• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת העתיקה / אדוני המדבר

אדוני המדבר

שבט עתיק אך משוכלל
עושר אגדי
הסכסוך היהודי ערבי הראשון
מחיקה תרבותית
קץ בצל הסהר
מאת: תמר הירדני

במשך כמעט 1,300 שנה היו הנבָטים גורם עיקרי בנוף המזרח התיכון ובשדה הסחר העולמי כולו. מסעם המרתק החל ביכולת הסתגלות נדירה לתנאי המדבר, המשיך בשגשוג עירוני ובעושר בלתי נתפס והסתיים בשקיעה עד כדי היעלמות מוחלטת. מה קרה לנבטים אדוני המדבר שאיש לא היה יכול להם?

שבט עתיק אך משוכלל

שבטים רבים מילאו את חצי האי ערב לפני כ־2,500 שנה ושמותיהם אבדו בתהום הנשייה. כך בוודאי היה עולה גם בגורלו של שבט ערבי אחד, חרוץ ושאפתן — שעד היום איננו יודעים מה היה שמו בתחילת הדרך — אלמלא החל לנוע צפונה אל חופי הים התיכון בשלהי התקופה הפרסית. אורח החיים הייחודי והמסקרן של שבט זה כלל הימנעות מוחלטת משתיית יין, העדפה ברורה לחיי נדודים באוהלים וכושר התמצאות בלתי רגיל בדרכי המדבר החמקמקות. בני השבט למדו כיצד לכוון אל בורות מים נסתרים את מי השיטפונות הנדירים, ואיך להוביל במדבר שיירות גמלים ארוכות בכל מזג אוויר. שליטתם המוחלטת בדרכים הקנתה להם בלעדיות בסחר היבשתי בין הנמלים הראשיים של ים המלח, ים סוף והים התיכון. במסלולי הסחר שיצרו העבירו בני השבט בשמים ותבלינים מהודו, ובהם בעיקר מור ולבונה שהיו סחורה מבוקשת באירופה. הם סחרו בבדי משי ואטלס מהמזרח הרחוק, במלח שהיה אז יקר המציאות, ואפילו באספלט מים המלח ששימש בין השאר את המצרים לחניטת מומיות.

הדרכים הראשיות בתוואי הסחר הקבוע של בני השבט נקראו ‘דרך הבשמים‘, ולאורכן הוקמו תחנות קבע, חאנים ומצודות הרחוקים זה מזה כעשרים קילומטר — מהלך גמל ביום אחד. בתחנות אלה ניתן היה להצטייד במזון ובמים, להחליף גמלים פצועים ועייפים ואף ללון בלילה. השירות שניתן היה אמין ומקצועי, וכך הפכו בני השבט עד מהרה למובילי סחורות מבוקשים מאוד, ובעקבות כך גם עשירים מאוד.

המבנים החצובים של פטרה נחשבים עד היום בין המרשימים ביותר בעולם שנעשו בידי אדם, וב־2007 נבחרה פטרה במשאל בינלאומי לאחד משבעת פלאי תבל החדשיםצילום: JPRichard, Shutterstock

המבנים החצובים של פטרה נחשבים עד היום בין המרשימים ביותר בעולם שנעשו בידי אדם, וב־2007 נבחרה פטרה במשאל בינלאומי לאחד משבעת פלאי תבל החדשים

התאטרון הנבטי בפטרה, שנחצב בסלע על ידי הנבטים בהשפעה יוונית והורחב בתקופת השלטון הרומי, מהווה עדות לעוצמתה של ההשפעה היוונית והרומית על הנבטים. השימוש באבן המקומית האדומה משווה לתאטרון מראה ייחודיצילום: Dennis Jarvis

התאטרון הנבטי בפטרה, שנחצב בסלע על ידי הנבטים בהשפעה יוונית והורחב בתקופת השלטון הרומי, מהווה עדות לעוצמתה של ההשפעה היוונית והרומית על הנבטים. השימוש באבן המקומית האדומה משווה לתאטרון מראה ייחודי

עושר אגדי

מעט מאוד ידוע על תרבותם ועל קורותיהם של בני השבט, שכן הם לא כתבו על כך דבר. רוב המידע עליהם מגיע מגורמים שבאו אתם במגע — עמים שלחמו בהם או סחרו אתם — וממקורות ששמעו עליהם מכלי שני ושלישי כמו היסטוריונים יוונים ורומים. בזכות ציורים ושמות אלילים שחרתו על סלעים לאורך מסלולי הסחר אנחנו יודעים כי הנבטים היו עובדי אלילים — כמו רוב השבטים הערביים לפני עליית האסלאם. דוגמאות לחריתות המתארות את אל ההר הערבי דוּשַרַא, את אלת האהבה אל־עוּזַא ואת אלת הלבנה אל־מַנַאת ניתן לראות עד היום בוואדי ראם שבירדן, סמוך לשרידי מקדשים לאלים אלה. במשך זמן רב סירבו בני השבט להשתקע ביישובי קבע, אך לבסוף הבינו כי לא ניתן להמשיך לשוטט בדרכי המדבר עם אלפי נשים וילדים. הם חיפשו אפוא מקום יישוב גדול, אך נסתר ומרוחק מדרכי המסחר, שבו יוכלו לשכן את בני משפחותיהם, ולא פחות חשוב מכך, להגן על אוצרותיהם. תכנית ההתיישבות יצאה לפועל במאה הרביעית לפסה״נ, כאשר בני השבט כבשו מידי האֵדומים את העיר הנסתרת פטרה שבהרי עבר הירדן המזרחי. מהלך זה היה סנונית ראשונה בתהליך השתקעותו של השבט ביישובי קבע נוספים ואף בערים. הם החלו להשתלט על אדמות האדומים יושבי עבר הירדן ודחקו אותם מערבה לתוככי ארץ ישראל. מכאן קצרה הדרך להתפשטות השבט עד צפון ערב, עבר הירדן המזרחי, דרום סוריה, הנגב וחצי האי סיני.

-
ואדי ראם — העמוק והארוך שבוואדיות ירדן — הוא אחד האתרים שבהם התגלו ציורים וכתובות המעידים על נוכחות נבטית מוקדמת. במקום נחשפו גם ממצאים פרהיסטוריים המעידים שהיה באזור קיום אנושי כבר לפני 12 אלף שנה לפחות. על קירות הגרניט של הוואדי נמצאו בין השאר כתובות בכתב נבטי וציורי גמלים, גם הם כנראה נבטיים-

ואדי ראם — העמוק והארוך שבוואדיות ירדן — הוא אחד האתרים שבהם התגלו ציורים וכתובות המעידים על נוכחות נבטית מוקדמת. במקום נחשפו גם ממצאים פרהיסטוריים המעידים שהיה באזור קיום אנושי כבר לפני 12 אלף שנה לפחות. על קירות הגרניט של הוואדי נמצאו בין השאר כתובות בכתב נבטי וציורי גמלים, גם הם כנראה נבטיים

בינתיים השתוללה בארץ ישראל מהומה רבתי בעקבות הסכסוך המר שניטש בין יורשי אלכסנדר מוקדון, סכסוך הידוע בשם ‘מלחמת הדיאדוכים‘. היוונים השתלטו על הארץ ופנו לכבוש גם את עבר הירדן המזרחי ולשעבד את יושביו. רק אז הועלה לראשונה שמם של בני השבט על הכתב, ואנשיו כונו על ידי היוונים ‘נבָּטים‘ — השם שבו הם מוכרים עד היום. נראה כי מקור השם הוא במלה הערבית ‘נַבָּטוּ‘, שפירושה חציבה או כרייה, והוא מסמל את כישרונם הייחודי של בני השבט למצוא מקורות מים במדבר ולחפור בורות לאגירתם בשיטות מקוריות. ניסיונותיהם של היוונים לכבוש את ארץ הנבטים לא צלחו — כמו ניסיונותיהם של רוב האויבים האחרים במהלך השנים — שכן רק הנבטים ידעו להסתדר בתנאים הקיצוניים של יובש ולהט שמש ביום ושל קור עז בלילה. איש לא יכול היה לאדוני המדבר.

השתקעות הנבטים ברחבי המזרח התיכון הביאה לשגשוגם ולשכלול דרכי המסחר בין ערי הנמל השונות. בצמתים מרכזיים על אם הדרך הוקמו עשרות תחנות נבטיות, בהן אחדות שחצו את הנגב והובילו לעיר הנמל עזה. הנבטים פיארו את עריהם, בנו מקדשים לאלילים והתמחו בחציבת קברים מדהימים ביופיים בבירתם הנסתרת פטרה. השגשוג הכלכלי והביטחון הפיזי הביאו לפריחה טכנולוגית, והנבטים הגיעו לשיא אמנותי בייצור קרמיקה דקיקה שזכתה לכינוי ‘קליפת ביצה‘. אותו שבט יחיד שיצא אי אז מחצי האי ערב הפך תוך 300 שנה לאומה חזקה, עשירה ובוטחת שבראשה מלך.

לא ידוע מתי וכיצד נולד בית המלוכה הנבטי, אולם שמו של מייסד השושלת — המלך חרתת הראשון — מונצח בכתובת חרותה בסלע בחלוצה המתוארכת לשנת 168 לפסה״נ. המלך חרתת מככב גם בספר מקבים ב‘, שבו הוא מכונה “חרתת שליט הערבים״ (מקבים ב‘ ה‘, ח‘, מהדורת אברהם כהנא). המלך מתואר בספר כאחד הגורמים שהתנכלו — לשמחת החשמונאים — לכהן היהודי הנלוז יסון, שניסה להפוך את ירושלים לעיר הלניסטית ונאלץ לברוח לעבר הירדן המזרחי. המלכים הנבטים הנפיקו מטבעות ועליהם דמות דיוקנם. בהשפעת הסביבה הפרסית דוברת הארמית הכיתוב על המטבעות היה בארמית ולא בערבית.

קדרות ייחודית באיכותה. קערה נבטית שהתגלתה בירדן-

קדרות ייחודית באיכותה.
קערה נבטית שהתגלתה בירדן

הסכסוך היהודי ערבי הראשון

היחסים בין ממלכת החשמונאים לממלכת הנבטים היו בשלב הראשון ידידותיים מאוד. יוסף בן מתתיהו מתאר שיתוף פעולה בין היהודים לנבטים אשר דאגו לשלומם של יהודי הגלעד שהיו נתונים תחת לחץ היוונים:

ויהודה המקבי ויונתן אחיו עברו את ירדן הנהר והמשיכו בדרכם מהלך שלושה ימים ממנו ופגעו בנבטים שקידמו פניהם בשלום. והם [הנבטים] סיפרו לו על האנשים [היהודים] בגלעד, שרבים מהם נתונים (בכל) רע כשהם כלואים במצודות ובערי הגלעד, והאיצו בו שימהר אל הגויים וישתדל להציל את בני עמו מידם (קדמוניות היהודים י״ב, 335־336).

יחסי הידידות בין שתי הממלכות התאפשרו בזכות האויב היווני המשותף, ובזכות העובדה שלכל אחת מהן היה מרחב מחיה משלה: הממלכה החשמונאית פעלה במרכזה של ארץ ישראל ובצפונה, ואילו הנבטים פעלו בעבר הירדן המזרחי ובנגב. היחסים בין שתי הממלכות התערערו עם שגשוגה של ממלכת החשמונאים בימי אלכסנדר ינאי, לאחר שזה החליט להרחיב את ממלכתו על חשבון השכנה הנבטית.

אלכסנדר ינאי פלש מזרחה לעבר הירדן, כבש ערים ומבצרים והטיל מס על הנבטים. במקביל הוא כבש גם את עזה — עיר הנמל הנבטית העיקרית באזור — והרס את הנמל שלה כדי לפגוע בסחר הנבטים ולהרחיק אותם מארץ ישראל. זו הייתה מכה קשה מאוד למערך המסחר הנבטי בנגב. שיירות הגמלים שהגיעו מים סוף נהגו לפרוק את סחורותיהן בעזה כדי להשיטן לאירופה, ובעקבות הרס הנמל הן נאלצו לנוע צפונה לאורך הרי מואב והגלעד עד לערי הנמל הסוריות.

הנבטים לא עברו על הדבר בשתיקה, ועבדת הראשון, המלך השלישי בשושלת, הכריז מלחמה על אלכסנדר ינאי. הוא הביס את הצבא החשמונאי בקרב שנערך בגולן והצליח להשיב לידיו אחדים מהמבצרים ומהערים שנלקחו מהנבטים בעבר הירדן המזרחי. יורשו, המלך חרתת השלישי, פלש לממלכת החשמונאים, איים לתקוף אותה ונסוג לבסוף רק בעקבות הסכם שנחתם בין הממלכות.

ההמשך לא היה נעים יותר: האחים החשמונאים אריסטובולוס השני והורקנוס השני, שהתקוטטו על כתר המלוכה, עירבו בקלחת את הנבטים והבטיחו להם הבטחות שונות ומשונות אם ייחלצו לעזרתם. הצבא הנבטי הגיע לירושלים בשנת 65 לפסה״נ וצר על הר הבית שבו התבצר אריסטובולוס, אך בסופו של דבר היו אלה דווקא הרומאים שהביאו את הקץ על ממלכת החשמונאים. הללו לא הסתפקו בכך ופלשו גם לארץ הנבטים, אולם לבסוף נסוגו.

במשך עשרות שנים ניסו הרומאים להשתלט על ממלכת הנבטים ללא הצלחה. בשנת 30 לפסה״נ עלה לשלטון המלך עבדת השלישי, שפעל במקביל להורדוס הגדול מלך יהודה. היחסים בין השניים היו מורכבים, בעיקר בשל העובדה שהורדוס היה מלך מטעם הרומאים אך אמו קִיפְּרוּס הייתה נבטית. בסופו של דבר עלו היחסים על דרך המלך, תרתי משמע, וימי מלכותו של עבדת השלישי נחשבים לתקופת זוהר בתולדות הממלכה הנבטית. הוא שיקם את נמל עזה באישורו של הורדוס והחזיר את שיירות הגמלים לנגב. נתיניו המעריצים הקימו לכבודו עיר בנגב וקראו לה על שמו — עבדת — וייתכן שבה גם נקבר.

אגני הטבילה בערי הנבטים מתאפיינים בצורת הצלב שלהם. אגן הטבילה בשבטהצילום: Kat Sniffen

אגני הטבילה בערי הנבטים מתאפיינים בצורת הצלב שלהם. אגן הטבילה בשבטה

מחיקה תרבותית

באותם ימים נדמה היה שאיש לא יכול לאדוני המדבר, ועל כן צריך להבין מדוע בא עליהם הקץ. מתברר כי הנבטים עצמם לא יכלו לשפע התרבויות שאליהן נחשפו דרך קשרי המסחר הענפים שניהלו. השפעות מצריות, יווניות ורומיות החלו לחלחל אל הערים הנבטיות. השפה הערבית שבה דיברו נדחקה ואת מקומה תפס ניב נבטי משונה שהורכב מבליל של ארמית וערבית. הנבטים החלו להתבולל ולהתחתן עם שכניהם, ואפילו המלך עבדת הרביעי השיא את בתו לאנטיפס בנו של הורדוס. בהשפעת הרומאים גם בוטל האיסור המוחלט על שתיית יין, ויעידו על כך גתות יין רבות שנמצאו בערי הנבטים. ההיסטוריון היווני סטראבו, בן המאה הראשונה, תיאר את היין הרב שהוגש במשתאות שערכו הנבטים:

הנבטים … נוהגים לסעוד בצוותא בחבורות של 13 אנשים, ובכל משתה ישעשעו את לבם שתי נערות מזמרות. המלך עורך משתאות מפוארים, אולם איש לא שותה בהם יותר מ־11 גביעי יין, כל פעם בגביע זהב שונה
(John F. Healey, The Religion of the Nabataeans: A Conspectus P. 27).

ייחודם של הנבטים הלך והתפוגג. התרבות הנבטית האותנטית נרמסה תחת השפעות צבאיות ושלטוניות זרות ובשל הערצה כמעט עיוורת לתרבות הרומית.

בסופו של דבר כרתו הנבטים ברית עם הרומאים, ובדיכוי המרד הגדול של היהודים בירושלים בשנת 67 השתתף כוח נבטי שכלל אלף פרשים ו־5,000 רגלים. יחסי הידידות בין הרומאים לנבטים נשמרו עד מותו של המלך הנבטי רבאל השני בשנת 106. הרומאים ניצלו את ההזדמנות, כבשו בסערה את הממלכה הנבטית, סיפחו אותה לאימפריה הרומית והפכו את ארץ הנבטים למחוז שנקרא ‘פרובינקיה ערביה‘.

באותה עת החלה האימפריה הרומית לרַשֵת את העולם הקדום בנתיבי סחר ימיים, מהלך שהוזיל את העברת הסחורות מארץ לארץ ולעתים אף האיץ אותה. התפתחות זו פגעה מאוד בכלכלה הנבטית והוציאה מכלל שימוש את רוב תחנות המעבר בדרך הבשמים. חיי הנוודות — שגם כך ננטשו חלקית עוד קודם לכן — הפכו לא רלוונטיים לחלוטין, והנבטים השתקעו בנקודות היישוב שהקימו לאורך דרך הבשמים והפכו אותן ליישובי קבע.

ממשית — כמו שבטה, חלוצה ועבדת — הוכרזה על ידי אונסק״ו כאתרי מורשת עולמיים בשל היותם אתרים מרכזיים על דרך הבשמים. מקור השם ממשית הוא בשם הרומי ביזנטי של העיר ממפיס. השם הערבי הוא כרנב (כורנוב), כשמו של משקה חלב עם דבש ותמרים. מבנים משוחזרים בממשיתצילום: Acer11

ממשית — כמו שבטה, חלוצה ועבדת — הוכרזה על ידי אונסק״ו כאתרי מורשת עולמיים בשל היותם אתרים מרכזיים על דרך הבשמים. מקור השם ממשית הוא בשם הרומי ביזנטי של העיר ממפיס. השם הערבי הוא כרנב (כורנוב), כשמו של משקה חלב עם דבש ותמרים. מבנים משוחזרים בממשית

בסוף התקופה הרומית היו בארץ ישראל שבע ערים נבטיות גדולות: עבדת, ממשית, חלוצה, ניצנה, שבטה, מואה ורחובות בנגב. האוכלוסייה עסקה ברובה בחקלאות מדברית ובמקצועות נוספים, ורק מעטים מתושבי הערים עסקו במסחר. מחפירות שנערכו בערים הנבטיות עולה כי השפעת התרבות הרומית הייתה עצומה, והערים נבנו במתכונת של ערים רומיות לכל דבר, החל בתכנון העירוני וכלה באדריכלות הבתים. מקדשים לאלילים רומיים הוצבו בכיכר העיר, מנהגים נבטיים ננטשו לטובת מנהגיה של התרבות החדשה והמורשת הנבטית הלכה והתמוססה. במאה הרביעית, כשהאימפריה הרומית התנצרה, התנצרו גם הנבטים ומקדשיהם הפכו לכנסיות.

קבלת הנצרות בתקופה הביזנטית הביאה לכך שברוב האתרים הנבטיים נמצאו כנסיות, מנזרים ואגני טבילה. הכנסייה הביזנטית בעבדתצילום: אורן רוזן

קבלת הנצרות בתקופה הביזנטית הביאה לכך שברוב האתרים הנבטיים נמצאו כנסיות, מנזרים ואגני טבילה. הכנסייה הביזנטית בעבדת

לכאורה לא נותר דבר מהתרבות הנבטית המקורית, אולם חכמת אדוני המדבר והיכרותם ארוכת השנים עם סודותיו עמדו להם גם בתקופה הביזנטית, ואלה באו לידי ביטוי ביכולתם המופלאה לאגור כל טיפת מים, לגדל כמעט כל גידול חקלאי בתנאי מדבר ולקיים ערים שלמות ושוקקות על אדמה ללא צל. היין שייצרו הנבטים בנגב היה מצרך מבוקש שבלט באיכותו ובטעמו, ויושבי אירופה התקשו להאמין כי הענבים הנפלאים שממנו נעשה גדלו בלב המדבר.

הישגים מדהימים אלה הפכו את הנבטים מודל הערצה למתיישבים היהודים בנגב לפני קום המדינה ומקור השראה עבורם. הסופרים יונת ואלכסנדר סנד, ממקימי קיבוץ רביבים, מתארים בספר ‘אדמה ללא צל‘ את המפגש הראשון של גיבורי הסיפור עם חורבות העיר שבטה:

כנסיות. אחת, שתיים, שלוש … רצפת פסיפס, אגן טבילה חצוב באבן, פרסקות, כתובות, שעון שמש … היגיון נפלא בניצול שיפועי הרחובות. תעלות חצובות לאורך קירות הבתים מוליכות לבורות מים ולברֵכות פוליגונאליות במרכז העיר. מנשקה רץ מחצר אל חצר, מבור אחד למשנהו … מאה, מאה ועשרים חצרות, יותר, הרבה יותר, שלוש כנסיות … אלפי אנשים, ילדים, בתי אולפנה, המון שוקק. הלכו כאן, ברחוב הזה הלכו, דיברו התלוצצו, ברחוב הזה צחקו … בנגב חיו בני אדם, רבבות בני אדם (יונת ואלכסנדר סנד, ‘אדמה ללא צל‘, עמ‘ 108־109).

רחובות בנגב היא מהאתרים הנבטיים הידועים פחות, והחפירה הארכאולוגית במקום טרם הושלמה. תצלום אוויר של האתר מדגים את גודלה של העיר בשיא פריחתה, אז גרו בה כעשרת אלפים תושבים — נתון מדהים בהתחשב בתנאי המדבר ובהיעדר מערכות מודרניות להובלת מים מרחוקצילום: PW

רחובות בנגב היא מהאתרים הנבטיים הידועים פחות, והחפירה הארכאולוגית במקום טרם הושלמה. תצלום אוויר של האתר מדגים את גודלה של העיר בשיא פריחתה, אז גרו בה כעשרת אלפים תושבים — נתון מדהים בהתחשב בתנאי המדבר ובהיעדר מערכות מודרניות להובלת מים מרחוק

קץ בצל הסהר

אז מתי ולאן נעלמו לבסוף רבבות הנבטים יושבי המדבר? הקץ התחשר על ראשם עם כיבוש ארץ ישראל על ידי המוסלמים במאה השביעית. הקשרים המסחריים השוקקים שניהלו עם לב האימפריה הביזנטית בקונסטנטינופול ניתקו באחת והלגיטימיות של דתם הנוצרית הועמדה בסימן שאלה: אם אתם ערבים, מדוע אינכם מוסלמים? הכלכלה הנבטית שהושתתה בעיקר על גידול גפנים וייצור יין התערערה מאוד עקב חוסר הביקוש ליין מצד השליטים החדשים. המוסלמים שאפו לצמצם את תעשיית הגפן והיין בממלכתם והטילו על הנבטים מס כבד. בעקבות שבירת מטה לחמם של אדוני המדבר נשברו גם רוחם והמוטיבציה שלהם להתקיים במדבר. הערים הנבטיות ננטשו וחרבו ויושביהן התפזרו ברחבי הארץ. רבים מהם התאסלמו ונטמעו בקרב הערבים יושבי הארץ החדשים, וכך נעלמו הנבטים סופית.

כך בא הקץ על מורשת נבטית בת כמעט 1,300 שנה, מורשת שהתחילה בשבט לא ידוע והסתיימה בעם גדול. התרבות המרתקת של הנבטים, שרובה תואר על ידי צופים מהצד, הייתה ואיננה, ונראה כי קורותיה יישארו ברובם עלומים לנצח.

פטרה מתייחדת במראות מלאי הוד המשלבים טבע פראי עם בנייה מפוארת מעשה ידי אדם. תצפית מהדרך העולה אל המנזר הביזנטיצילום: תמר הירדני

פטרה מתייחדת במראות מלאי הוד המשלבים טבע פראי עם בנייה מפוארת מעשה ידי אדם. תצפית מהדרך העולה אל המנזר הביזנטי

–

העת העתיקה

0

תגים

אדוני המדבר, ארץ ישראל, דרך הבשמים, הודו, הירדן המזרחי, חשמונאים, יוונים, יוספוס, כנסיות, מדבר, מלחמת הדיאדוכים, ממלכת החשמונאים, ממלכת הנבטים, נבטים, סחר, ציור, שבט, שבטה, תרבות
מאת: תמר הירדני

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

חיל המרכבות של אחאב

חיל המרכבות של אחאב

יופייה הדומם של עיר הקודש

יופייה הדומם של עיר הקודש

בין חורבן לבניין

בין חורבן לבניין

משיח לפי תומו

משיח לפי תומו

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס