• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת העתיקה / אל תקרא לי יוסף

אל תקרא לי יוסף

מי אתה, יוספוס?
אציל ירושלמי
מורד ובוגד
ספרות גולה
הפסד בלתי נמנע
מאת: חגי משגב

יוסף בן מתתיהו הכהן גדל כבן אצולה ירושלמי ונדד בין כיתות שונות בחיפוש אחר זהותו. כבר בגיל צעיר הוטלו עליו שליחויות ותפקידים שונים מטעם ההנהגה בירושלים. עריקתו לצד הרומאי עם תום כיבוש הגליל במרד הגדול הפכה אותו ממי שיוצר היסטוריה למי שמתעד אותה, ואת דמותו המרתקת לאחת מהשנויות במחלוקת בתולדות העם היהודי

מי אתה, יוספוס?

אלפיים שנה לאחר מותו עדיין מעורר יוסף בן מתתיהו רגשות עזים של הערצה מחד גיסא ושל שנאה מאידך גיסא, כאילו אירועי ימיו זה עתה תמו. יוסף הוא האיש שפתח לנו חלון אל העולם התוסס והמבעבע של סוף ימי בית שני, ואנו מנסים ליישב את התמונה הנגלית לנו מבעד לחלון זה עם התמונה שהורגלנו לראות מבעד לחלון אחר, כנראה מרוחק יותר ומכוסה וילון, החלון של ספרות חז”ל. זה האיש שהיה כהן וגם מורד, מפקד צבא, פוליטיקאי מפוקח ומגיד עתידות לעת מצוא, גולה בארצו ובן ארצו בגולה. זה האיש שכתב ספרי מופת רבים בשפה שעל פי עדותו לא הייתה שגורה על פיו כיאות, ואולי שימר עבורנו שריד מעולם של הגות ופרשנות של יהודים נאמנים אחרים, אבותינו ממש, אך לעתים אנו מסרבים להכיר בו ובהם ככאלה.

עיר ובלבה מקדש. דגם ירושלים בשלהי בית המקדש השני נבנה באמצע שנות השישים על פי פרשנותו של פרופ' מיכאל אבי-יונה לכתבי יוסף בן מתתיהו. לאורך השנים שונה הדגם, בעקבות ממצאים ארכאולוגיים שהוכיחו כי תיאוריו של יוסף לא היו מדויקים או שפרשנותו של אבי-יונה לא הייתה נכונה צילום: Michael Tyler

עיר ובלבה מקדש. דגם ירושלים בשלהי בית המקדש השני נבנה באמצע שנות השישים על פי פרשנותו של פרופ’ מיכאל אבי-יונה לכתבי יוסף בן מתתיהו. לאורך השנים שונה הדגם, בעקבות ממצאים ארכאולוגיים שהוכיחו כי תיאוריו של יוסף לא היו מדויקים או שפרשנותו של אבי-יונה לא הייתה נכונה

אנו עומדים נבוכים מול עדותו של יוסף בן מתתיהו: אנחנו, האמונים על ספרות חז”ל, הרואים דרכה את כל הקורות אותנו, עד כמה אנחנו צרי מבט? האם אפשר שהאיש הזה – שרבים מאתנו מעדיפים לשנוא ולהוקיע, שבלא מעט מכתביו ניכרת הערכה עצמית גבוהה ומוגזמת – הוא האיש שהיטיב מאתנו להכיר את חז”ל עצמם, חכמינו ואושיות קיומנו? קשה מאוד להתייחס ליוסף בן מתתיהו כמורה דרך בנבכי דור הזוגות וחכמי המשנה בשל הלכותיו הצדוקיות ורעיונותיו ההלניסטיים, אבל להתעלם ממנו בתחום זה קשה עוד יותר. הוא היה שם. הוא דיבר אתם. הוא ראה כיצד מתנהלת העבודה בבית המקדש ומהן הלכותיו. הוא מזכיר כהנים גדולים בשמותיהם ומתייחס בעיקר לתפקידיהם הפוליטיים, במרד ולפניו, כתומכים או כמתנגדים ואף כלוחמים ונרצחים, בעוד מקורות חז”ל מזכירים רק בודדים מהם, כמו יהושע בן גמלא וחנניה בן חזקיה, וגם זה רק בהקשר דתי מובהק.

כל מה שאנחנו יודעים על יוסף בן מתתיהו בא מכתביו, וכך גם כמעט כל מה שאנחנו יודעים על תקופתו. בלעדיו לא היינו יודעים כמעט מאומה על פרק משמעותי ביותר בהיסטוריה שלנו. חלק גדול מהכרת זהותנו ההיסטורית והלאומית נתון בידיו של האיש הזה, שברצותו מכסה וברצותו מגלה, ברצותו משמיץ וברצותו משבח. גם דברים רבים על העולם הגדול של תקופתו לא היינו יודעים ללא תיאוריו – על מצעדי ניצחון רומיים, על סדרי צבא ועל אורחות חיים שאותם תיאר לפרטיהם באריכות כפי שכמעט אף היסטוריון אחר מאותם ימים לא היטיב לעשות.

וראה זה פלא, האיש – כתבן אובססיבי שעמל כל ימיו על תדמיתו העצמית והתחכך בכל גדולי העולם של תקופתו כדי לשמר את זכרו הנכון בעיניו למען הדורות הבאים – לא יצר היסטוריה מלוקקת וחד צדדית. הוא היה מודע היטב לאפשרות הזו, ומנגד היה מודע היטב לתדמיתו העצמית כהיסטוריון הדורשת ממנו להציג את הדברים באובייקטיביות, כפי שעשו כל קודמיו. ועם זאת, הוא הצהיר מפורשות שאינו מעוניין להיות אובייקטיבי, כי הוא יודע בדיוק מי האשם בצרותיו ובצרות עמו:

אין בדעתי להתקנא בסופרים המפריזים במעשי הרומאים ולהאדיר את מעשי אחיי; רק אעביר בדיוק את מעשי שני הצדדים, ובראש סיפורי המעשים אקדיש דברים להלוך נפשי ואתן ללבי הכואב לבכות על אסונות מולדתי, כי החריבה אותה מלחמה מחוץ ועריצי היהודים משכו שמה את צבאות הרומאים בעל כרחם … ואם יבוא איש ללמד חובה עליי כי הפרזתי בגנות העריצים ומעשי הרצח אשר עשו, או גדשתי את הסאה בקינות על מולדתי, יישא נא פנים למכאוביי אשר קלקלו את שורת ההיסטוריה. כי נפלאה עירנו לפנים מכל ערי ממשלת הרומאים וזכתה לעלות למרום ההצלחה, ועתה הגיעה שעתה לנפול אל תהומות היגון … ואם יימצא שופט אכזרי אשר יקשיח לבו מחמלה, הנה עליו לחשוב את סיפורי המעשים לדברי הימים ואת הקינות לדברי הכותב (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, מהדורת שמחוני, פתיחה, ג’).

למרבה האבסורד, דווקא ההיסטוריה הלא אובייקטיבית שלו היא זו שסיפקה את עיקר התחמושת למתנגדיו הרבים.

The only remnant of a giant statue of Titus, in the Louvre. The estimated height of the statue was 3.2 m

שריד מפסל קולוסלי של טיטוס. גופו של הפסל לא שרד, אולם לפי גודל הראש, המוצג במוזאון הלובר בפריז, ניתן להעריל שגובה הפסל היה כ3.2 מטרים

אציל ירושלמי

יוסף בן מתתיהו נולד בירושלים ב-37 לסה”נ – שנת הכתרתו של קליגולה לקיסר רומא – למשפחת כהונה מכובדת, דור שביעי ליונתן החשמונאי. כנצר למשפחת אצולה זכה לחינוך מובחר שכלל השכלה יהודית רחבה וגדל בין גדולי ירושלים, כהניה וחכמיה, ובהם חכמי דור התנאים הראשון.

