חיפש פטריות והעלה אבן בידו

ילד בן 13 שיצא עם בני משפחתו לחפש פטריות לאחר הגשמים העזים באזור קיסריה מצא כתובת קבורה מהתקופה הביזנטית. הילד, סתיו מאיר, הבחין בקצה של לוח שיש בולט מעל פני הקרקע, ועליו חרותה כתובת. בני המשפחה הזעיקו את אנשי רשות העתיקות, והללו חילצו את הכתובת ופענחו את הכתוב עליה.

“מיד זיהיתי שמדובר במשהו עתיק”, מספר סתיו. “בבית הספר ‘יסודי קיסריה’ למדתי ארכיאולוגיה עם רשות העתיקות, כך שאני יודע לזהות עתיקות בקלות כשאני רואה אותן”.

הארכיאולוג ד”ר פטר גנדלמן, חוקר קיסריה ברשות העתיקות, אמר:

מדובר בכתובת קבורה – לוח שיש שעליו חקוקה כתובת חקוקה ביוונית, ובראשה מופיע צלב. על הלוח נחרת “קבר של … ושל אנסטסיוס, או אנסטסיה …“. כבר בעת העתיקה היתה קיסריה מוקד משיכה לאוכלוסיה חזקה. השימוש בשיש מיובא על מנת ליצור את מצבת הקבר שגילה סתיו מעיד על מעמדו האמיד של הנקבר, ובכלל – על מנהגיהם, אמונתם ועושרם של אנשי קיסריה התקופה הביזנטית. כתובת זו מצטרפת לאוסף גדול של כתובות קבורה, שהתגלו בעבר סביב קיסריה העתיקה.

עשירי העיר קיסריה בתקופה הביזנטית בנו בתי אחוזה מפוארים בפרברי העיר. מבנים אלה, הקנו לבעליהם איכות חיים, כך שהם נהנו מאופיו הכפרי של האזור מחד גיסא, ומהקירבה לליבה של העיר מאידך גיסא. עד היום נתגלו באזור קטעים של חמישה בתי אחוזה מפוארים שהשתרעו על שטח נרחב, שהמוכר בהם הוא מבנה ‘פסיפס הציפורים‘, המרשים על רצפתה של וילה מפוארת הנמצאת היום מחוץ לתחומי הגן הלאומי, אך אפשר לבקר בה. רוב הרצפות בחלקי המתחם, אשר נחפר וחלקו פתוח היום לציבור, היו עשויות פסיפסים צבעוניים.

בקיסריה וסביבתה נתגלו במרוצת השנים סרקופגים מפוארים מאד ומעוטרים עשויים אבן, מצבות קבורה ופסלים. מאז הקמתה בידי הורדוס בסוף המאה הראשונה לפסה”נ היתה קיסריה מקום מושבם של אנשים אמידים, והשער מא”י אל המערב העשיר של רומא ואסיה הקטנה. קיסריה היתה עיר מעורבת של יהודים ושאינם-יהודים. בה התלקח “המרד הגדול” בראשיתו, אך גם התקופה מאוחרת יותר ישבו בה תלמידי חכמים בצד גויים. הידוע בין רבני קיסריה היה האמורא הארצישראלי רבי אבהו (במאה הרביעית). בקיסריה, מקום מושבו של הנציב הרומאי בתקופה קדומה יותר, גם נכלא והוצא להורג רבי עקיבה בימי המרד הגדול ברומאים.