בהגדה שהעתיק שלמה בן יעקב הצרפתי יש עיטורים נאים לפתיחות של חלק מהקטעים וגם דמויות מאוירות אחדות, אך האיורים אינם המרכז בה. הכתבה מלווה באיורים מתוך הגדה מפוארת שנכתבה 63 שנה מוקדם יותר ולמעלה מ-400 קילומטר מערבה מאביניון.
הגדת הזהב, באדיבות הספרייה הבריטית, לונדוןעורך הסדר מחלק מצות וחרוסת לילדים
הגדת הזהב, שנכתבה באזור ברצלונה ב-1320, אוירה בידי שני אמנים נוצרים שעבדו בעבור מעסיק יהודי. ההגדה מכונה הגדת הזהב בשל הרקע המוזהב של האיורים ושל עיטורי המלים הפותחות. כמו בהגדות ספרדיות אחרות מוקמו האיורים לפני תחילת ההגדה עצמה והם מספרים בתמונות את סיפור יציאת מצרים ואת סיפורו של חג הפסח. הגדת הזהב היא אחד מכתבי היד המפוארים ביותר ששרדו מימי הביניים, ועל ערכה מעיד גם התיעוד הקפדני של קורותיה. בעמוד ההקדשות מצוין כי ההגדה נמכרה ב-1459 בבולוניה שבאיטליה תמורת חמישים דוקטים, וב-1602 היא הוקדשה על ידי יהודי ממחוז פיימונטה לחתנו. ההגדה גם הוחתמה על ידי צנזורים שבדקו אותה לאורך השנים, ואחרי גלגולים הגיעה לאספן הספרים ג’וזפה אלמנצי ונמכרה ב-1856 למוזאון הבריטי בלונדון.
מרים והנשים שרות את שירת הים. הגדת הזהב, באדיבות הספרייה הבריטית, לונדון
על אף שחלק גדול מהאיורים בהגדת הזהב מתארים את יציאת מצרים אפשר ללמד מהם לא מעט על החיים באירופה במאה ה-14, שכן הציירים תיארו את בני ישראל ואת המצרים בדמויות שהכירו מעולמם.
עוד על הגדת ברצלונה תוכלו לקרוא כאן.