכל מבקש ובלא הגבלה, בטענה כי אין זה מתפקידם להחליט מי יינצל ומי לא. דעתם גברה. בדפוסים מחתרתיים הודפסו טפסים והוכנו חותמות מזויפות. באחת החותמות הושמטה האות I מהמלה SUISSE ודבר הזיוף התגלה.

עד מהרה התברר כי לגטו בודפשט – הגטו הגדול שנועד לבלתי מוגנים – הגיעו רק 32 אלף יהודים, כמחצית מהמספר שהעריכו השלטונות מראש. השלטונות החלו לדרוש את הרשימות המוסכמות של 7,800 האנשים הכלולים בדרכון הקולקטיבי בחסות שוויצרית. משרד החוץ ההונגרי פנה באיגרת חריפה לקונסוליה השוויצרית ודרש את הסכמתה לערוך ביקורת בבתים המוגנים ולהעביר את כל היהודים שאין להם תעודות חסות לגטו הגדול. הקונסוליה התנערה מאחריות לזיוף, אך הסכימה להתיר כניסה של נציגי השלטונות לבתים רק בנוכחות פקידי הקונסוליה, ובתנאי שהממשלה תתחייב לקיים את הבטחתה לזכאותם של 40 אלף יהודים לתעודות.

ב-21 בנובמבר החלה המשטרה ההונגרית לערוך חיפושים בבתים המוגנים ברחוב פוז’וני. הדיירים הצטוו לרדת לרחוב או לגן ציבורי ושם בוצעו הבדיקות. בני הזוג לוץ נכחו אישית ברוב מבצעי  החיפוש ובמיון מכתבי החסות, ואף עמדו בפני איומים בנשק. הזיופים נתגלו. קראוס סיפר כי הצליח בקושי רב לשכנע את אנשי הביקורת שלא ידע מכך. המשטרה גררה בלא רחם את היהודים שחרגו מהמכסה והעבירה אותם לגטו הגדול. חלקם נרצחו, וביניהם גם אנשים שהחזיקו באישורים אמיתיים.

קראוס העביר את תוכנו של דו"ח ורבה-וצלר לסוכנויות ידיעות בשוויץ והלחץ הבינלאומי הביא להפוגה בצעדות המוות. יהודים צועדים מהונגריה לעבר פולין-

קראוס העביר את תוכנו של דו”ח ורבה-וצלר לסוכנויות ידיעות בשוויץ והלחץ הבינלאומי הביא להפוגה בצעדות המוות. יהודים צועדים מהונגריה לעבר פולין

בעקבות הזיופים הורה שלטון צלב החץ להחליף את השוצפסים ולהטביע בהם חותמת צרפתית. הרשימה המקורית של 7,800 בעלי האשרות לא נחשפה, כדי שאפשר יהיה לגבש כל פעם רשימה חדשה. הזיוף הרחב הכניס את לוץ לתסבוכת אישית ודיפלומטית קשה. הוא פעל כדי למנוע את קריסתה של מסגרת ההצלה כולה, שהמשך קיומה ‘החוקי’ היה תלוי בתמיכתו. הממשל השוויצרי ראה בחומרה את התחברותו לחבורת זייפנים, והוא נאבק לבדו כשהוא מאוים מצד שלטונות ארצו ומצד כוחות הכיבוש הגרמניים.

בעקבות ההולכים

כשבועיים לאחר התחלת הצעדות נענה קצין המשטרה ההונגרי ד”ר ננדור בטיספלבי לבקשת קראוס כי ינצל את ההגנה שהקנה לו תפקידו, יעקוב אחר המגורשים ויגבש תכנית הצלה. ב-21 בנובמבר יצא בטיספלבי ליומיים של מעקב אחר הצועדים וכששב כתב דו”ח על מצבם. בו ביום כינס קראוס את חברי הנציגויות הניטרליות, את אנשי הצלב האדום הבינלאומי ואת נציגי הוותיקן במשרדו של ראול ולנברג כדי לשמוע את דברי בטיספלבי. הוא דיווח להם כי עד כה גורשו 25 אלף יהודים ותיאר את מצבם האיום ואת האכזריות של מלוויהם. הוא הצליח להחזיר לבודפשט מגורשים שהיו ברשותם דרכוני חסות או אישורים רשמיים אחרים, וקיבל מלסלו פרנצי, הקצין הממונה על הגירוש, צווים המאשרים לנציגי הקונסוליות לבקר ללא חשש את בני חסותם, להגיש להם עזרה ולהחזירם לבודפשט.

למחרת נסעה משלחת של נציגים ניטרליים, ובהם גם ולנברג, לכיוון המגורשים עם מזון, תרופות ובגדים. אריה ברסלאור וולדיסלב קלוגר, עוזריו של קראוס, יצאו מטעם המשלחת השוויצרית ושחררו כ-700 יהודים בעזרת דרכונים שוויצריים. הנציג הספרדי דיווח ששחרר שלושים איש שהיו בחסותו.

מכוניות של דיפלומטים נסעו בעקבות צעדות המוות כדי לחלץ מהן בעלי אישורים אמיתיים ומזויפים. קרל לוץ ונהגו ליד הרכב בשער הקונסוליה

יציאתו של בטיספלבי בעקבות צעדות המוות, המידע שהביא וההקלות החשובות שהשיג פתחו את הדרך למשלחות נוספות. הוא עצמו נסע שוב, וכמוהו אחרים שסיכנו את עצמם כדי להציל אחרים. אליעזר קפש (קדמון) וצבי רייך (נדיבי), חברים בתנועות נוער שהיו בעלי מראה ארי יצאו גם הם בעקבות הצועדים. צבי נסע במדים הונגריים עם בחור נוצרי במטרה להחזיר מהצעדה חברים מהתנועה או בני משפחה שלהם. אליעזר שפעל במפקדות הצבא במסווה של קצין הונגרי הצליח לדחות את יציאתה של קבוצה בת כאלף יהודים מבודה עד למחרת בבוקר, ועד אז הצליחו כמחציתם להימלט. אליעזר עשה את הדרך בין בודפשט לגבול האוסטרי פעמים אחדות, וכל פעם הוציא אחדים מהצועדים. להערכתו הצליח להציל בין מאה למאתיים יהודים והעביר אותם לבתים מוגנים או לגטו הגדול.

בשלושה בדצמבר 1944, עם התקרבות הצבא האדום ובעקבות לחצן של המדינות הניטרליות ובראשן שוויץ ושוודיה, פסקו צעדות המוות. העומס שיצרו הצועדים בכבישים הקשה על מנוסתם של אנשי הממשל ההונגרי ושל אנשי המנהלה הגרמנית מפני הצבא האדום. להערכת קראוס כ-15 אלף מכלל הצועדים בצעדות המוות חזרו לבתיהם.

בודפשט הופקרה לחסדיהם של אנשי צלב החץ, והטרור והכאוס גברו. ב-23 בדצמבר הותקף בניין הקונסוליה השוודית ופעילות המשלחת הופסקה. הגנת היהודים שהיו בחסות שוודיה עברה לידי המשלחת השוויצרית. ב-15 בינואר 1945 בערב ברחו אנשי צלב החץ מהעיר ונכשלו הניסיונות האחרונים של הנאצים להגלות את תושבי הבתים המוגנים.

שחרור

ב-18 בינואר 1945 כבש הצבא הסובייטי את פשט והחרב הוסרה מעל צווארם של יהודי העיר. בתקופת שלטון צלב החץ גורשו ונרצחו עשרות אלפי יהודים, אך בין 120 ל-150 אלף מיהודי בודפשט נותרו בחיים.

