התנקשות בארמון

כ’ בטבת ג’פ – 3 בינואר 681 לפסה”נ

נינווה

סנחריב מלך אשור נרצח. במקרא נאמר: “וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט, וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו (מלכים ב’ י”ט, ל”ז). על פי כרוניקה בבלית המציינת את התאריך המדויק רק אדרמלך – המכונה שם ארד מוליסו – רצח את אביו. את כס המלוכה ירש בן אחר של סנחריב – אסרחדון. סנחריב ידוע מהמקרא בשל מסע הכיבוש שלו בארץ יהודה ב-701 לפסה”נ, שבמהלכו כבש 46 ערים בצורות ובהן לכיש. סנחריב אף הטיל מצור על ירושלים הבירה, ותיאר את חזקיהו המלך ‘כציפור בכלוב’, אך לא הצליח לכבוש את העיר. ימי סנחריב היו גדושים מאבקים פנימיים, מרידות ומסעי מלחמה באימפריה רחבת הידיים של הממלכה האשורית במאות השמינית והשביעית. סנחריב ביצר את עירו נינווה, בנה בה מפעלי מים מתוחכמים ופיאר מאוד את ארמונו, שכינויו ‘שאין שני לו’.