מוצאו של יוסף, בן לאצולת ירושלים, היה עשוי להועיד לו חיי שפע ונוחות בחברה הצדוקית של זמנו, אבל הנער היה סקרן ועצמאי: הוא עבר בין הכיתות השונות שמילאו את ירושלים ואת ארץ יהודה כולה, סבב בערים ובמדבר תהה על טיבם של כיתות ושל זרמים שונים ביהדות בזמנו וביקש לגבש לעצמו את דרכו בסבך המחלוקות שאפיינו את יהדות שלהי ימי הבית. מסעות אלה נערכו בעודו צעיר לימים וקשה לדעת מה הספיק ומתי. בסופו של דבר, בהיותו כבן עשרים, מצא מנוחה לנפשו כפרושי לאחר שהספיק לגבש לעצמו דעה ברורה על הזרמים השונים. הוא מעיד על עצמו שהיה חכם בין חכמי זמנו ונשא ונתן עם חכמי התורה, אבל מכל התנאים שהוא מזכיר מוכר לנו רק שם אחד – שמעון בן גמליאל, הוא רבן שמעון בן גמליאל נכדו של הלל הזקן.

קרבתו לעולמם של חז”ל עולה גם מתיאור נעוריו. כבן לאצולת ירושלים התחנך במוסדותיה שגם על פי עדות חז”ל היו בפריחתם באותה עת. את המקדש הוא הכיר מבפנים, על עבודתו וסדריו. המדרשים הרבים המשוקעים בכתביו מעידים על זיקתו לעולם המדרש החז”לי. הוא היה מצוי גם ברוח היהדות ההלניסטית שומרת המצוות של תקופתו שלא באה לידי ביטוי בספרות התלמודית אבל הייתה בעלת השפעה רחבה ואפילו בינלאומית. ירושלים הייתה עיר גדולה, מהגדולות בערי המזרח התיכון, והמקדש שבה, כמו גם מפעלי הבנייה האחרים של הורדוס שהיו נוף ילדותו של יוסף, היו מהגדולים ומהמפוארים בתקופתם בקנה מידה עולמי. הירושלמי הממוצע, במיוחד אם היה בן מעמד הכהונה העשיר, היה במידה מרובה בן העולם הגדול. היוונית הייתה שפה שנשמעה בחוצות העיר, וכשיוסף הגיע לאחר תהפוכות חייו לרומא הוא יכול היה להיחשב בה בן תרבות. מסתבר שמוצאו הבטיח לו מעמד ציבורי מכובד והוטלו עליו באותן שנים שליחויות לאומיות שונות ובהן נסיעה לרומא בהיותו בן 26 שם נפגש עם פופיאה אשתו של נירון קיסר.

Remains of a first-century house in the sectarian community of Qumran, near the Dead Sea, an area frequented by the youthfuחיפוש עצמי בין עולם הכיתות של שלהי הבית השני. שרידי בית ברובע המגורים בקומראן, האזור בו הסתובב יוסף בן מתתיהו בנעוריו בחיפוש אחר כיוון רוחני שיתאים לנפשוl Josephus in his search for spiritual directionצילום: מרק ווילסון

חיפוש עצמי בין עולם הכיתות של שלהי הבית השני. שרידי בית ברובע המגורים בקומראן, האזור בו הסתובב יוסף בן מתתיהו בנעוריו בחיפוש אחר כיוון רוחני שיתאים לנפשו

פסל של פופיאה סבינה, אשתו של הקיסר נירון, עמה נפגש יוסף בביקורו ברומא בהיותו בן 26. הפסל מוצג במוזאון לארכאולוגיה של אולימפיה, יווןצילום: Nanosanchez

פסל של פופיאה סבינה, אשתו של הקיסר נירון, עמה נפגש יוסף בביקורו ברומא בהיותו בן 26. הפסל מוצג במוזאון לארכאולוגיה של אולימפיה, יוון

מורד ובוגד

עם פרוץ המרד בשנת 66, והוא בן 29, נשלח יוסף על ידי הנהגת המרד לגליל כדי לארגן את היישובים היהודים ואת מבצריהם, מלאכה שיוסף התמסר לה והקדיש לה מאמצים רבים. אולם בשנת 67 כבש המצביא הרומי אספסיאנוס את הגליל מבצר אחרי מבצר והותיר אחריו חורבן והרג. שבועות ארוכים צר אספסיאנוס על יודפת, העיר שבה התבצר יוסף עצמו, ובסופו של דבר פרץ גם את חומותיה. אחרוני המגנים התבצרו במערה. בניגוד לעצת יוסף הם דחו את הצעת הכניעה והחנינה שקיבלו מהרומאים והחלו להתאבד בזה אחר זה לפי סדר שנקבע בגורל. יוסף וחבר נוסף שנשארו אחרונים – יוסף אינו מפרט כיצד אירע הדבר וזו כנראה פרשה שהעדיף לא להרחיב בה (ראו מסגרת) – לא התאבדו ומסרו את עצמם בידי הרומאים.

ממקורות שונים עולה שיוסף ראה עצמו כנושא מסר דתי ומוסרי לעמו וייחס לעצמו יכולת לדעת נסתרות ועתידות. אחד המקרים האלה התרחש בעומדו בפני ההחלטה להסגיר את עצמו לידי הרומאים:

וברגע ההוא נהה עליו רוח ממרום, והוא שם לנגד עיניו את החזיונות הנוראים אשר ראה בחלומו זה מקרוב, ויתפלל אל א-לוהים חרש לאמור: בורא ישראל, הנה טוב בעיניך לשבור את קרן עמך ולהצליח את מעשי הרומאים כולם, ובי בחרת לגלות את העתידות, על כן אני תוקע את כפי לרומאים ברצון למען אחיה, ואתה עדי כי לא בוגד אני בלכתי אליהם, רק עבדך עושה רצונך (שם, ג’, ח’, ג’).

The Roman destruction of the Jewish town of Jotapata didn’t stop Jews from living there. The Jerusalem Talmud confirms as much, and liturgical poems from Byzantine Palestine mention the priestly Miyamin family as residents of Yorfat, synonymous with the Hחורבנה של יודפת במהלך המרד הגדול לא מנע מיהודים להמשיך להתגורר בה, ובתלמוד הירושלמי אנו מוצאים עדויות אחדות לחיים יהודיים במקום. בפיוטים ארץ ישראליים מהתקופה הביזנטית נזכרת משפחת מימין, משפחת כהנים מיוחסת שהתגוררה ביורפת, היא יודפת. תל יודפת כיוםebrew Yodfat. The archaeological site of Jotapata todayצילום: שוקי

חורבנה של יודפת במהלך המרד הגדול לא מנע מיהודים להמשיך להתגורר בה, ובתלמוד הירושלמי אנו מוצאים עדויות אחדות לחיים יהודיים במקום. בפיוטים ארץ ישראליים מהתקופה הביזנטית נזכרת משפחת מימין, משפחת כהנים מיוחסת שהתגוררה ביורפת, היא יודפת. תל יודפת כיום

העריקה מהעיר הנצורה והנפילה אל מחנה אספסיאנוס מזכירה את סיפורו של רבן יוחנן בן זכאי (גיטין נו). שניהם נוטשים את עירם הנצורה בהבינם שאפסה התקווה. כמו רבי יוחנן בן זכאי גם יוסף – שוב על פי עדותו שלו, שהרי אחרת אין לנו – מנבא לאספסיאנוס שהוא עתיד להתמנות לקיסר, וכמוהו גם הוא מביע התנגדות נחרצת ואף בוז לקנאים שלדעתו החריבו את העיר במלחמות האחים שלהם. בדומה לחכמים רבים טען יוסף שהחורבן היה למעשה ידוע מראש והיו סימנים שהעידו על האסון המתקרב שנים רבות קודם.

מרגע שנפל בידי הרומאים נפתח פרק חדש בחיי יוסף. כבן חסותו של אספסיאנוס הוא הפך להיות חלק מהמחנה הרומאי, ולאחר שזה התמנה לקיסר היה יוסף בן חסותו של בנו ומחליפו המצביא טיטוס. עם המחנה הזה עבר בכל הארץ והשתתף מן הצד הרומי בכל הקרבות, כולל במצור על ירושלים, תוך שהוא מנסה לשכנע את הנצורים להניח את נשקם במלחמה אבודה זו. במעשיו אלה קנה לו שונאים רבים שראו בו בוגד, ועד היום הוא עומד במרכז הפולמוס על המלחמה ההיא.

עם חורבן ירושלים שב טיטוס לרומא ולקח עמו את יוסף, אולם יוסף המשיך לתאר בספרו ‘תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים’ את המרד הגדול עד לסופו. במקומות אחדים שם יוסף בפי גיבורי ההיסטוריה נאומים שלמים שבהם הוא פורס השקפות עולם שרווחו בזמנו. נאומים אלה היו דרך כתיבה מקובלת שהכל ידעו שהיא אינה מתארת אמת עובדתית טהורה, ועם זאת ראוי לה שתהיה אמת. בדרך זו הכניס ההיסטוריון את פרשנותו לאירועים לתוך מהלך הדברים עצמם, על חשבון הדיוק ההיסטורי אבל למען ההבנה העמוקה יותר. דוגמה בולטת לכך היא הנאום ששם יוסף בפי אלעזר בן יאיר ערב נפילת מצדה. יוסף לא יכול היה כמובן לדעת מה אמר אלעזר, אבל הנאום הוא תמצית האידאולוגיה הקנאית שאותה הוא הכיר מקרוב:

הוי אנשים גיבורי החיל! הן מני אז קיבלנו עלינו לבלתי עבוד את הרומאים, וגם לא אדונים אחרים, זולתי את א-לוהים לבדו, כי רק הוא מושל האדם באמת ובצדק. והנה הגיעה השעה המצווה עלינו להשלים בפועל כפינו את משאת נפשנו, ואל נעטה בשעה הזאת קלון עלינו … הן מאז, מן היום אשר הגענו לבינה, לימדונו חוקי תורתנו, תורת א-לוהים, וגם אבות אבותינו הראונו זאת במעשיהם ובגודל נפשם, כי אסון האדם הוא החיים ולא המוות, כי המוות קורא דרור לנשמות ושולח אותן לשוב אל נווה הטהרה אשר שם ביתן, לבלתי תוספנה עוד לדאבה (שם, ז’, ח’, ו’-ז’).

למרות התנגדותו הנחרצת לקנאים ולדרכם, תיאור סופם נכתב על ידי יוסף בדרך שמעוררת כבוד בלב הקורא עד היום הזה, ולנאומים אלה יש חלק לא קטן בכך. לא בכדי הוא בחר לסיים בסיפור זה את ספרו.

Silver coin minted in Judea in 79 ce, depicting the conquest of Judea by the Flavian emperors. Titus’ head appears on the obverse, with an armed Roman soldier standing over a captured Jew on the reverse

מטבע כסף של יהודה השבויה משנת 79 לספה”נ המציין את כיבוש יהודה בידי הקיסרים הפלאבים. מצדו האחד טיטוס ומצדו השני חייל רומאי חמוש ניצב מעל שבוי יהודי כפות.

ספרות גולה

עם שובו של טיטוס לרומא הגיע יוסף, בן חסותו הנאמן והמעריץ, לבירת העולם. בדרך עבר בערי המזרח התיכון, נכח במשחקים ובאירועים חגיגיים רבים, ואף את מסע הניצחון ברומא עצמה תיאר. בזכות חסותה של משפחת הקיסרים הפלאבים – משפחתו של אספסיאנוס ושושלתו – זכה יוסף לאחוזה, לפרנסה ולביטחון מפני שונאיו, ואף שם חדש הוענק לו – טיטוס פלביוס יוספוס, כשם המשפחה שאימצה אותו. משפחה זו היא גם שאפשרה לו לעסוק במה שהפך לייעוד חייו ופרסם אותו לדורות – כתיבת ספריו.

ספריו סובבים סביב המלחמה ותולדותיה מזוויות שונות, בצורות שונות ובהיקפים שונים. בשנת 80 לערך, כעשור לאחר שהגיע לרומא, פרסם את ‘תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים’, סיפור המרד הגדול וכישלונו. כ-15 שנים נוספות הקדיש לחיבורו המונומנטלי ‘קדמוניות היהודים’, העוסק בדברי ימי עם ישראל מראשיתם ועד ימיו. בחיבור זה ביקש לתת פרופורציות ועומק לסיפור עמו ולאושש את טענתו שלעם היהודי יש מה לתרום לעולם ואין להסתכל עליו רק במבט עוין שלו זכה בשל המרידות. לצד ספרים האלה פרסם גם ספרים קצרים ובעלי גוון אישי יותר: ‘חיי יוסף, שבו הוא נלחם על שמו הטוב מול מתקפה מצד גורמים שונים, יהודיים ורומיים; וספרו האחרון, ‘נגד אפיון’, שעסק בהגנה על היהדות. גם בספרים אלה הוא חוזר ומתאר רבים מאירועי המלחמה.

