בשנותיו האחרונות העביר איינשטיין את מרבית זמנו בחשיבה תאורטית בחדרו שבאוניברסיטת פרינסטון, ששחררה אותו מחובת ההוראה כדי שיוכל להתמקד במחקר בלבד. הוא ניסה לנסח תאוריה פיזיקלית חדשה שתאחד את מכניקת הקוונטים ותורת היחסות, אך נסיונו נכשל. איינשטיין בחדרו בפרינסטון, 1955