זוג שטייל מצפון לאתר העתיק של בית שאן לאחר הגשמים החזקים בתחילת חודש דצמבר, הבחין בראש של פסל מבצבץ מתוך האדמה. אנשי רשות העתיקות שהגיעו למקום חשפו לא רק פסל אחד, אלא שניים. שני הפסלים, שגובהם כ-70 ס”מ, מציגים ראש אדם וחזה (פרוטומה), והם מתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת, המאות ה-4-3 לספה”נ.
אנשי רשות העתיקות מסרו שאלו הם פסלי מצבה שנעשו מאבן גיר מקומית, והם מתארים תווי פנים ייחודיים, כנראה בניסיון לתאר את הנפטרים. פסלי המצבה הוצבו בדרך כלל בסמוך או בתוך מערות קבורה. פסלים דומים – כל אחד בעיצוב ייחודי – נמצאו בעבר באזור בית שאן ובצפון הממלכה הירדנית.
ד”ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, ציין כי “הפסלים עוצבו בסגנון המקומי האוריינטלי, ולא בסגנון הרומי הקלאסי, והם מעידים כי בסוף התקופה הרומית, השימוש באמנות הקלאסית בארץ ישראל דעך, ומגמות אמנותיות מקומיות היו בשימוש”.
האם פסלי המצבה מבשרים על מערות קבורה רומיות המסתתרות במעבה האדמה מצפון לתל בית שאן?