איננו יודעים בוודאות מאילו מקורות שאב את המידע המופיע בספריו. ב’קדמוניות היהודים’ הוא מזכיר מקורות רבים, יווניים ויהודיים, היסטוריים ופרשניים, שנעזר בהם לשם כתיבת ההיסטוריה הרחוקה יותר. הוא גם מזכיר עוזרים שסייעו לו בהשגת החומר היווני שבו התמצא פחות. ב’תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים’ הוא נשען כנראה בעיקר על זיכרונו ועל ניסיונו הצבאי, וכן על חוויותיו כבן הפמליה של הפלאבים. אין ספק שגם בספר זה שיקע מידע מספרים וממקורות נוספים, שכן הוא מתאר ערים, אזורים ונופים שאת חלקם בוודאי לא הכיר באופן אישי, אולם הוא מיעט להזכיר את מקורותיו, אולי כדי להדגיש את היותו חלק מהאירועים שעליהם הוא מספר.

רומא הייתה באותם ימים מטרופולין שאין שני לה, אבל גם שם דווקא היוונית הייתה שפת ההשכלה. טיטוס פלביוס יוספוס – לשעבר יוסף בן מתתיהו הכהן – השקיע עצמו רובו ככולו בלימוד התרבות ההלניסטית לעומקה. ספריו מלאים ציטוטים ורמיזות לסופרים יוונים, ובמיוחד להיסטוריונים שקדמו לו, והוא ערך את ספריו בדומה לספריהם.

יוספוס, שהעיד על עצמו שמצעירותו היה זר לאחיו במולדתו, הגיע לרומא כיהודי בן חסות שאינו דובר את השפה המקומית על בוריה ותרבותו היהודית זרה לחלוטין לעיר שאליה צנח, אולם הוא הצליח להשתלב במקום. אין ספק שהיה מעורה בחיי העיר ובהווייתה, כפי שמעידים תיאורי המצעדים והמשחקים, אולם רומאים בני תקופתו לא הזכירו אותו, ועם הזמן חלה כנראה גם התרחקות מסוימת בינו לבין בני משפחת הקיסרים מיטיביו, למרות שהעביר לעיונם את כתביו ההיסטוריים קודם פרסומם. בודד ברומא השקיע עצמו יוספוס בספריו, ודרכם ניסה בכל מאודו להפוך את היהודים למופת ולמודל חיקוי בעולם הרומי:

שקלתי בלבי מתוך כובד ראש: בראשונה, אם אבותינו נטו למסור (לאחרים) ידיעות כאלה, ובשנייה, אם היו בתוך ההלנים אנשים ידועים שנפשם חשקה לדעת את דברי ימינו. וכן מצאתי שתלמי השני … השתוקק במידה יוצאת מן הכלל לתרגם לשפת יוון את תורתנו … ובכלל יכול כל מי שרוצה לחקור את דברי הימים האלה ללמוד מהם בייחוד דבר אחד, והוא שכל הנוהרים אחרי רצונו של א-לוהים ואינם נושאים את לבם לעבור על החוקים הטובים, הצלחתם בכל דבר היא למעלה מכל דמיון, ושכרם – האושר – ניתן להם מאת א-לוהים (מתוך הקדמתו לקדמוניות היהודים, מהדורת אברהם שליט).

אין ספק שהנסיבות שבהם נכתבו החיבורים השפיעו על הדרך שבה מוצגים האירועים. כך למשל הצביעו רבים על ניסיונו לטהר את דמותו של טיטוס ולהציגו כאדם רחום שלא רצה כלל לשרוף את המקדש. עם זאת, הוא נוקט במקומות אחרים עמדה הפוכה ואינו מסתיר את ביקורתו על החברה הרומית ועל אכזריותה, כולל ביקורת על הקיסרים עצמם. תיאורים אלה לא בהכרח נתפסו כשליליים בעיני הרומאים וקיסריהם, שכידוע נהנו מאוד לצפות בבני אנוש הורגים איש את רעהו בשידור חי לעיני המון מריע.