בריאיון ראשון שהעניק לוץ לאחר שנאלץ לעזוב את הונגריה הוא סיפר כי הקונסוליה השוויצרית הנפיקה כחמישים אלף מכתבי חסות, וכי גורמים אחרים הדפיסו כחמישים אלף מכתבים מזויפים נוספים לאלה שלא יכלו להשיג מכתבים מקוריים. לוץ העיד כי בשל הכוח שניתן בידי קראוס לבחור 7,800 איש שיזכו באישורי הגירה לארץ ישראל הוא הקים עליו לא מעט אויבים מרים, אך למרות זאת הוא זכה בדרך כלל לכבוד מצד הקהילה היהודית על כנותו ועל יושרו. כעבור חודשים אחדים סיכם לוץ את פעולותיו בדו”ח מיוחד, ובו הביע צער על המחסור הגדול באמצעים כספיים שלו היו עומדים לרשותם היו יכולים לסייע בידם להציל יהודים נוספים. עוד כתב כי משה קראוס היה הרוח החיה מאחורי המבצע של ריכוז יהודים בבתים מוגנים והבטחת מעמדם של הבתים הללו.

קראוס העריך כי עלות הפעלתם של הבתים המוגנים שהיו בחסות הקונסוליה השוויצרית הייתה כעשרת אלפים דולר, ואת רוב הכסף תרמו שני יהודים שמצאו מקלט באחד הבתים. בתקופת הכיבוש העביר הג’וינט כסף רב לבודפשט בהכוונת נציגי היישוב בשוויץ, אך קראוס לא זכה לקבל אפילו סנט אחד עבור מפעל ההצלה בחסות השוויצרית שהתברר כמוצלח במיוחד.

דו”ח של הסוכנות היהודית אשר הוצג בקונגרס הציוני הראשון שנערך לאחר המלחמה קבע כי כארבעים אלף מיהודי הונגריה שהיו בחסות שוויצרית ניצלו מגירוש לאושוויץ בזכות אישורי העלייה. מספר זה מתייחס רק לארבעים אלף אישורי האזרחות שהנפיקו הבריטים עבור השוויצרים, ומתעלם מאישורים של ממשלות ניטרליות אחרות ומהזיוף ההמוני של אישורים שקשה לדעת את מספרם המדויק.

יחסן של תנועות השמאל החלוצי לפועלו של קראוס היה דו ערכי. הכוח שהיה בידי קראוס להעניק מספר מוגבל של תעודות הצלה עורר תרעומת מובנת, אך גם מתנגדיו ויריביו הפוליטיים מקרב הציונות הסוציאליסטית הכירו ביושרו ובגאונותו של מערך ההצלה שהקים. יוזמת ההצלה של ישראל קסטנר לא זכתה להצלחה גדולה כמו זו של קראוס. ברכבת שהצליח להוציא מהונגריה היו כ-1,700 איש, ובמהלך השנים עלו ספקות באשר לטיב שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים. מפעל ההצלה של משה קראוס בשיתוף עם קרל לוץ, תנועות הנוער וגופים נוספים היה מפעל ההצלה הגדול ביותר בתקופת השואה. הם הצליחו להציל עשרות אלפים מיהודי הונגריה, ועם זאת בישראל שמו אינו ידוע ומעטים שמעו על מפעל ההצלה המפואר שהקים ועל גבורתם של האנשים שלקחו בו חלק.

פעילויות ההצלה לא הצליחו להגיע לכולם. 'נעליים על הדנובה', אנדרטה לזכר מאות יהודים שהושלכו אל מותם לנהרניקודם ניאקי

פעילויות ההצלה לא הצליחו להגיע לכולם. ‘נעליים על הדנובה’, אנדרטה לזכר מאות יהודים שהושלכו אל מותם לנהר

העידן המודרני

1944
לספירה

תגים

אייכמן, אשרות, בודפשט, בית הזכוכית, הדנובה, הונגריה, משה קראוס, סרטיפיקט, קסטנר, קרל לוץ, שואה, שוויץ, שוצפס
מאת: אילה נדיבי

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

מנהיגות רוחנית בתקופת השואה

מנהיגות רוחנית בתקופת השואה

סיוע בלי גינוני נימוסין

סיוע בלי גינוני נימוסין

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס