כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה

מרגלית זינאתי ליד האבן עם הכתובות שהתגלתה לאחרונה. צילום: Ritvo, באדיבות בית זינאתי

הקהילה היהודית של פקיעין מפורסמת בכך שהיא אחת העתיקות שהתקיימו בארץ ישראל ברציפות, אם לא העתיקה ביותר. ועכשיו יש לזה גם הוכחה ארכיאולוגית

הקהילה היהודית בפקיעין שבגליל המערבי נחשבת לאחת העתיקות בארץ ישראל, ועל פי המסורת נשמר במקום רצף של התיישבות יהודית מימי התנאים ועד ימינו. כיום מתגוררת בבית הסמוך לבית הכנסת היהודי העתיק מרגלית זינאתי, שומרת הגחלת האחרונה של הקהילה היהודית בפקיעין. לאחרונה נערכות בבית הכנסת ובבית זינאתי עבודות שיקום ושימור במטרה לשדרג את מרכז המבקרים במקום. המרכז מציג את סיפורם של היהודים בכפר במשך אלפיים שנה, ואת סיפורה הייחודי של משפחת זינאתי. במהלך העבודות התגלתה כותרת אבן מהתקופה הרומית בת כ-1,800 שנה ועליה חרותות שתי כתובות בעברית. הכותרת נמצאה בחצר במבנה כשהיא הפוכה, ועם גילויה הוזעקו למקום אנשי רשות העתיקות. בבחינה ראשונית של הכתובות נראה כי מדובר בכתובות הקדשה של תורמים לבית הכנסת. יואב לרר, מפקח רשות העתיקות בגליל המערבי, אמר:

“המקורות התלמודיים מספרים שחכמי הגליל התגוררו בפקיעין, ובהם גם רבי שמעון בר יוחאי אשר התחבא 13 שנה במערה מפני הרומאים … במחקר קיימים דיונים על מיקומה של פקיעין העתיקה. אני מאמין שהכתובות הללו יוסיפו נדבך חשוב לידיעות שלנו על ההתיישבות היהודית בכפר פקיעין בתקופה הרומית והביזנטית”.

אוריאל רוזנבאום, מנהל בית זינאתי, הוסיף כי מדובר בתגלית היסטורית חשובה מאין כמותה המאשררת את טענת הנשיא המנוח יצחק בן-צבי על קדמותו של היישוב היהודי בפקיעין. לדבריו, התגלית מוכיחה כי היה במקום בית כנסת קדום שעל יסודותיו נבנה לפני מאות שנים בית הכנסת בצורתו הנוכחית. האבן שהתגלתה נלקחה על ידי רשות העתיקות לצורך מחקר, ובעתיד ייקבע המקום שבו תוצג לציבור.