פורסם בגיליון 128, שבט תשפ”א, פברואר 2021
לצפייה בגרסה המודפסת של הכתבה
לחידון בחן את עצמך על תולדות החיסונים
קיצור תולדות החיסונים
1. סין | בשאיפה | המאה ה-16
עדויות מפורטות על חיסון שהחל כנראה כ-500 שנה קודם לכן. גלדים מיובשים של אבעבועות שחורות נלקחו מאנשים שחלו במחלה באופן קל, פוררו לאבקה ואנשים בריאים שאפו אותה בטקס שהיה כנראה בעל אופי דתי. המחוסנים לקו במחלה באופן קל בלבד.
2. אפריקה | באמצעות הבד | המאה ה-18
בסודן נהגו לכרוך בד סביב ידו של ילד חולה ולהעביר אותו לידו של ילד בריא. שיטה אחרת הייתה להוציא נוזל ממורסה של המחלה ולשפשף אותו על גבי שריטה שנעשתה במכוון בידו של אדם בריא. חיסון באופן זה נעשה גם באתיופיה, במערב אפריקה ובקווקז. משולי האימפריה העות’מאנית הגיעה השיטה לאיסטנבול.
3. איסטנבול | שגרירה רפואית | 1718
ליידי מרי וורטלי מונטגיו, אשת השגריר הבריטי באיסטנבול שאחיה נפטר מאבעבועות שחורות והיא הבריאה ממנה, חיסנה את בנה בעזרתו של רופא השגרירות צ’רלס מייטלנד.
4. לונדון | ניסוי קליני | 1721
מגפה של אבעבועות שחורות פרצה באנגליה. ליידי מונטגיו הזמינה את הרופא צ’רלס מייטלנד לחסן את בתה, ובעקבות העניין שהתעורר חוסנו שבעה נידונים למוות שהתנדבו לניסוי תמורת חירותם.
5. בוסטון | על אף מחרפיו | 1721
כשהמגפה הכתה בבוסטון חיסן הרופא זבדיאל בוילסטון שני עבדים ואת בנו בן ה-13. ההליך עורר התנגדות והיו איומים על חייו ואלימות כלפי משפחתו. הוא נאלץ להתחבא, נאסר לזמן קצר ושוחרר רק כאשר התחייב לא לחסן יותר, אך הוא המשיך בכך בסתר וחיסן כ-250 אנשים.
6. פריז | לא לחסן | 1762
כשהמגפה פרצה בפריז חיסן רופא איטלקי כמאה אנשים, אך ההליך עורר התנגדות כיוון שהיה חשש כי המחוסנים שהסתובבו בעיר ידביקו אנשים בריאים, והפרלמנט של פריז אסר על ביצועו בתחומי העיר.
7. אנגליה | אבי החיסון המודרני | 1796
רופא כפרי בשם אדוארד ג’נר הבחין כי נשים שעסקו בחליבה כמעט לא נדבקו באבעבועות שחורות.
הוא שיער כי הן לקו באבעבועות הבקר שהיא מחלה קלה יותר, וכך התחסנו נגד אבעבועות שחורות. הוא בחן את ההשערה שלו באמצעות ניסוי על ילד, בנו של הגנן שלו. הוא החדיר לגופו חומר מתוך אבעבועות הבקר, וכעבור שבועות אחדים החדיר לגופו חומר מתוך אבעבועות שחורות. הילד לא לקה במחלה והתברר כי הוא מחוסן. מחקרו של ג’נר פורסם בכתב העת של החברה המלכותית ותוארו בו 23 מקרים של חיסון, ובהם גם חיסון שערך לבנו התינוק.
8. אמריקה | מסע בריאותי | 1803
החיסון של ג’נר התפשט עד מהרה באירופה. משלחת פילנתרופית בראשות ד”ר פרנצ’סקו חוויאר דה בלמיס יצאה למסע לעבר יבשת אמריקה כדי לחסן את האוכלוסייה נגד אבעבועות שחורות.
9. ארצות הברית | חובה | 1813
חוק חיסון חובה לאבעבועות שחורות נחקק בארצות הברית. באנגליה ובווילס הוא הפך לחובה רק ב-1853.
חיידקים?
את ההתקדמות המדעית הגדולה בחיסונים חייבת האנושות ללואי פסטר.
לואי פסטר נולד בצרפת ב-1822 למשפחה ענייה, אך הצליח להשתלב בעולם המדע והישגיו בפיזיקה ובכימיה הובילו אותו לעמוד בראש המחלקה לכימיה פיזיקלית באקול נורמל סופרייר היוקרתי. הוא החל להתעניין גם בביולוגיה וקרא תיגר על התפיסה המקובלת מימי הפילוסופים היוונים שלפיה חיות פשוטות נוצרות באופן טבעי מחומרים אורגניים. ב-1862 הוא ערך ניסוי שהוכיח את התאוריה בדבר קיומם של חיידקים, וניסוי זה עומד ביסוד השיטה לשימור המזון שפיתח, שיטה המשמשת עד היום וקרויה על שמו פסטור.
פסטר לא הסתפק בהוכחה תאורטית לקיומם של חיידקים והצליח לגדל אותם בתנאי מעבדה. בעקבות עבודתו בתחום שימור המזון הוא שיער כי חיידקים מסוימים גורמים למחלות זיהומיות, ולאחר ששלושה מחמשת ילדיו נפטרו ממחלת הטיפוס הוא החליט להתמסר לריפוי מגפות. הוא הבחין כי חיות מפתחות חסינות מפני חיידק הכולרה שממנו סבלו חיות משק כאשר הן באות במגע עם חיידק מוחלש. בניגוד לחיסון שאדוארד ג’נר פיתח כמאה שנה קודם לכן, פסטר גידל את החיידקים שלו בתנאי מעבדה ואף הבין טוב יותר את מנגנון פעולת החיסון. ב-1885 פיתח פסטר חיסון לכלבת והציל את חייו של ילד שלקה במחלה. בעקבותיו פותחו חיסונים למחלות נוספות.
במגמת שינוי
עבודתו של לואי פסטר האיצה את פיתוח החיסונים, ואלה הורידו מאוד את שכיחותן של מחלות רבות. השימוש בחיסונים מתפשט מהעולם המערבי לאזורים שעדיין סובלים מתחלואה גבוהה
1890 | חיסון לצפדת (טטנוס)
1896 | חיסון לטיפוס
1921 | חיסון לשחפת
1923 | חיסון לאסכרה (דיפתריה)
1926 | חיסון לשעלת
1932 | חיסון לקדחת צהובה
1937 | חיסון לטיפואיד
1952 | חיסון לפוליו
1963 | חיסון לחצבת
1967 | חיסון לחזרת
1977 | חיסון לדלקת ריאות
1978 | חיסון לדלקת קרום המוח
1981 | חיסון לצהבת B
1981| חיסון לאבעבועות רוח
1991 | חיסון לצהבת A
2006 | חיסון לסרטן צוואר הרחם (פפילומה)
2015 | חיסון למלריה
2020 | חיסון לקורונה (קוביד 19)
עד השמידם
הממסד הרפואי לא הסתפק בהצלחה למנוע את הידבקותם של המחוסנים בעולם המערבי. חיסונים נגד מחלות מסוימות כבר משמשים במלחמה להדברתן הסופית של מחלות.
1. אבעבועות שחורות
ב-1959, לאחר שבעולם המערבי כבר לא נרשמו מקרים של אבעבועות שחורות, הציב לעצמו ארגון הבריאות העולמי מטרה להכחיד את המחלה מהעולם באמצעות חיסון האוכלוסייה כולה. עלי מאלין, עובד בית חולים בסומליה, היה האחרון שנדבק באופן טבעי באבעבועות שחורות והוא נותר בחיים.
לאחר ההכרזה על הכחדת האבעבועות השחורות ב-1977 נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק במעבדות. ב-1978 נדבקה במחלה ג’נט פרקר, עובדת מעבדה בברמינגהם שבאנגליה, בעקבות דליפה של נגיפים במהלך ניסוי שלא קיבל אישור, ונפטרה. היום נותרו בעולם שני מאגרים של הווירוס בלבד – במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, ובמרכז המחקר הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיה וקטור שברוסיה. עד היום מתקיים ויכוח האם להשמידם או לשומרם לצורכי מחקר.
2. פוליו
ב-1988, כעשר שנים אחרי שהכחדת האבעבועות השחורות הוכתרה בהצלחה, הכריז ארגון הבריאות העולמי בשיתוף עם ארגונים אחרים על מבצע להכחדת הפוליו, מחלה שעלולה לגרום לשיתוק ואף למוות.
בינתיים הוכחדו שניים מתוך שלושה זנים של פוליו. מקרים של חולי מהזן השלישי נמצאים היום בשתי מדינות בלבד – פקיסטן ואפגניסטן
חוסן לאומי
ההצלחה לחסן מיליוני אנשים בישראל נגד נגיף הקורונה תוך שבועות אחדים מעוררת השתאות בעולם. אפשר לתלות את ההצלחה בגורמים שונים, ובהם האספקה המהירה של חיסונים, רמת המחשוב הגבוהה של מערכת הבריאות, ורשת המרפאות הקהילתיות של קופות החולים המגיעות לציבור הרחב בישראל.
קופות החולים הן תרומתה של העלייה השנייה לבריאות הציבור הישראלי. רבים מהפועלים שעלו אז לארץ היו בני המעמד הבינוני, ועל אף שהם ראו בטיפול הרפואי זכות המגיעה לכל אדם הם היו עניים מכדי לממן אותו לעצמם. ב-1911 עבד ברוך פריבר מעין גנים בפרדס של יעקב קרול שהקפיד להעסיק פועלים יהודים בלבד. במהלך העבודה נתפסה ידו של פריבר במנוע משאבת המים ובבית החולים נאלצו לקטוע אותה. המרחק הגדול שהיה על פריבר לנסוע כדי לקבל טיפול רפואי והתשלום הרב שהדבר דרש עלו לדיון בוועידת היסוד של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה שנערכה בעין גנים בחג השבועות תרע”א (1911), אבל ההחלטה להקים קופת חולים שתספק טיפול רפואי לחברי ההסתדרות תמורת תשלום ביטוח רפואי קבוע התקבלה רק בוועידה הבאה שנערכה בחנוכה תרע”ב (1911).
מתוך עקרון הערבות ההדדית נכללו בהסדר גם משפחותיהם של הפועלים וגם פועלים שהיו מובטלים באופן זמני. הסתדרות פועלי השומרון והסתדרות פועלי הגליל הלכו בעקבות הסתדרות פועלי יהודה, ואחריהן הקימו גם גופים אזרחיים ופוליטיים נוספים ביישוב קופות חולים משלהם.
מערכת הבריאות שנשענה על המבנה הפוליטי של התנועות הציוניות הייתה אחת מהמערכות האזרחיות שהיישוב היהודי בארץ ישראל השכיל לבנות עוד לפני הקמת המדינה. לצדה הוקמו מערכות חינוך ורווחה וארגונים כלכליים שכולם סייעו לבניית המדינה שבדרך. לאחר קום המדינה עמדה לרשות אזרחיה מערכת בריאות מתקדמת יחסית, וזו התמודדה עם אוכלוסייה מגוונת שכללה עולים חדשים ואזרחים ערבים שלא היו חלק מארגוני היישוב. מערכת הבריאות של המדינה הצעירה ערכה מבצעי חיסון נרחבים נגד שחפת ודיפתריה.
ב-1955 סיים ד”ר יונה סאלק, מדען יהודי שחי בארצות הברית, לפתח חיסון נגד פוליו. כאשר הציעו לו לרשום פטנט על החיסון סאלק סירב והשווה זאת לרישום פטנט על השמש, אך למרות זאת מדינות מחוץ לארצות הברית התקשו להשיג את החיסון. פרופ’ נתן גולדבלום, בקטריולוג ששירת בחיל הרפואה בישראל, נשלח להשתלמות באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת פיטסבורג, ובשובו הצליח לייצר את החיסון בארץ. כך הפכה מדינת ישראל עוד לפני שמלאו לה עשר שנים למדינה השלישית בעולם, אחרי ארצות הברית ודנמרק, שחיסנה את אזרחיה נגד מגפת הפוליו שהתפרצה בעולם בשנות החמישים.
בחן את עצמך
מה אתה יודע על תולדות החיסונים?