ט”ז באדר ג’תת”ב – 25 בפברואר 42
על פי מגילת תענית הורשו היהודים בט”ז באדר לבנות את חומות ירושלים ועל כן נאסר להספיד ביום זה. יש המזהים את תאריך זה עם תחילת שיפוץ שערי העיר על ידי אגריפס הראשון, המלך האחרון של יהודה העצמאית. זיהוי זה הוביל לזהוי השנה עם שנת 42 לספירה הנוצרית – שנת ג’תת”ב לספירה העברית – אולם התארוך אינו חד משמעי. הצורך באישור רומאי לשם בניית החומה מעיד על המעמד הפוליטי המעורער של יהודה באותה תקופה, עשורים אחדים לפני חורבן בית המקדש השני והאבדן המוחלט של העצמאות היהודית.