אבולוציות
חמישה-עשר מיתוסים שמסבירים את עולמנו
אורן הרמן (מאנגלית: ניר רצ’קובסקי)
ידיעות ספרים, 2019, 263 עמ’
*
מקובל לראות במיתולוגיות את צורתו הקדומה של המדע, את דרכו של האדם להסביר לעצמו את חידת הקיום. תיאור זה של המיתולוגיה משקף בדרך כלל עמדת עליונות של המדע על פני הצורות הקדומות המוטעות שקדמו לו. אבל למיתוס יש גם יתרונות: בניגוד למדעים הנוטים לתיאורים טכניים ויבשים, הסיפור המיתי מחפש את ההסבר שיתיישב על הלב. אורן הרמן מקבל את ההקבלה בין המיתוס למדע, אולם הוא לא עושה זאת כדי לתאר את האופי המדעי של המיתוסים אלא כדי לספר את הסיפור המדעי על היווצרות העולם והאדם בדרך מיתית.
מה קרה במפץ הגדול? איך נוצרו השמש, כדור הארץ והירח? איך נוצרו האורגניזמים הראשונים? איך נראתה ההתרבות שלהם? מי הייתה החיה הראשונה שהתעופפה ואיך התפתח חוש הראייה? איך הגיעו היונקים אל הים ואיך יצאו ממנו? איך נוצרה התודעה ואיך נוצרה ממנה השפה? תשובותיו של הרמן לשאלות הללו הן סיכום הידע המדעי, אבל הן אינן מובאות כמידע אלא כסיפור מיתי, כתיאור סיפורי הבנוי על מיטב הידע המדעי. נקודת המבט של הספר איננה המעבדה, ואת תפקיד המספר לוקחות בחלק מהפרקים הדמויות עצמן, ובהן כדור הארץ והיונקים הקדמונים. למרות שכל פרק מסתיים בסקירה, אישית למדי, של הכתוב על התחום שבו עוסק הפרק, הרי שמדובר ביצירה ספרותית לא פחות מאשר בספר מדע פופולרי. מבעד לתרגום אפשר לחוש כי היצירה זרמה טוב יותר בלשון במקור, והתרגום מתקשה לתמרן בין השפה המיתית לשפה המדעית. מכל מקום, קוראים שאינם חוששים ממינוחים מדעיים פה ושם ואלה שריבוזומים וחורים שחורים לא מפחידים אותם יותר מקנטאורים ומכימרות, עשויים ליהנות מהזמנה לחלום על היווצרות העולם על פי המדע.