עיקר מטרתו הייתה כנראה פרשנות פנים יהודית של האירועים, ויותר מכל הוא ביקש להצביע על אחריות הקנאים לאסונות שבאו על העם. הפחתת האחריות הרומית היא אם כן תוצאה של מגמה זו, לצד רצונו לפאר את מיטיביו, אולם לדעתו אין בכך משום בגידה באמת עצמה. מגמה זו ניכרת בכל ספריו. מלחמות האחים, מימי החשמונאים – שבהם פתח את ספרו ‘תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים’ – ועד ימיו, זוכות אצלו להדגשה יתרה, והן אלה שהביאו לדעתו לתוצאות המרד. גם בעניין זה דבריו תואמים את עמדת חז”ל שתלו את החורבן בשנאת חינם, אולם בשונה מחז”ל הוא לא כתב רעיונות מעורפלים אלא פירט את הנסיבות הפוליטיות והריאליות לחורבן.

רשמית, ייעד יוספוס את ספריו לבני העולם היווני רומי. הוא שאף להציג בפניהם עולם יהודי מסביר פנים ומאתגר הראוי להערצה דווקא בעיני בן התרבות ההלניסטית רומית. אבל למעשה הוא המשיך לקוות כל ימיו ללגיטימציה דווקא מבני עמו, שעל פי אמונתו פעל למענם ואילו הם דחו אותו והשמיצו אותו – השמצות שגם עליהן אנחנו יודעים היום רק מתוך כתביו. לדבריו כתב את ספרו ‘תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים’ קודם עבור עמו בשפתו – איננו יודעים אם כוונתו לעברית או לארמית – אולם אין בידינו כל שריד מספר זה, וכנראה שמדובר בספר אחר, שונה מהספר המוכר לנו, שנכתב כולו מתוך עולם המושגים והשפה של הקורא הרומי המשכיל דובר היוונית.

כתבי יוסף בן מתתיהו נכתבו במקור ביוונית ותורגמו ללטינית על ידי נזירים נוצרים שמצאו בהם עדות למשיחיותו של ישו. רק בעת החדשה, עם פריחת המחקר ההיסטורי של העם  היהודי, הוכרה חשיבותם של כתביו ומאז הודפסו מהדורות אחדות שלהם בעברית. כתבי יד של ספרי יוסף בן מתתיהו

הפסד בלתי נמנע

הנאומים בספריו של יוספוס נכתבו ברובם מפי תומכי רומא, ובכולם חוזר הרעיון שלפיו שליטתה של רומא על כל העולם אינה ניתנת לערעור. הוא ראה בקיסרות הרומית תופעה על טבעית שאין לה הסבר רציונלי והסיק מכך שעל עמי העולם לקבל את שלטונה. גם בנקודה זו דבריו קרובים לדברי חז”ל. רבי חנינא בן תרדיון אמר לרבי יוסי בן קסמא: “אומה זו מן השמים המליכוה” (עבודה זרה יח.). בנאומו מול חומות ירושלים ומורדיה ניסה יוספוס לשכנע גם את קנאי העיר בהכרח היסטורי זה:

 

שימו אל לבכם כי אין לעמוד בפני עזוז הרומאים, והן כבר משכתם בעוּלם מתמול שלשום … אמנם יאות לנבֵּל כבוד אדונים רפי ידיים, אבל לא להרים יד במושלים אשר כל העולם עובד להם. היש ארץ בעולם אשר נמלטה משבט הרומאים? … בכל מקום עבר המזל אליהם והא-לוהים השם חליפות לממשלות העמים עוזר עתה לשליטי איטליה (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ה’, ט’, ג’).

אין בדבריו הצדקה של רומי או זיכויה ממעשי רשע שעל רבים מהם דיווח הוא עצמו. הוא לא הסביר, כאחדים ממחברי זמנו, שהרומאים זכו לשלטונם בשל תכונותיהם המיוחדות, ובהם טוב מזגם ואומץ לבם, שכן אם יש סיבה מוסרית לניצחונם הרי יש להם גם נקודות תורפה מוסריות רבות. דווקא היעדר הצדקה גלויה לשלטונם הוא סיבה לא להתמרד, הוא המוכיח שא-לוהים רוצה בשלטונם ללא טעם מובן לנו עד בוא העת שבה ייפלו גם הם.

בכך סוגר יוספוס מעגל. בראשית ימיו היה מפקד בצבא המרד, שלפחות אחדים מראשיו ציפו שיסתיים בגאולה שלמה ובהתגלות מלכות הא-לוהים. אותה ציפייה לגאולה באה לידי ביטוי בחיבוריו המאוחרים בתקווה מסותרת וסבלנית לנפילתה העתידית של רומא ולתקומתו של עם ישראל – ציפייה שאין להביאה לידי ביטוי מעשי שכן עוד חזון למועד.

טיטוס פלביוס יוספוס, הלוא הוא יוסף בן מתתיהו הכהן, הלך לעולמו ברומא סביב שנת 100 כאזרח רומי מכובד. אב הכנסייה אוסביוס כתב במאה הרביעית כי פסלו הוצב בעיר לאחר מותו. ספריו נודעו בעיקר בין הסופרים הרומים ומאוחר יותר בקרב כנסייה הנוצרית שראתה בדבריו הוכחה לאמיתות נבואתו של ישו על חורבן ירושלים ועל רשעתה. אולם העולם היהודי לא הכיר את כתביו, או שמא לא הכיר בהם, עד המאה העשירית. צחוק הגורל הוא שלאחר כל התהפוכות שעברו עליו ספריו הם המקור העיקרי והיחיד כמעט לתולדות תקופתו הסוערת.

רבים מקוראיו של האיש – שאימץ לעצמו את שמו של מיטיבו טיטוס פלביוס המכונה בפי חז”ל טיטוס הרשע – מוקיעים אותו על מעשיו: בגידתו ברעיו המתים ביודפת שלא התאבד עמם, ניסיונותיו לשכנע את בני עמו להיכנע לרומא, ומעל לכל התחככותו עם הקיסר אספסיאנוס ועם בניו טיטוס ודומיטיאנוס, כולם רשעי עולם בעיני חז”ל. אפשר שהוקעה זו מסייעת בידי הקוראים להתרחק ממנו ומדבריו המטרידים, אבל אפשר שיותר מכל צורבת צדקת דבריו לאחר מעשה – המרד ברומא אכן היה אסון, שואה של ממש, ובפרספקטיבה היסטורית ניתן היה להימנע ממנו, כפי שסברו גם רבים מחכמינו ז”ל. בפרפרזה על דבריו החריפים של מארק טווין ניתן לומר שאנו מסוגלים לסלוח למי שמשקר לנו, אבל למי שאומר את האמת אנחנו לא מסוגלים לסלוח.

 

Destruction of the Temple in Jerusalem, Nicolas Poussin, oil on canvas, 1637

חורבן המקדש. ניקולא פוסין, שמן על בד, 1640. המוזאון להיסטוריה של האמנות, אוסטריה

איור: מישל קישקה

לקריאה נוספת: יונתן פרייס, המבוא לספר ‘תולדות מלחמת היהודים ברומאים’ בתרגומה של ליזה אולמן, ירושלים תש”ע; דניאל שוורץ, מבוא ופירוש לספר ‘חיי יוסף’, יד יצחק בן צבי תשס”ח.

Illustration: Michel Kishka

העת העתיקה

66
לספירה

תגים

אלעזר בן יאיר, אספסיאנוס, ארכאולוגיה, בית המקדש השני, ביתוסים, גליל, האימפריה הרומית, המרד הגדול, טיטוס, יהודה, יהודה השבויה, יודפת, יוון, יוסף בן מתתיהו, יוספוס פלביוס, ירושלים, כתות מדבר יהודה, מגילות מדבר יהודה, מטבעות עתיקים, מצדה, נירון קיסר, פופיאה סבינה, פרושים, צדוקים, רומא, רומי
מאת: חגי משגב

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

חיל המרכבות של אחאב

חיל המרכבות של אחאב

יופייה הדומם של עיר הקודש

יופייה הדומם של עיר הקודש

בין חורבן לבניין

בין חורבן לבניין

משיח לפי תומו

משיח לפי תומו

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס