גיליון 10 | אדר תשעא | מרס 2011הפוך על הפוך // יאיר ליפשיץ
דמותו של מרדכי והפורים שפיל עצמו חתרו תחת מבני הכוח של החברה היהודית ונעצו סיכות לעג בבלון הסמכות שלהם. המן גבוה ואצילי, מרדכי גוץ וושתי מגולמת על ידי דמות גברית. דמויות הפורים שפיל אפשרו לשחקנים ולקהל לפרוק את המתחים שעליהם מושתתת הקהילה
מפה לאוזן – גלגוליו של מאכל // שמיל הולנד
מאפי הפורים המשולשים, שצמחו במרכז אירופה ונדדו משם למזרחה, הפכו בדורות האחרונים לנכס צאן ברזל במסורת שלנו, למאכל הפורים המרכזי בקהילות ישראל, וזכו לשם ‘אוזני המן‘. במזרח אירופה נקראו מאפים אלה ‘תיקי המן’, או ביידיש ‘המן טאשן’. מנין צצו אותם תיקי המן שבגלגולם לעברית הפכו לאוזניים?
מגילת האש // שי סקונדה
באימפריה הפרסית של כורש ודריוש ושל מגילת אסתר שלטה הדת הזורואסטרית הדואליסטית שמקדשת את פולחן האש. המפגש בינה לבין התרבות היהודית העלה לפעמים ניצוצות, ואף הותיר את טביעתו על הספרות התלמודית
צ’יינה שטעטל // תמי גוטליב
האם חמש שנים יכולות ליצור זיכרון היסטורי שראוי לשמרו? עשרים אלף יהודים פליטים העמיסו על משאביה הדלים של שכונת הונגקיו שבשנחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, ואז חלפו כלעומת שבאו. גגות הרעפים של השכונה חוסמים היום את מצעד גורדי השחקים בעיר וניצבים כעדות אילמת לאומץ לב, לנדיבות ולשותפות גורל. לשמר או לא לשמר?
בת האנוסים // עשהאל אבלמן
הסופרת הצעירה, שנפטרה בהיותה בת 31, היא דמות רומנטית לא פחות מגיבורת רומן הביכורים שלה – מרים מעמק הארזים. גרייס אגילר לא נבחנה בעינויי האינקוויזיציה, אולם את נחישות מאבקה הספרותי למען דבקות בזהות יהודית ולמען שוויון זכויות ליהודים היא שאבה מכוחות שהיו מוטמעים בשושלת משפחתה
ניגון ארוך // יואב שורק
תווי הפנים וסגנון הציור של הדמויות בכתבי היד נראים סיניים ממש. לצד כתובה יהודית למהדרין מונח שטר כתובה של אותו זוג לפי מיטב המסורת המוסלמית הפרסית. שתי תרבויות שזורות זו בזו. ההיסטוריה היהודית האיראנית משולה לרצועה דקיקה וארוכה השומרת על ניגון ושפה למרות תקופות דיכוי ארוכות
ביד תקיפה // יעקב מדן
שלומציון המלכה ושמעון בן שטח. אלה אינם רק שמות של רחובות. יחדיו הם מהווים שיא של צדק ואמונה בימי בית שני. יחדיו הם נאבקו במערכה נגד ההלכה הצדוקית, ויחדיו ניצחו בה. סיפור של מלכות וחכמה
אכזר מכל המלך?! // עדן הכהן
קריאה מחודשת ב’מלך בשר ודם’ של משה שמיר (יצא לראשונה ב-1954)
אלכסנדר ינאי – חידה של מלך. בעשור הראשון למדינה בוחר משה שמיר, צבר, יקיר הפלמ”ח, לצלול לנבכי הורתה של תקופת חז”ל. חידה של בחירה. דיוקן ספרותי שהוא גם דיוקן של סופר
מנבכי הארכיון
גט סיבירי // יוחאי בן גדליה
כיוון שהבעל מוגדר כפושע קשה בעיני השלטונות, נבצר ממנו להגיע למקום מושבו של בית הדין היהודי. מחמת סכנות הדרכים אפשרות הנסיעה אליו חסומה בפני האישה. כיצד מגרשים אישה ממרחק של אלפי מילין במאה ה-19? כרוניקה של גזרה וטרגדיה
ביקורות
איש ליד מכונה, סטף ורטהיימר // ערן ברטל