• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / לעלות בהר

לעלות בהר

תיירים נכבדים
שום היתר בעולם
להתפשר על הכותל
רחבה במחלוקת
מקדש שלישי?
ההר של הציונות הדתית 
מאת: דותן גורן

העלייה להר הבית נתפסת היום כעניינם של יהודים דתיים הדבקים במקום המקדש, אולם מאז פתיחתו של ההר גם ללא מוסלמים היו אלה דווקא תיירים חילונים שעלו להר משום שראו בו אתר בעל חשיבות היסטורית ולאומית // דותן גורן

פורסם בגיליון 137, כסלו תשפ”ב, נובמבר 2021

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים, השלישי בדרגת קדושתו למוסלמים ובעל קדושה אף לנוצרים. מנקודת מבט הלכתית מיקומו של המקדש הוא יותר מאשר עובדה היסטורית, שכן להלכה התקבלה העמדה הגורסת כי השכינה שורה במקום זה לנצח. בעקבות חורבן בית שני חדלו היהודים להיטהר מטומאת מתים, ולכן כולם בחזקת טמאי מתים. כיוון שהכניסה למקום המקדש מחייבת טהרה, וכיוון שמיקומו המדויק של מקום המקדש על הר הבית אינו ברור, אסרו רוב פוסקי ההלכה ביישוב הישן את כניסתם של יהודים להר הבית באיסור חמור.

עבור המוסלמים שהחזיקו בהר במשך מאות שנים מקור קדושתו של ההר באמונה כי הנביא מוחמד נחת בדרומו לאחר מסעו הלילי ממכה לירושלים על גבי סוסו המכונף אל-בוראק, ומשם עלה השמימה. לציון האירוע המיסטי הוקמו במתחם מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע, והוא מכונה בפי המוסלמים ‘חרם א-שריף’ – המקום הקדוש הנכבד. במסורת מוסלמית מאוחרת זוהתה הפינה הדרומית של הכותל המערבי כמקום הקשירה של הסוס, והיא נקראת בפיהם ‘אל-בוראק’. לא מן הנמנע שהעתקת המקום הקדוש לכותל המערבי נועדה לשרת צרכים מוסלמיים פוליטיים בתגובה למאמצי היהודים לקנות אחיזה בכותל ובסביבתו, מאמצים שהתגברו החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19.

בתקופה הממלוכית ובתקופה העות’מאנית נאסרה הכניסה להר הבית ללא מוסלמים, אולם על אף שמי שהפר את הפקודה היה צפוי למוות הצליחו בודדים מבני דתות אחרות לחדור אל המתחם. רוב היהודים נאלצו בלית ברֵרה להשקיף על מקום המקדש מהר הזיתים וממבנים גבוהים בעיר העתיקה. במקרים חריגים עלה בידי חוקרים ואישים רמי מעלה להשיג רישיון מיוחד לביקור בהר הבית, וב-1856, עם תום מלחמת קרים, התיר הממשל העות’מאני את הכניסה למתחם הקדוש גם ללא מוסלמים, למעט בימי שישי ובצום הרמדאן, בשל התגברות השפעתן של המעצמות האירופיות שסייעו לו במלחמה. בשל תמורות אלה החלו נוסעים נוצרים לבקר באתר, אך הם נדרשו לקבל היתר ממושל המחוז ולשלם בקשיש גבוה כשוחד בכניסה להר.

למרות היתר השלטונות אסרו רבני ירושלים על יהודים לעלות להר הבית, כפי שתיאר אחד מהמבקרים בעיר:

הגענו קרוב להמעלות אשר דרך שם יעלו לבית המקדש, ויעמוד מארחי תחתיו ויאמר: פה עמוד, כי אסור לנו ללכת הלאה אף מדרך כף רגל בהיותנו טמאי מתים, ואסור לנו לבוא למקום שהיה בו בית מקדשנו, שקדושתו אף כשהוא שמם … ואתבונן ממרחק על הדר הבירה (עקביה, “מכתבים מא”י”, ‘הצפירה’, ט’ בטבת תרנ”ט, 22.12.1898, עמ’ 1414).

מדוע ויתר היישוב היהודי המאורגן על הר הבית והסתפק בכותל המערבי? יהודים מתפללים בסמטה הצרה שלצד הכותל, 1894 צילום: פליקס בונפיל

 

 

תיירים נכבדים

בעקבות פתיחת הר הבית לביקורים הפרו נדבנים יהודים מאירופה ביודעין את האיסור להיכנס למקום הקדוש ועוררו עליהם את זעמם של בני היישוב הישן בעיר. במהלך מסעו הרביעי של משה מונטיפיורי לארץ ישראל בקיץ 1855 הוא ערך סיור ראשון מסוגו במתחם הר הבית בחברת רעייתו, מזכירו ד”ר אליעזר הלוי והקונסול הבריטי בירושלים ג’יימס פין. לאחר האירוע הזהירו רבני ירושלים את מונטיפיורי מכניסה נוספת למקום המקדש, והיו קנאים שהרחיקו לכת ובבתי כנסת אחדים בעיר הטילו עליו חרם.

כעבור שנה נערך ביקור נוסף של יהודי בהר הבית. ד”ר לודוויג אוגוסט פרנקל הגיע מאוסטריה לחנוכת בית הספר למל בעיר. הוא שאף בסתר לבו לבקר במקום שבו עמד המקדש, אך ביודעו כי הוא מסתכן בחרם המתין לשעת כושר מתאימה. כדי להימנע מעימות מיותר עם בני הקהילה האשכנזית בירושלים בחר פרנקל לעלות להר הבית בשבת. בספרו ‘ירושלימה’ תיאר בהרחבה את רשמיו מהסיור. הוא נכנס גם למסגדי הר הבית וציין את התפעלותו מהאדריכלות שלהם.

ביקר בהר הבית למורת רוחם של רבנים. ד"ר לודוויג אוגוסט פרנקל הגיע לירושלים ב-1856 כדי להקים בית ספר בשליחותו של הנדיב שמעון אדלר למל J. Löwy/Wellcome Images

 

באביב 1887 ביקר הברון אדמונד דה רוטשילד בירושלים וסייר באתריה ההיסטוריים בחברת נסים בכר, מנהל בית הספר כי”ח ובא כוחו בארץ ישראל. על אף שהוזהר לבל ייכנס למקום המקדש מטעמים הלכתיים ביקר הנדיב הידוע בגפו בהר הבית.

בסתיו 1898 הגיעה לירושלים משלחת ציונית בראשותו של בנימין זאב הרצל במטרה להיפגש עם הקיסר הגרמני וילהלם השני. חוזה מדינת היהודים הזכיר ביומנו את החרם שהוטל על מונטיפיורי, ועל כן ברור שהיה מודע לכך שהרבנים אסרו את העלייה על ההר. כסמל של התנועה הציונית היה חשוב להרצל לשמור על קשרים טובים בין התנועה לבין אנשי היישוב הישן, ולא להצטייר כמי שאינו מכבד את ההלכה היהודית. במהלך ביקורו בעיר העתיקה הוא בחר להשקיף על מקום המקדש מבית הכנסת תפארת ישראל. למרות זאת היה מי שטעה בו. בעיתונו של ישראל דוב פרומקין נכתב כי הרצל הצטרף למשלחת הקיסר הגרמני שביקרה בהר הבית והכותב דימה אותו למשיחי השקר שפעילותם התבטאה בביצוע מכוון של עבֵרות. הוא חשב שלהרצל היו כוונות נסתרות:

לעבור על איסור כרת אשר לא יושג בתבל כולה בלתי בירושלים, והוא ביאת המקדש אשר לדעת רוב הפוסקים איסור כרת הנהו לישראל גם בזמן הזה, ואמנם חפצו זה הצליח בידו (“ירושלם”, ‘חבצלת’, כ”א במרחשון תרנ”ט, 6.11.1898, עמ’ 35).

"לפאולינה הטובה שלי ... מאביך הנאמן בירושלים". גלויה ששלח הרצל לבתו ועליה דיוקנו של קיסר גרמניה על רקע הר הבית הספרייה הלאומית

 

בתחילת המאה העשרים התערער בהדרגה האיסור ההלכתי לעלות להר הבית. תהליך זה התרחש כתוצאה מהתפתחות היישוב החדש בירושלים, מהתחזקות התיירות המודרנית לעיר ומביטול הצורך ברישיון לביקור במקום הקדוש. הכותל המערבי נותר אתר התפילה המרכזי ליהודים, על אף שרבים נמנעו בעת ההיא מלהתפלל בסמטה הצרה שהייתה באותם ימים רחבת הכותל מחשש כי השטח הסמוך לכותל נכלל בתחום ההר האסור בכניסה. החוקר הירושלמי אברהם משה לונץ הגיב לטענה זו שפורסמה בעיתונו של אליעזר בן-יהודה:

הכותל המערבי אשר אנחנו הולכים שמה להתפלל הוא מן המקדש בעצמו ולא מן חומת הר הבית ואסור לגשת אליו, ולכל הפחות צריך להתרחק כ’ אמה [כעשרה מטרים] (אברהם משה לונץ, “תשובה להשאלה ע”ד כותל המערבי”, ‘השקפה’, כ”ה בכסלו תרס”ז, 12.12.1906, עמ’ 3).

לונץ הפריך טענה זו והוכיח כי הכותל הוא למעשה חלק מקיר התמך שהקיף את הר הבית:

והנה באמת שגו בדבר הזה הרבה חכמים ורבנים בדורנו ובדורות עברו … להדעה הזאת אין כל יסוד, והטעות הזאת באה רק מפני כי אחינו אינם רשאים לבוא בפנים הר הבית ולמדדו … ומזה מוכח ברור שכותל המערבי הוא חומת הר הבית … ומותר לכל אחד מאתנו לגשת אל הכותל ולשפוך את שיחו, וה’ יאזין את תפילתם כתפילת שלמה המלך עליו השלום (שם, עמ’ 3-4).

 

שום היתר בעולם

באביב 1912 הגיעו חברי מערכת העיתון ‘היינט’ מפולין לתור את ארץ ישראל. עם בואה של הקבוצה לירושלים ניסה בית הדין הרבני בעיר למנוע מהם לבקר בהר הבית, אך המשלחת לא שעתה לאיסור והביקור במקום המקדש עורר התרגשות רבה בקרב חבריה. כשנה אחר כך סיירו בירושלים ובסביבותיה אחדים מחלוצי דגניה, ובמהלך שהותם בעיר ביקרו במקום המקדש ובכותל המערבי. באותה שנה פעל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אז רבן של יפו והמושבות, למניעת כניסתם של תלמידי הגימנסיה העברית הרצליה להר הבית במהלך טיול בירושלים וכתב על כך להנהלת בית הספר. באיגרת לרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ מתח הרב ביקורת גם על כניסתו של הברון רוטשילד להר הבית בעת ביקורו בירושלים בחורף 1914:

לבי נמחץ מאוד מפני חילול השם של היותו במקום המקדש, וביותר על מה ששום איש לא העיר אותו שהוא דבר האסור. פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים, ואף על פי שלא הפסיד בכל זאת את ערכו הגדול בתור מייסד היישוב, ובשוגג או בדרך מי שהכל הוא בשגגה בא מעשה לידו, וה’ הטוב יכפר ויקח טוב (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ‘אגרות הראיה’ כרך שני, איגרת תרעז, עמ’ רפה).

כעבור זמן לא רב פורסם בעיתון ‘מוריה’ מכתבו של יהודי ירושלמי שהלין על מנהגם של תיירים ובני היישוב החדש בירושלים להיכנס אל מקום המקדש לעיני כל:

לדאבוננו הננו רואים כפעם בפעם הרבה מן האורחים שלנו, והרבה מן המתחדשים האינטליגנטים הדרים בעיר הזאת, ואף גם כיתות כיתות מתלמידי בתי הספר הידועים עם מוריהם בראשם מבקרים את הר הבית בראש גלי, עוברים ושבים משער לשער, הולכים ובאים פנימה, אשר בעוונותינו אסור לנו הדבר הזה (בעל בית פשוט, “ירושלם – על דבר אִסור הכניסה”, ‘מוריה’, ו’ בניסן תרע”ד, 2.4.1914, עמ’ 2).

לטענתו תופעה זו נבעה מחוסר מודעות לאיסור, והוא אף הציע פתרון:

כי על כן ראוי ונכון ונחוץ שהרבנים יפרסמו את האיסור בלשונות אחדות, למען יראו וידעו גם האורחים התמימים הבאים מהתם, וגם אלה היושבים אתנו פה, את האיסור הגדול שישנו בזה (שם).

נראה כי לקריאתו היה הד, שכן כעבור פחות משבוע נכתב באותו עיתון:

מטעם בתי הדינים ספרדים ואשכנזים נתפרסמו מודעות המזהירות על דבר איסור הכניסה להר הבית, מקום המקדש, שנפרץ בזמן האחרון ורבו המבקרים מאחינו היהודים. הרבנים מודיעים שאין לזה שום היתר בעולם, וכי הוא איסור כרת (“ירושלם – אִסור הבִּקור בהר הבית”, ‘מוריה’, י”ב בניסן תרע”ד, 7.4.1914, עמ’ 2).

התנגדות נחרצת. מודעות מטעם בתי הדין הרבניים בירושלים האוסרות בכל לשון של איסור על העלייה להר הבית באדיבות מוזאון חצר היישוב הישן; מתוך בנימין קלוגר, 'מן המקור - הישוב הישן על לוח המודעות'

 

להתפשר על הכותל

חודשים אחדים אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה, ובערב חנוכה תרע”ח (1917) נכבשה ירושלים על ידי הצבא הבריטי. כעבור יומיים הגיע הגנרל אדמונד אלנבי לעיר, ובהצהרה שקרא במצודת מגדל דוד התחייב בפני בני הדתות והעדות השונות לשמור על הסטטוס קוו בענייני דת במקומות הקדושים. מאוחר יותר קיבלה התחייבות זו יתר תוקף בסעיף 13 לכתב המנדט, וסימנה את המשך השליטה של מוסדות האסלאם במקומות הקדושים למוסלמים בעיר, ובעיקר את המשך קיומם של ההקדשים המוסלמיים במתחם הר הבית.

בעקבות הצהרת בלפור שניתנה חודש קודם לכן הוקם ועד הצירים לארץ ישראל בראשות ד”ר חיים ויצמן. הוועד נסע לארץ ישראל דרך מצרים, ניהל בקהיר שיחות עם מנהיגים ערבים ועניין אותם בעבודתו העתידית. סביב הפגישות הופצו שמועות שווא כי הוועד קיבל את הסכמת בריטניה להרוס את המסגדים שעל הר הבית כדי לבנות במקומם את בית המקדש. נושא זה שב ועלה בפגישתו של ויצמן עם הסולטן המצרי פואד הראשון בקיץ 1918, והמנהיג היהודי הציג בפניו את מטרות הציונות והניח את דעתו בכל הנוגע למקומות הקדושים לאסלאם. עוד קודם לכן, בנאומו הראשון של ויצמן לאחר הגעתו לירושלים באביב 1918, הוא אמר דברים דומים בפני ראשי הדתות והעדות בעיר והתווה את מדיניותה של ההנהלה הציונית לשימור הסטטוס קוו במקומות הקדושים ולהבטחת חופש הפולחן בהם לבני כל הדתות:

ירושלים … עיר הקודש היא לנו. ולכן מסוגלים אנחנו לכבד רגשות עמים אחרים, אשר ירושלים קדושה בעיניהם. בשום אופן אין לנו השאיפה להתנקש במקומות הקדושים, אשר המושלמים או הנוצרים נושאים אליהם את עיניהם ביראת הכבוד. רוצים אנחנו לחיות עם כולם על הבסיס של סבלנות ושל כבוד איש לרעהו. בשורת רצון טוב כזה שתצא מירושלים תועיל הרבה להוצאת חשדים מן הלבבות ותעורר בהם את התקוה לחיים חדשים וטובים מחיינו עתה (מכון גנזים, כ22/1281-).

ביטוי רשמי לעמדה הציונית הזו ניתן בהסכם בין ויצמן לאמיר פייסל, בנו של חוסיין בן עלי מלך חג’אז, שנחתם בלונדון בראשית 1919. בהסכם נכתב בין היתר כי המקומות הקדושים לאסלאם יהיו נתונים לפיקוח מוסלמי. זו הייתה מדיניותה של ההנהלה הציונית ושל ראשי המדינה שבדרך בתקופת המנדט, והן הטילו את יהבן על הכותל המערבי ודחקו את הר הבית לשולי התודעה הלאומית. בהתאם למדיניות זו נעשו ניסיונות לרכישתה של רחבת הכותל ולפינוי שכונת המוגרבים ונמשך המאבק למימוש חופש הפולחן ליהודים בכותל. בנוסף לכך נערכו בכותל המערבי מנהגים קדומים שהיו קשורים להר הבית.

הערבים הכריזו על התנגדותם לציונות בעיקר בשל החשש מפגיעה בהר הבית, והציונים מיהרו להרגיע. חיים ויצמן בפגישתו עם האמיר פייסל במעאן שבדרום ירדן

 

באמצע שנות העשרים החל מנהג להקיף את חומת ירושלים בליל תשעה באב, ברוח הפסוק “סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ” (תהלים מ”ח, י”ג). הצעדה התנהלה באטיות לאורך החומה, במהלכה נשמעו הסברים על ירושלים החרבה והיא הסתיימה בקינות בסמטה הצרה שלפני הכותל המערבי. בחול המועד סוכות תש”ו (1945), שחל במוצאי שנת השמיטה, התקיים לראשונה ברחבת הכותל מעמד ‘זכר להקהל’ שבו קראו בתורה.

הכותל הפך לסמל לאומי. המונים עולים לכותל בחג הסוכות תש"ו (1945) צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

 

 

רחבה במחלוקת

בדומה לשלטון העות’מאני שקדם לו גם הממשל הבריטי אימץ את מדיניות הסטטוס קוו במקומות הקדושים בירושלים, והטיפול במתחם הר הבית נותר בניהולו של הווקף המוסלמי ובאחריות המועצה המוסלמית העליונה. במהלך תקופת המנדט הפך המקום הקדוש מאתר דתי לסמל לאומי, והיה לו תפקיד מרכזי בהתפתחות הסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל.

הבריטים, שנקלעו לסכסוך בין יהודים למוסלמים, הגבילו את פעילות היהודים גם בכותל המערבי. עמדת שמירה בכניסה לרחבת הכותל, 1933 צילום: לע"מ

 

המנהיגות הערבית חזרה והאשימה את היישוב היהודי ואת התנועה הציונית בניסיון להרוס את המסגדים שעל הר הבית במטרה להביא לקימומו של בית המקדש. בה בעת עשה הצד הערבי שימוש הולך וגובר בהר הבית לצורכי טרור והסתה וההר הפך מקום מקלט להנהגה הפלשתינית ובראשה למופתי של ירושלים חאג’ אמין אל-חוסייני. כדי לצמצם את העימות עם העולם המוסלמי כולו ועם ערביי ארץ ישראל בפרט נקטו ההנהלה הציונית ומוסדות היישוב היהודי מדיניות מצטדקת, ובתגובה להאשמותיו של אל-חוסייני כי מסגד אל-אקצה בסכנה טענו כי ליהודים אין כל עניין בהר הבית אלא בכותל המערבי בלבד.

בעשור הראשון לשלטון הבריטי בארץ ישראל הותרה הכניסה להר הבית לבני כל הדתות במועדים קבועים ובתשלום. למרות הסדר זה, שנקבע על ידי ממשלת המנדט, נוצרו בפתח ההר חיכוכים בין מוסלמים ליהודים ולעתים הם גלשו לאלימות. בפרק זמן זה נמשכו המאמצים היהודיים לזכות בחזקה על רחבת הכותל המערבי ולרכישת נכסים בסביבתו, אך הם לא זכו להצלחה מרובה וגרמו להחרפת המתח בין היהודים למוסלמים שהתפרץ באלימות במאורעות תרפ”ט (1929).

המתיחות בין הצדדים נמשכה במהלך עבודתן של שתי ועדות החקירה שהוקמו לבחינת הסיבות שהובילו למאורעות ולבירור זכויות הצדדים במקום הקדוש – ועדת שו הבריטית וועדת הכותל הבינלאומית. בעקבות המאורעות אסרו המועצה המוסלמית העליונה והנהלת הווקף על היהודים לבוא בשערי הר הבית, אולם עדויות משנות השלושים מלמדות כי לעתים גבר השיקול הכלכלי על השיקול הפוליטי והותר לתיירים יהודים מחו”ל להיכנס להר הבית בתשלום.

 

 

מקדש שלישי?

עד סוף תקופת המנדט לא חל שינוי מהותי בסוגיה ההלכתית והאיסור על יהודים לעלות להר הבית המשיך להיות מוסכם על רוב הרבנים, אולם במקביל המשיכו יהודים חילונים לראות בהר הבית אטרקציה תיירותית בעלת חשיבות לאומית גדולה וביקרו בו בהתאם לאפשרויות הכניסה שהעמידו לרשותם מוסדות הווקף.

בשנות הארבעים צמחה השקפה חילונית שראתה בכינון המקדש על הר הבית סמל לאומי. ב’עיקרי התחייה’ – המצע הרעיוני של ארגון לח”י – תואר בניין הבית השלישי כסמל לעידן הגאולה השלמה. מנהיג הארגון אברהם שטרן, הידוע בכינויו המחתרתי יאיר, לא ייחס לכינון המקדש משמעות דתית בהכרח, אלא ראה בו סמל לחיי הרוח והתרבות העברית של האומה במלכות ישראל העתידית.

תנועת הנוער הציונית דתית ‘ברית החשמונאים’, שפעלה בארץ ישראל בשנים תרצ”ז-תש”ט (1937-1949), שילבה בין דתיות ללאומיות וחבריה מילאו את שורות ארגוני האצ”ל והלח”י ומאוחר יותר גם ההגנה. התנועה שאפה לכונן את מלכות ישראל – ישות לאומית יהודית שתתנהל על פי חוקי התורה – וראתה בכינון המקדש חלק מהותי מתכנית זו.

במלחמת העצמאות השתתפו שלושת הארגונים הצבאיים היהודיים בירושלים במבצע קדם שמטרתו הייתה לכבוש את העיר העתיקה. דוד שאלתיאל, מפקד כוחות ההגנה בעיר ומפקד המבצע כולו, הכין במהלך ההיערכות למבצע טלה במטרה להעלותו כקרבן לאחר שיגיעו להר הבית. ליהושע זטלר, מפקד הלח”י בעיר, היו תכניות מרחיקות לכת לפיצוץ המסגדים על ההר, תכניות שאותן שאב מכתביו של מייסד הארגון יאיר ומשירתו המשיחית של אורי צבי גרינברג. כישלון הפריצה לעיר העתיקה הביא לביטול התכניות של השניים, ובסיומה של המלחמה היא נותרה בריבונות ירדנית למשך 19 שנה. גם במהלך השנים שבהן שלטה ירדן בהר דווח בעיתונים מעת לעת על תיירים יהודים בעלי דרכון זר שפקדו את הר הבית ואת הכותל המערבי.

כמו הטלה שהכין שאלתיאל גם הגדיים האלה לא הועלו לקרבן. חיילי נח"ל עם גדיים בחנוכת היאחזות עין גדי, 1953 צילום: תדי בראונר, לע"מ

 

 

ההר של הציונות הדתית 

לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים היה זה אך טבעי שכל הזרקורים הופנו לעבר הכותל המערבי. זמן קצר לאחר שחרור העיר העתיקה נהרסה שכונת המוגרבים ורחבת התפילה הורחבה. מאז התקבע הכותל כאתר לאומי וממלכתי המשמש לתפילות מיוחדות, לטקסים, לעצרות ולהשבעת חיילים. תוקף רשמי למעמדו כמקום קדוש ניתן לו בתקנות השמירה על המקומות הקדושים ליהודים תשמ”א – 1981, שבהן אין כל זכר להר הבית.

חוגים לאומיים ודתיים ניהלו מאבקים על זכותם לבקר בהר הבית ואף להתפלל שם, אולם ממשלת ישראל הותירה את ניהולו של ההר בידי הווקף המוסלמי, והרבנות הראשית לישראל אסרה עליית יהודים להר הבית מחשש שייכנסו למקום שבו עמד בית המקדש.

ברבות השנים נוספה לסוגיה הדתית גם מחלוקת פוליטית. המתנגדים טענו כי העלייה להר הבית גורמת לאיבה ולאלימות מצד מוסלמים עד לכדי סכנת נפשות, ואילו התומכים טענו כי הדרת רגלי יהודים מהמקום הקדוש מזמינה אלימות נוספת ועלולה להוביל לוויתור על הריבונות הישראלית בהר הבית.

כ-150 שנה לאחר עלייתו של מונטיפיורי להר הבית בניגוד לעמדת הרבנים העלייה להר בימינו מיועדת לממש חזון דתי ולאומי. רבנים וחוקרים, בעיקר מבני הציונות הדתית, הגדירו את השטח שעליו עמד בית המקדש כדי לצמצם את השטח האסור בכניסה ולעודד כניסה לשטח המותר לשיטתם לאחר טבילה במקווה. כיום פועלים יחידים ותנועות שונות לעידוד העלייה להר הבית ויש גם מי שרוקמים תכניות לבניין בית כנסת על ההר, לחידוש כלי המקדש ולהקרבת קרבנות מתוך ניסיון לקדם את בניינו של בית המקדש השלישי.

איך מתיישבות תכניות אלה עם הימצאם של מוסלמים בהר הבית? יש הסבורים כי העימות הוא בלתי נמנע. לפני כארבעים שנה אף נרקמה תכנית לפיצוץ כיפת הסלע להחשת הגאולה. אפשר לקוות שבעתיד תימצא הדרך להפוך את המקום לבית תפילה לכל העמים.

בית תפילה לכל העמים. תכנית לחלוקת הר הבית בין שלוש הדתות שהציע מנהל בית הספר למל חיים אריה זוטא ב-1918 הארכיון הציוני

העידן המודרני

1856
לספירה

תגים

אורי צבי גרינברג, דוד שאלתיאל, הברון רוטשילד, הווקף, העותל המערבי, הר הבית, הרב קוק, הרצל, ירושלים, לודוויג אוגוסט פרנקל, מאורעות תקרפ"ט, מונטיפיורי, תיירות
מאת: דותן גורן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

ערים וחולות

ערים וחולות

ציונות בקו נקי

ציונות בקו נקי

פרי עץ הדר לארץ המוזהבת

פרי עץ הדר לארץ המוזהבת

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס