• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / גפילטע ג’אז

גפילטע ג’אז

מוזיקה של מהגרים
להיות שחור
אל ארץ האפשרויות
המלחין מהסמטה
פשר הקשר
התחלות
אפרו אופרה
להלחין כמו שחור
מאת: ארי קטורזה

לאורך המאה העשרים הייתה מעין ברית תרבותית בין יהודים ושחורים שהתבטאה בשיתופי פעולה רבים במוזיקה האמריקנית. אחד היהודים שהוקסמו מהמוזיקה השחורה ומילאו תפקיד חשוב בתיווכה להמונים היה המלחין ג’ורג’ גרשווין. הוא התמסר למוזיקה השחורה ויצר שילובים בין הקלסי לפופולרי ובין השחור ללבן // ארי קטורזה

במשך שנים ניסו להגדיר את המוזיקה האמריקנית במושגים של שחור ולבן, אולם לא תמיד שמו לב שבתוך הצבע הלבן מסתתרים גוונים שונים. במוזיקה האמריקנית היה מקום נרחב לא רק לשחורים, אלא גם למיעוטים אירופיים שונים. אלה עברו תהליך ממושך עד שזכו להכרה מצד האליטה האמריקנית שהורכבה בעיקר מלבנים פרוטסטנטים ממוצא אנגלוסקסי המכונים וואספים (WASP — White Anglo-Saxon Protestant). במהלך המאה ה־19 התבלטו יוצרים ממוצא אירי בעיצובה של המוזיקה הפופולרית האמריקנית, ולאורך השנים בלטו מאוד זמרים ממוצא איטלקי, אולם מקומם של היהודים בתחום זה היה נרחב הרבה מעבר למספרם באוכלוסייה, והם שעיצבו למעשה את המוזיקה הפופולרית האמריקנית כפי שאנו מכירים אותה כיום.

חיבר ביצירתו בין הלחנת להיטים לבין הלחנת מוזיקה לקונצרטים והיה מוקסם מהתרבות השחורה. ג'ורג' גרשווין ליד הפסנתר. מעל ראשו ציור של ילדה אפרו אמריקנית פרי מכחולוצילום: Getty Images

חיבר ביצירתו בין הלחנת להיטים לבין הלחנת מוזיקה לקונצרטים והיה מוקסם מהתרבות השחורה. ג’ורג’ גרשווין ליד הפסנתר. מעל ראשו ציור של ילדה אפרו אמריקנית פרי מכחולו

העובדה ששאגות וסלסולים, יללות בלוז ותפילות גוספל, כלי הקשה ותופים דומיננטיים מאוד במוזיקה האמריקנית נראית לנו מובנת מאליה, אולם לוואספים היה חזון מוזיקלי אחר. הם העדיפו מוזיקה פסטורלית ופוריטנית. התפתחות המוזיקה האמריקנית היא במובנים רבים תוצאה של ברית שנוצרה בין יהודים לשחורים, ברית תרבותית ומוזיקלית שהתבטאה גם בשותפות פוליטית במאבק לשוויון זכויות.

בזמן שאירופה הפכה לאדמת דמים אומללה יהודים שהיגרו לארצות הברית וצאצאיהם כתבו, הלחינו, עיבדו והפיקו את מיטב המוזיקה האמריקנית. המלחין הגרמני ריכרד וגנר האשים את היוצרים היהודים כי הם אחראים למוזיקה הבינונית שנוצרה במאה ה־19, ובמעין נקמה קולקטיבית, לא מתכוננת ולא מודעת, יהודים המציאו מחדש את המוזיקה האמריקנית. הם היו אחראים להמנוני רגטיים פופולריים, למחזות זמר רבי מכר בברודווי, לפסקולים עבור תעשיית הסרטים, לאופרות ג‘אז פורצות דרך ולשירי בלוז ורוק פואטיים שדרשו צדק חברתי. דרך המוזיקה הם עיצבו את ארצות הברית כפי שהם היו רוצים לחוות אותה: ליברלית, רב תרבותית וקוסמופוליטית. המקום שבו כל אדם, לא משנה מה צבעו ודתו, יקבל הזדמנות לבנות מדרגות לגן עדן, כפי שהטיף ג‘ורג‘ גרשווין באחד משיריו.

היהודים שהגיעו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ניסו להשתלב ככל יכולתם. עולים ליבשה במרכז מחלקת ההגירה באי אליס שליד ניו יורק, סביבות 1920מאוסף ספריית הקונגרס

היהודים שהגיעו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ניסו להשתלב ככל יכולתם. עולים ליבשה במרכז מחלקת ההגירה באי אליס שליד ניו יורק, סביבות 1920

להיות שחור

אחד הלהיטים הגדולים בשנים האחרונות הוא ‘Uptown Funk’ (2014) שיצרו המפיק היהודי מרק רונסון והזמר ברונו מארס שגם לו שורשים יהודיים. השיר והווידיאו קליפ שלו רוויים סלנג שחור, יופי נשי וגברי, נהנתנות נעורים, נרקיסיזם בלתי מזיק וביטחון עצמי. הוא ניחן באווירה פאנקית שכמו ניזונה משנות השבעים, אך למרות זאת נשמע רלוונטי מאוד לימינו.
השיר מהווה דוגמה לאחת התשוקות הגדולות של מאה השנים האחרונות בקרב יוצרים ואמני במה בתחום המוזיקה הפופולרית: להיות שחורים, להשיל את הזהות המקורית ולהתחפש לשחור. נורמן מיילר כינה את אורח החיים הזה ‘White Negro’ (‘כושי לבן‘) בספר שנקרא בשם זה. קולות הזמר השחורים, קצב אפרו אמריקני ואווירת ה־cool השחור נתפסים פעמים רבות כדבר הנכון. אחרי הכל, במוזיקה פופולרית קיימת מעין גזענות הפוכה: שחור נתפס בדרך כלל כדבר האמיתי והאותנטי, ואילו הצבע הלבן נראה כחיקוי דהוי. כך האמינו גם משוררי דור הביט, ואמני פופ חשו מחויבים לתפיסה זו לאורך השנים. למוזיקאים יהודים היה תפקיד חשוב במהלך זה, שכן אמנים וכותבי שירים יהודים עיצבו את המוזיקה האמריקנית על בסיס תרבות המוזיקה השחורה.

התשוקה להיות שחור עדיין מרכזית בזמר הפופולרי. ברונו מארסצילום: slgckgc

התשוקה להיות שחור עדיין מרכזית בזמר הפופולרי. ברונו מארס

אל ארץ האפשרויות

יהודים נכנסו לתעשיית הבידור בתחילה כיזמים. הסיפור של הוליווד כבר מוכר למדי: את ששת האולפנים הגדולים בחוף המערבי ייסדו מהגרים יהודים או בני מהגרים. אולם המעורבות היהודית בתעשיית המוזיקה הייתה משמעותית לא פחות מאחותה הקולנועית. במהלך המאה ה־19 לא הייתה תעשיית השירים משתלמת דיה ועל כן יזמים נרתעו מלהיכנס אליה, אולם עם התרבותם של מופעי וודוויל בניו יורק בשנות השמונים, ובעיקר לאחר חקיקת החוק לזכויות יוצרים בראשית שנות התשעים, השתנתה המגמה והשירים הפכו מקור מצוין לרווחים. להיט אחד יכול היה לסדר כלכלית לא רק את התמלילן ואת המלחין, אלא גם את המוציא לאור. יהודים אמריקנים, בעיקר ממוצא גרמני, חדרו לתחום הבתולי של הוצאת מוזיקה לאור. רובם היו סוחרים בעברם, והם השתמשו באסטרטגיות השיווקיות שהכירו מעיסוקם הקודם.

בין השנים 1880־1920 הגיעו יותר משני מיליון וחצי יהודים ממזרח אירופה לחוף המזרחי. רובם התיישבו במרכזים עירוניים, ובעיקר בניו יורק שבה היוו המיעוט הגדול ביותר. למרות שארצות הברית הייתה עבורם גן עדן בהשוואה לעולם האירופי האנטישמי, לא בכל מקום התקבלו יהודים בחפץ לב. התעשיות הכבדות, החברות החשובות בוול סטריט והאוניברסיטאות המובילות היו סגורות בפניהם, והם נאלצו ליצור לעצמם תעשיות אלטרנטיביות, נישות ייחודיות שהתאימו לתקופתן. תעשיית הביגוד הייתה אחת מהן, ותעשיית הבידור הייתה השנייה. בסיכומו של דבר הגירת היהודים הייתה סיפור הצלחה פנטסטי; ארצות הברית התאימה להם בזכות התנופה הקפיטליסטית. ייתכן כי כתוצאה מהצלחה זו החלו האליטות האמריקניות לסגור את השערים בשנות העשרים של המאה העשרים מתוך חשש מהמהגרים הרבים, וההגירה לארצות הברית נעשתה קשה יותר.

המוציאים לאור התמקמו ליד ברודווי. הם הקימו חברות קטנות שעסקו בכתיבה, בהפקה ובהפצה של שירים על דפי תווים – הדרך המקובלת להפצת שירים לפני כניסת הגרמופון. העיתונאי היהודי מונרו רוזנפלד העניק לתעשייה את הכינוי ‘סמטת טין פאן‘ – סמטת מחבת הבדיל – בשל הצלילים הקקופוניים של שירה ונגינת פסנתר בלי כל תיאום שנשמעו בעת ביקור במשרדי המו״לים. כינוי זה זוהה עם מוזיקת פופ אמריקנית מהמחצית הראשונה של המאה העשרים.

תעשיית מוזיקה ענפה התרכזה בסמטת טין פאן, כפי שמכונה קטע מרחוב 28 במנהטןSara Jo Ben Zvi

תעשיית מוזיקה ענפה התרכזה בסמטת טין פאן, כפי שמכונה קטע מרחוב 28 במנהטן

המלחין מהסמטה

ג‘ורג‘ גרשווין, מגדולי המוזיקאים האמריקנים בכל הזמנים, צמח בסביבה הזו. הוריו, שניהם מהגרים מרוסיה, התחתנו בארצות הברית ושינו את שם המשפחה מגרשוויץ לגרשווין. ג‘ורג‘ נולד ב־1898 בשם יעקב, שנתיים לאחר אחיו איירה (ישראל) שהיה בהמשך שותפו המצליח בכתיבת תמלילים לפזמונים פופולריים ולמחזות זמר, ואף השתתף בכתיבת האופרה ׳פורגי ובס׳. משפחת גרשווין סבלה בעיות פרנסה, אך הקפידה – כמו משפחות יהודיות אחרות – להעניק לילדים סביבה תרבותית בורגנית, ובבית דיברו אנגלית ולא יידיש.

ג'ורג' הלחין ואיירה כתב את המלים. האחים גרשווין, 1925צילום: Getty Images

ג’ורג’ הלחין ואיירה כתב את המלים. האחים גרשווין, 1925

ג‘ורג‘ מתואר בביוגרפיות כילד רחוב שהיה היפראקטיבי עד שנכנע לקסם הפסנתר שהגיע לבית המשפחה כשהיה בן 12. הוא התגלה ככישרון מולד והצליח לנגן בפסנתר ברגע שנגע בו. הוא למד פסנתר ובהמשך גם קומפוזיציה אצל מורים פרטיים, אבל למעט שני קורסים באוניברסיטת קולומביה מעולם לא למד מוזיקה באופן רשמי במוסד גבוה. במכתב פרטי סיפר אחד ממוריו כי הוא מלמד גאון הלהוט אחר ג‘אז – עוד בטרם יצאה הקלטת הג‘אז הראשונה ב־1917 – וכי הוא מנסה להעניק לו יסודות של מוזיקה קונצרטנטית מודרנית. גרשווין תר אחר מוזיקאים ומקורות השפעה שונים. הוא הושפע מהתאטרון היידי, התוודע למלחין ולפסנתרן לס קופלנד, ובתחילת 1915 פגש בניצוצות הג‘אז הראשונים אצל מלחינים אפרו אמריקנים שהתמחו בסגנון ‘סטרייד פיאנו‘ – סגנון שהיו בו ממאפייני סגנון הרגטיים, אך הוא היה חופשי ומורכב יותר וקשה לנגינה.
מאז ראה גרשווין את הצבע השחור כבסיס למוזיקה האמריקנית. במאבק שהתנהל בתקופה ההיא בין המלחינים הוואספיים האליטיסטיים והפסטורליים לבין המלחינים המודרניסטיים זכתה הקבוצה השנייה בבכורה, הן בתחום המוזיקה הגבוהה והן בתחום המוזיקה הפופולרית, והטמיעה במסורת השירים האמריקניים מרכיבים ומאפיינים אפרו אמריקניים.

פשר הקשר

התופעה שמייצג גרשווין מעלה שתי שאלות מעניינות: מדוע נמשכו מלחינים יהודים למוזיקה שחורה; ומי היה המרוויח הגדול משיתוף הפעולה בין היהודים לשחורים? לקשר בין יהודים לשחורים בתעשיית הבידור והמוזיקה ניתנו במשך שנים שני הסברים עיקריים: האחד, כמו השחורים שחוו עבדות בתקופה המודרנית גם היהודים חוו רדיפות ונשאו עמם סיפורי עבדות מהעבר, ועל כן יכלו שני המיעוטים להבין אלה את אלה ולחבור במעין ברית של שכבות חלשות; והשני, עורם של היהודים האמריקנים היה בהיר והם דמו לוואספים יותר מהאפרו אמריקנים, ולכן יכלו לנצל את השחורים לטובת עצמם. לפי הסבר זה היהודים נחשבו לגזע המעורב ביותר בארצות הברית ולכן הפכו למעין סוכני כור היתוך א־פוליטיים המייצגים תרבות כל־אמריקנית לבנה וניצלו את השחורים. כך לדוגמה הסרט ‘זמר הג‘אז‘ העוסק בג‘אז ללא כל אזכור לשחורים.

לדעתי שני ההסברים הללו אינם עומדים במבחן ההיסטוריה. בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה העשרים נטלו היהודים שהיו מעורבים בתעשיית הבידור חלק במאבק באליטות. הם יצרו מערכת תרבותית אלטרנטיבית להעדפות הוואספיות. תרבות שהייתה פחות דתית, פחות פוריטנית ופחות מתחסדת. הם ביטאו סוג מיוחד של הומניזם אליטיסטי, האמינו שהם יודעים טוב מאחרים מהי התרבות האמריקנית ויצרו גרסה משלהם הן לתרבות פופולרית והן לתרבות גבוהה.

בבואם ליצור את הגרסה שלהם הם גילו את הפוטנציאל הטמון במוזיקה השחורה שבה הרגישו בבית. צלילי הבלוז, שאגות השירה והאלתור שאפיינו את הבלוז האפרו אמריקני היו מוכרים להם מהניגונים בבתי הכנסת המזרח אירופיים, ואחדים מהיהודים הבולטים שהלחינו מוזיקה אמריקנית היו בני חזנים. עם זאת, במהלך השנים הרבות שבהן עבדו אמנים שחורים תחת שרביטם של מפיקים יהודים לא חסרו רגעי ניצול, הן כלכלי והן תרבותי, וג‘ורג‘ גרשווין היה מאלה שהואשמו בגנבתה של המוזיקה השחורה.

התחלות

כמו יוצרים אחרים גם גרשווין החל את דרכו בסמטת טין פאן, תחילה כמשווק שירים המשמיע להיטים פוטנציאליים לזמרי התקופה, ובהמשך כמלחין של שירים פופולריים העובר בין חברות ההוצאה לאור.

ציון מקום: השלט של סמטת "טין פאן" ברחוב 28 במנהטןצילום: Ben Sutherland

ציון מקום: השלט של סמטת “טין פאן” ברחוב 28 במנהטן

גרשווין טווה בתקופה ההיא רשת תעסוקתית וחברתית שביססה את הקריירה שלו. הזמר והשחקן היהודי אל ג‘ולסון שמע ב־1919 את השיר ‘Swanee’ שהלחין גרשווין למלים שכתב ארווינג סיזר, יהודי אף הוא, ושילב אותו במחזמר שבו כיכב. השיר היה בנוי על מורשת מופעי המינסטרל, ואל ג‘ולסון היה כוכב המינסטרל הגדול מכולם.

גיבור הסרט 'זמר הג'אז' שגילם אל ג'ולסון היה בן החזן שחלם להיות זמר. כרזת הסרט ואל ג'ולסון בהופעהSara Jo Ben Zvi

גיבור הסרט ‘זמר הג’אז’ שגילם אל ג’ולסון היה בן החזן שחלם להיות זמר. כרזת הסרט ואל ג’ולסון בהופעה

השיר חובר בבית משפחת גרשווין בעת שההורים וחברי המשפחה היו עסוקים במשחק פוקר. משה (מוריס) גרשווין, אביו של ג‘ורג‘, סיפר כי עם סיום ההלחנה הוא הצטרף לנגינת הפסנתר העוצמתית של בנו, הפנומן הצעיר, בעזרת מסרק ונייר.

בעבר הופצה המוזיקה באמצעות חוברות תווים. חוברת התווים ללהיט 'סוואני', שבאמצעותו פרצה הקריירה של גרשווין-

בעבר הופצה המוזיקה באמצעות חוברות תווים. חוברת התווים ללהיט ‘סוואני’, שבאמצעותו פרצה הקריירה של גרשווין

גרשווין לא יהיה רק כותב להיטים, אלא גם מלחין קונצרטנטי, ושני שדות הפעילות הזינו זה את זה. באופן גס אפשר לחלק את הקריירה שלו לשלושה חלקים: התקופה המוקדמת שהגיעה לשיאה עם ההצלחה המוחצת של היצירה ‘רפסודיה בכחול‘ ב־1924; התקופה האמצעית שבה ביסס את ההשפעות הרומנטיות, הפוסט רומנטיות והג‘אזיות; והתקופה האחרונה שבה הגיע להישגים האמנותיים הכבירים ביותר. התקופה האחרונה התחילה בראשית שנות השלושים עם השיר ‘I Got Rhythm’ – יש לי קצב – שהיה לאחד השירים המשפיעים ביותר בתולדות הג‘אז, והגיעה לשיאה ב־1935 כשהלחין את אופרת הג‘אז האפית ‘פורגי ובס‘. האופרה עסקה בעולם אפרו אמריקני בניסיון אמיץ להציג צד חשוב בנשמתה של אמריקה. גרשווין נפטר מסרטן המוח כחודשיים וחצי לפני הגיעו לגיל 39, ומותו קטע את היצירתיות האמנותית שלו בשיאה.

הקריירה המוזיקלית שלו נקטעה באיבה כשחלה בסרטן ונפטר לפני שמלאו לו 39. גרשווין ליד הפסנתר וסביבו דמויות בולטות מצוות ההפקה של הסרט 'Shall We Dance' - 'הנרקוד'צילום: Getty Images

הקריירה המוזיקלית שלו נקטעה באיבה כשחלה בסרטן ונפטר לפני שמלאו לו 39. גרשווין ליד הפסנתר וסביבו דמויות בולטות מצוות ההפקה של הסרט ‘Shall We Dance’ – ‘הנרקוד’

אפרו אופרה

האופרה ‘פורגי ובס‘ הייתה יותר ממחווה לעולם התרבותי השחור, זו הייתה פריצת דרך אמנותית בהיבטים שונים: שילוב של הווה ועבר ושל אמריקה, אפריקה ואירופה; הלחנה תאטרלית, שפה מוזיקלית חלוצית ומעורבות חברתית. גרשווין הישיר מבט אל מחלת הגזענות כדי לרפא את האמריקנים ממנה. גרשווין לא ניסה להציג עצמו כשחור, הוא היה מודע לזהותו היהודית, והתנהג כבן מיעוטים המכיר בערך האמנותי והתרבותי של מיעוט אחר. הוא התעקש להציג את חיי השחורים במלואם באופן חיובי ולא סטריאוטיפי, והתעקש גם להעלות לבמה זמרים שחורים ולאפשר לאמנות שלהם לדבר בעד עצמה ולבטא את הייחודיות שלה. ב־1925 אמר גרשווין:

אני חושב שאופרת ג‘אז צריכה להיות אופרה כושית … כי זה טבעי לכושים לחיות את הג‘אז. זה לא ייראה אבסורדי על הבמה. האווירה יכולה להשתנות מאקסטזה לליריות כיוון שלכושי יש בטבעו הרבה משניהם (Howard Pollack, George Gershwin: His Life and Work, p. 567).

גרשווין תר אחר הלברית וקבע:

אני אכתוב אותה בשביל הכושים. שחורים שרים יפהפה. הם תמיד שרים, יש להם את זה בדם. יש להם גם ג‘אז בדם, ואין לי ספק שהם יוכלו לעשות צדק עם אופרת ג‘אז (שם, עמ‘ 568).

הרעיון לכתיבת האופרה נרקם באמצע שנות העשרים. לאחר אחת החזרות למחזמר ‘או, קיי!’ שיצא לאור ב־1926 שקע גרשווין בקריאה ברומן ‘פורגי‘ של הסופר דובוס הייוורד שראה אור ב־1925. גרשווין אהב את המתח ואת ההומור שנגלו לפניו, ולפנות בוקר כתב להייוורד על רצונו להפוך את הספר לאופרה. הייוורד, שנודע כסופר דרומי מבטיח, תיאר את הווי החיים של הקהילה האפרו אמריקנית כשבמוקד הסיפור דמות הקבצן הנכה פורגי. הייוורד עשה שימוש במזמורי דת ובשפת גולה (Gullah) – הניב של הקהילה השחורה בחלק ממדינות הדרום. עבור גרשווין הספר היה מקור השראה והוא רצה להפוך אותו לאופרה.

גרשווין קרא את הרומן שלו ומיד רצה להפוך אותו למחזה מוזיקלי. הסופר דובוס הייוורד ורעייתוצילום: פלורנס ואן דאם

גרשווין קרא את הרומן שלו ומיד רצה להפוך אותו למחזה מוזיקלי. הסופר דובוס הייוורד ורעייתו

גרשווין הלחין עוד קודם לכן מוזיקה לאופרת ג‘אז בשם ‘Blue Monday’ – ‘יום שני העצוב‘ – שהוקדשה לתרבות השחורה, אך האופרה כשלה. בעקבות הכישלון היה גרשווין זהיר בכתיבת ‘פורגי ובס‘, ולמרות התלהבותו עברו תשע שנים מתחילת העבודה עד לבכורה בבוסטון בספטמבר 1935. באותה תקופה הלחין גרשווין מחזות זמר בזה אחר זה, ואף רצה להפוך את ‘הדיבוק‘ של ש‘ אנסקי לאופרה בזכות הפולקלור והמיסטיקה היהודית שבו, אך כיוון שלא השיג את הזכויות זנח את הרעיון.

גרשווין שב לכתיבת ‘פורגי ובס‘ רק ב־1933, והעיכוב הפך ליתרון בזכות הניסיון הרב שצבר בתקופה זו. בעבודה זו הוא מיזג בין כתיבה קונצרטנטית לבין כתיבת מחזות הזמר והלחנת להיטים, והחל במפעל שסיכם את דרכו המגוונת. גרשווין הקדיש כמעט שנה לקומפוזיציה ועוד כתשעה חודשים לתזמור שלה.

להלחין כמו שחור

חילופי המכתבים בין גרשווין והייוורד מגלים כי השניים רצו להעסיק זמרים אפרו אמריקנים בלבד ולהימנע מתופעת הבלקפייס – השחרת פניהם של זמרים לבנים שגילמו דמויות שחורות – שהייתה שכיחה במופעי מינסטרל. שילובו של הכוכב היהודי אל ג‘ולסון, שהזניק בעבר את הקריירה של גרשווין, היה עשוי להבטיח את מימונה של ההפקה, אך הם ויתרו עליו והדבר היווה צעד חשוב בהענקת אותנטיות לאופרה.

המלחין והסופר הרבו להתכתב, אך גרשווין גם בילה ימים אחדים בחברת הייוורד בצ‘רלסטון בשלהי 1933 ובתחילת 1934, והייוורד הגיע לניו יורק לשבועות אחדים באביב 1934. לקראת נסיעתו לצ‘רלסטון כתב גרשווין להייוורד:

ארצה לראות את העיר ולהאזין לאי אלה מזמורי דת, ואולי ללכת לבית קפה או שניים של צבעונים אם יש כאלה (שם, עמ‘ 577).

בביקורו בעיר הוא התרשם בעיקר מהווי החיים בשווקים, שאולי הזכיר לו את ההווי בשכונה היהודית בדרום מזרח מנהטן ואת המזמורים ששמע מהכנסיות באזור מגוריו. כיוון שחש כי לא ספג מספיק השראה בביקור זה, הוא נסע בקיץ עם חבריו הקרובים לפולי איילנד, המרוחקת קילומטרים ספורים מצ‘רלסטון, שם מצא אפילו מעדנייה יהודית.

השווקים ההומים אולי הזכירו לגרשווין את השכונה היהודית בלוואר איסט סייד בה גדלצילום: יח

השווקים ההומים אולי הזכירו לגרשווין את השכונה היהודית בלוואר איסט סייד בה גדל

גרשווין דאג להביא פסנתר לבית המרווח ששכר סמוך לים, והעמיק את היכרותו עם תרבות הפולק המקומית בעודו מצטרף ספונטנית לחבורות ווקליות וללהקות רחוב מוזיקליות. בדרכו חזרה לניו יורק האזינו הוא והייוורד בהנדרסונוויל ללהקה ווקלית שחורה שביצעה מרקם רב קולי של 12 קולות, והיא הותירה את רישומה בגרשווין ובאופרה.

בעבודתו של גרשווין נוצר מפגש טעון ועמוק בין נשמת המלחין לבין מרקם הדמויות והסצנות. מוטיב אחר מוטיב, סצנה אחר סצנה, נוצרו שכבות של מרקמים רב קוליים שהביאו את הדמויות לכדי השלמה. החל בפוגה הפותחת את המחזה, דרך השילוב בין היידי לשחור בשיר הערש ‘Summertime’ – ‘זמן קיץ‘ – וכלה בכמעט ציטוטים מהלחנות קונצרטנטיות קודמות שלו. באופרה מצויים הדים ללחנים קונצרטנטיים שכתבו קלוד דביסי, ג‘קומו פוצ‘יני, ג‘רום קרן, איגור סטרווינסקי ואבלן ברג, ללחני ג‘אז עממי אפרו אמריקני שכתבו וויליאם כריסטופר הנדי, קאב קאלוויי ודיוק אלינגטון, למזמורי דת נוצריים ולמוזיקה יידישאית. אפילו מאזינים לא מיומנים היו משוכנעים כי השיר ‘It Takes a Long Pull to Get There’ – ‘זה מצריך עבודה קשה להגיע לשם‘ – מזכיר את המלודיה של ‘הבאנו שלום עליכם‘.

קלסיקה המוצגת בכל העולם כולו. כרזת הסרט "פורגי ובס" מאוסטרליה-

קלסיקה המוצגת בכל העולם כולו. כרזת הסרט “פורגי ובס” מאוסטרליה

האופרה מציגה קהילה שיש בה הכל: אחווה, אלימות, צער, דעות קדומות ואמונה – אך לא גזענות. המרקם המוזיקלי המקורי שילב מוזיקה גבוהה ונמוכה, ולמרות שמדובר באופרה רבים מהשירים הפכו ללהיטים. בתגובה לטענות שהאופרה ‘פורגי ובס‘ פופולרית מדי, טען גרשווין כי כמעט כל האופרות של ורדי כוללות להיטים, וכי ‘כרמן‘ היא כמעט אוסף להיטים. ההישג היה מרשים אך גם מעורר מחלוקת, ואפילו ליאונרד ברנשטיין שביקר את ניסיונותיו הקודמים של גרשווין בתחום ההלחנה הקונצרטנטית כתב:

עם הופעת ׳פורגי׳ אתה נוכח לפתע לדעת כי גרשווין היה קומפוזיטור בימתי גדול, גדול מאוד. הוא היה כזה תמיד (ליאונרד ברנשטיין, ‘חדוות המוסיקה‘, עמ‘ 57).

הפסנתרן אוסקר לבנט, שהיה חבר קרוב של גרשווין, סיפר כי המלחין הרבה להאזין בזמן הכתיבה לוגנר, והיו שהצביעו על השפעות אחרות שגילו ביצירה. גם אם נדמה לנו שאנו יודעים מה היה חושב וגנר על האופרה היהודית, ההפתעה הלא נעימה הגיעה דווקא מהכיוון האפרו אמריקני. הזמרים השחורים באופרה אמנם התרגשו עד דמעות, אבל היו אחרים שביקרו את התוצאה בחריפות. במהלך שנות השישים רדיקלים שחורים כמו הרולד קרוז תיעבו את הסטריאוטיפים ששוקעו באופרה, אבל גם בזמן אמת התרשם המלחין האפרו אמריקני דיוק אלינגטון כי זו אינה מוזיקה שחורה אמיתית וטען כי הגיע הזמן להסיר את הפיח השחור מעל גרשווין.

יורשיו של גרשווין מקפידים שבכל ההפקות של 'פורגי ובס' המועלות בעולם ישירו רק זמרים שחוריםצילום: יח

יורשיו של גרשווין מקפידים שבכל ההפקות של ‘פורגי ובס’ המועלות בעולם ישירו רק זמרים שחורים

למרות הביקורת הזו אי אפשר להתעלם מהתרומה הגדולה של גרשווין להבאת המוזיקה השחורה אל קדמת התרבות הפופולרית והגבוהה. רבים בקהילת המוזיקה השחורה עדיין רואים את ‘פורגי ובס‘ כקלסיקה של ג‘אז, ויוצרים מרכזיים מוסיפים לבצע את שיריו של גרשווין.

העידן המודרני

1935
לספירה

תגים

Swanee, אל ג'ולסון, אפרו אמריקניים, בלוז, ברונו מארס, ג'אז, ג'ורג' גרשווין, המוזיקה האמריקנית, כושי, מוזיקה, מוזיקת פופ, מרק רונסון, סמטת טין פאן, פורגי ובס, פסנתר, רוק, שחור
מאת: ארי קטורזה

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

ערים וחולות

ערים וחולות

ציונות בקו נקי

ציונות בקו נקי

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס