ז’ באדר-א’ ה’תרמ”ו – 31 בינואר 1886
סנקט פטרסבורג
הופיע היומון העברי הראשון, ‘היום’. שבועונים בשפה העברית כבר יצאו לאור ברוסיה, כמו ‘המליץ’ ו’הצפירה’, וכולם נאבקו בשאלה האם השפה העברית, שלא היתה אז שפה דבוּרה וחיה, תוכל לדווח על אירועים בעולם ועל חדשות, ולמצוא את אוצר המילים המתאים לעיתון יומי שכזה, במיוחד כאשר כל יהודי משכיל יכול היה לקרוא ממילא בעיתונים ברוסית בעיר מגוריו. עורכי ‘היום’, י”ל קנטור, המשורר הנודע דוד פרישמן וי”ל קצנלסון (הידוע גם בשם העט ‘בוקי בן יגלי’) – התחבטו בשאלה זו רבות ועשו מאמצים גדולים לגשר על הפער. העיתון אימץ קו פלורליסטי שהביא עליו ביקורת רבה מצד בעלי ההשקפה הציונית, משום שלטעמם לא נתן עדיפות לקידום ההשקפה של ‘חיבת ציון’ וההתיישבות בא”י. טובי הסופרים של תקופת ההשכלה, כמו י”ל פרץ ו’מנדלי מוכר ספרים’, כתבו סיפורים קצרים ליומון הנועז והחדשני.
היומון לא הצליח לעמוד בתחרות עם השבועונים הוותיקים והחזקים ממנו, ונסגר לאחר כשנתיים, במרץ 1888. אולם חלוציותו וראשוניותו כיומון העברי הראשון נשמרת לו עד היום.