• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת החדשה / הגדת המשורר

הגדת המשורר

נביא ולא בעירו
בנפש חצויה
ערב כמשל
עלילת דמשק והארכיטיפ היהודי
אידאליזציה ספרדית
מאת: עשהאל אבלמן

על אף שהוטבל לנצרות בגיל 28, השתמרה בעזבונו של היינריך היינה הגדה של פסח .מוטיב ליל הסדר מככב ברומן היסטורי שכתב המשורר הגרמני הדגול, ובכתביו ניתן לזהות אהדה לעם שהשאיר מאחורי גוו. הקונפליקט שבין המודרנה למסורת חצה את נשמתו // עשהאל אבלמן

נביא ולא בעירו

היינריך היינה – משורר, לוחם חופש, קוסמופוליט גולה מארצו שתר אחר פתרון לבעיות העולם ונביא פוליטי – נמנה על האירופים הגדולים שעיצבו את המחשבה המערבית המודרנית. אולם האיש היה ממוצא יהודי, ועל כן מרחפת על דמותו ההיסטורית שאלה שתשובתה מורכבת: מה היה מקומה של הזהות היהודית בעיצוב דרכו הייחודית ובעולם המחשבה שלו?

היינה (1856-1797) היה אחד המשוררים הגדולים של גרמניה. ספרו ‘בוך דר לידר’ שראה אור ב-1827 הוא אחד מספרי השירה הנמכרים ביותר בגרמניה, ולשירים מתוך הספר חוברו עד היום אלפי לחנים. השפעתו של היינה על הספרות הגרמנית שנכתבה אחריו הייתה אדירה, ועקבותיה מורגשים ביצירתם של סופרים ושל משוררים רבים. ברם, מעבר לתרומתו לתרבות הגרמנית היו להיינה גם פנים אוניברסליות.

ב-25 שנותיו האחרונות חי היינה בצרפת, שם הפך לדמות בולטת בעולם הרוח האירופי של המאה ה-19. הוא היה לוחם מפורסם ושנון למען זכויות הפרט והחירות, ואויב מעמד הבורגנות שבע הרצון מעצמו. אמונתו ברֵעות אנושית חסרת גבולות לוותה בתמיכה חלקית ברעיונות הכלכליים והחברתיים של קרל מרקס. היינה משמש גם כיום דוגמה לאמן אינדיבידואליסט המכור ליופי ולאהבה, שמצבו הרגשי של האדם עומד במרכז יצירתו. שמונה השנים האחרונות בחייו של היינה הפכו לאגדה; היינה, אדם חולני לאורך כל חייו, סבל ממחלה קשה שגרמה לו כאבים איומים וריתקה אותו למיטתו. בגבורת רוח נדירה הוא שמר על צלילות דעתו והמשיך ליצור ולכתוב.

במבט לאחור ניתן לומר שהיינה חזה את הזוועות שחוללה התרבות המערבית במאה העשרים. מאה שנים לפני עליית הנאציזם והקומוניזם הבין המשורר שזמנים רעים וקודרים הולכים ובאים על אירופה כתוצאה מתסיסתן של האידאולוגיות החדשות. בכתביו ניתן למצוא התייחסויות שונות לגורל המר שעתיד לפקוד את היבשת בשל תסיסה זו, ובעיקר בשל רצונה של גרמניה בעוצמה:

הנצרות … ריככה במעט אותה תשוקת קרב בהמית גרמנית, אך לא יכלה לכלותה; ובהישבר באחד הימים הקמע הבולם, הצלב, שוב תעלה ותסאן פראות הלוחמים הקדמונים … אז יקומו אלוהי האבן הישנים מערֵמות הנשייה וינערו את אבק שנות האלף מעל עיניהם (יגאל לוסין, ‘היינה – החיים הכפולים’, עמ’ 214).

כשזה יקרה, כתב במקום אחר, “מחזה יוצג בגרמניה, אשר לעומתו תיראה המהפכה הצרפתית כאידיליה תמימה” (שם, עמ’ 18).

גם באשר לעליית הקומוניזם העתיד שחזה היה קשה. כשתיאר את המאבק בין מחוסרי הרכוש לבין אנשי האריסטוקרטיה הכלכלית צפה:

ימים פראיים! ימים קודרים רועמים ובאים … האלים מליטים את פניהם מרוב חמלה על בני האדם, ואולי מרוב דאגה לגורל עצמם גם יחד (שם, עמ’ 335)

בהביטו אל העתיד דמיין היינה את בואן של מפלצות שיעמידו בצל את כל החיות הרעות שדמיינו בני אדם בימי הביניים ובעת העתיקה. לנכדי בני דורו, כלומר בני ראשית המאה העשרים, יעץ כי “ייוולדו עם עור עבה במיוחד”.

עט חד כתער. קריקטורה על היינה שפורסמה על שער ה'יוגנד', כתב עת לספרות ואמנות שיצא במינכן. אדולף מינצר, 1906--

עט חד כתער. קריקטורה על היינה שפורסמה על שער ה’יוגנד’, כתב עת לספרות ואמנות שיצא במינכן. אדולף מינצר, 1906

בנפש חצויה

פתחנו בהיבט האוניברסלי והגרמני של המשורר הדגול, אך היינה היה גם מזרע אברהם. בית הוריו שבדיסלדורף היה בית יהודי טיפוסי בגרמניה של ראשית המאה ה-19. ההשכלה והמודרנה כבר הספיקו לעמעם את המחויבות האדוקה למסורת, אך עם זאת נשתמר קשר תרבותי מסוים שהתבטא בשמירה על החגים וכדומה. את הצעד שעשו רבים מבני דורו – המרת הדת – עשה היינה בגיל מאוחר יחסית – 28. היה זה בעיקר כדי להתקבל לעבודה כפקיד גבוה בביורוקרטיה הגרמנית – תקווה שלא הצליח לממש.

במאה ה-19 עבר על הזהות היהודית המסורתית זעזוע אדיר. ההתפתחויות הפוליטיות והרעיוניות באירופה אפשרו ליהודים להשתלב בחברה הכללית. האפשרויות הגלומות בחיים המודרניים העמידו באור לא מחמיא את צורות החיים הישנות ואת תוכנן הרוחני, אתגרו זרמים רעיוניים שהציפו את אורחות המחשבה, והציעו אלטרנטיבות. מה היו המשמעות והטעם של קיום יהודי מסורתי נוכח החילון הנאור, המחשבה הרומנטית חסרת הגבולות והמהפכנות הפוליטית המחפשת תיקון עולם אוטופי ומשנה סדרי בראשית?

את הסתירה הפנימית של היינה בין המודרנה למסורת מתאר יגאל לוסין, שכתב עליו ביוגרפיה, כ’חיים כפולים’. מצד אחד הוא היה חלק מהזרימה הגדולה של הרעיונות החדשים שהציפו את אירופה, נסחף וזרם עמם ולעתים אף הטה את זרימתם על פי דרכו. מצד שני ניתן לזהות בכתביו אהדה ואף אהבה לעם שהשאיר מאחורי גוו. יש אמנם בכתביו עקיצות סטיריות מכוערות על חוסר האסתטיקה של היהודים ועל הקיבעון באמונתם, ולכאורה אפשר היה להניח – ואכן היו כאלה שסברו כך – שמדובר ביהודי מומר שזנח את אמונת אבותיו ואת עמו לטובת ליחוך עשב ירוק יותר בשדות אירופיים זרים, אולם נראה שלא זו הייתה המציאות. למעשה היה להיינה כל חייו קשר בלתי מעורער עם זהותו היהודית. חלק משמעותי מכתביו רווי בהתייחסויות לתנ”ך ולארץ ישראל, והוא עשה שימוש בעשרות מלים עבריות שתורגמו פונטית לגרמנית. לכל אורך יצירתו ניתן לזהות בבירור שהוא ראה ביהדותו מורשת אישית מיוחדת וחש כלפיה שייכות היסטורית שאין להמירה.

עיר המרחצאות הייליגנשטאדט שבה הוטבל היינה לנצרות. קארל דובל, סביבות 1840--

עיר המרחצאות הייליגנשטאדט שבה הוטבל היינה לנצרות. קארל דובל, סביבות 1840

כאדם מודרני היה היינה רחוק מאדיקות דתית, ועם זאת האמין שיהודים שומרי מצוות, דוגמת אלה שפגש במסע שערך בצעירותו למזרח אירופה, חיים בהרמוניה ובאושר יותר מיהודים מתבוללים שהכיר במהלך חייו. גם אם בגדיהם היו מזוהמים וזקניהם פרועים, וגם אם הם הדיפו ריח של שום וליהגו ביידיש, הרי שיהודי המזרח היו חביבים עליו יותר מיהודים מתבוללים שביקשו להדחיק את זהותם ולחיות כשכניהם הגרמנים.

לנבואתו הקודרת על עתיד אירופה הצטרפה דאגתו לעתיד בני עמו החיים בקרב הגרמנים. היינה היה בטוח שהתהליכים של התעצמות גרמניה יובילו לבסוף לאסונם של היהודים: “ניצחון הדמגוגים פירושו אלפי גרונות של יהודים – ודווקא של הטובים ביותר – חתוכים” (שם, עמ’ 172). ועוד כתב:

אם יבוא היום וינצח השטן, אז תתחולל על ראש היהודים המסכנים סופת רדיפות אשר סבלותיהם הקודמים יהיו כאין לפניה … רעדה אוחזתני למחשבה הזאת, וחמלה רבה אין קץ מפכפכת בלבי (שם, עמ’ 6).

בשנותיו האחרונות כתב היינה חיבור בשם ‘מנגינות עבריות’ ובו שב וביטא, במעין סיכום, את הקשר העמוק שלו לעמו. השיר הידוע ביותר בקובץ זה מדבר על הנסיכה שבת, והוא  מתאר כיצד עובר היהודי מחיי היומיום העלובים שלו לחיי מלכות עם בוא השבת. בשוכבו על ערש דווי התייחס היינה להתנצרותו ובעצם סיכם את פרשת חייו: “מעולם לא התכחשתי ליהדותי, שאליה לא שבתי מהטעם הפשוט שמעולם לא עזבתיה” (שם, עמ’ 20).

רבות נכתב על ההגדרה העצמית של היהודים המודרנים דוברי הגרמנית ועל הדרכים הרבות והשונות שבהן בחרו לעצב את זהותם. ממשה מנדלסון דרך רש”ר הירש, תיאודור הרצל, פרנץ קפקא וזיגמונד פרויד, ועד גרשום שלום, תרו אינטלקטואלים ויוצרים אלה אחר פתרון לקרע שבין יהדותם לגרמניותם. מהי המשמעות של קיום יהודי ומה תרומתו לעולם? היכן נפגשות החכמה היהודית והחכמה האירופית, אם בכלל? האם ניתן להישאר באירופה או שיש ללכת למקום שאליו שייכים היהודים? חנה ארנדט, בעצמה אישה שחיה בתווך שבין זהות יהודית לגרמנית, כתבה שמבין כל היהודים שהתלבטו בשאלות הללו היה היינריך היינה היהודי הגרמני היחיד שהיה יכול לומר על עצמו בכנות שהוא גם גרמני וגם יהודי. הקרע חצה את לבו.

כיאה לגיבור תרבות, זכה היינה לבולים רבים הנושאים את דמותו. בול לרגל 175 שנה להולדת היינה, 1972--

כיאה לגיבור תרבות, זכה היינה לבולים רבים הנושאים את דמותו. בול לרגל 175 שנה להולדת היינה, 1972

ערב כמשל

לא אחת הסתיר היינה את הקרע הפנימי שלו באמצעות הזרה, ותיאר את משברי הזהות שלו ואת הזדהותו עם סבל היהודים תוך שימוש במצבים אחרים ובזמנים רחוקים. בהזדמנות אחת כתב שהוא רוצה להיות יפני, ובמקום אחר התייחס אל הגרמנים כגזע גועלי ומרושע, ביקש לעזוב את גרמניה וללכת ל”ארץ ערב”, שם יזכה למנוחה, יחיה בין גמלים ויכתוב שירה מצוינת בערבית. בראשית שנות העשרים כתב היינה מחזה בשם ‘אלמנסור’, ובו תיאר את רדיפתם של המוסלמים בספרד בימי הביניים. למעשה הייתה הפלגה זו אל מחוזות העבר רק משל על פרעות ‘הפ-הפ’ שפשטו בגרמניה ב-1819. מרתקת העובדה שדווקא במסגרת תיאור רדיפתם של מוסלמים על ידי נוצרים כתב היינה את השורות המפורסמות ביותר שלו. בסוף המערכה הראשונה של המחזה מעלים הנוצרים ספרים מוסלמיים באש בכיכר השוק של גרנדה. אלמנסור מספר לחברו חסן שספר קוראן נשרף, וחסן משיב כי “במקום ששורפים ספרים – שם ישרפו גם בני אדם” (שם, עמ’ 41).

מראות ממהפכת יולי 1830 בצרפת, שבעקבותיה עבר היינה לפריז. מהפכת יולי היוותה מפנה לכיוון הליברלי במטוטלת בין מלוכנות לליברליות שבה הייתה נתונה צרפת מאז המהפכה הצרפתית. ליתוגרפיה המתארת את ההתרחשות באחד מבתי הדפוס שהיו מוקד מרכזי במאבק על חופש הביטוי. ויקטור אדם, 1830הספרייה הלאומית של צרפת, פריז

מראות ממהפכת יולי 1830 בצרפת, שבעקבותיה עבר היינה לפריז. מהפכת יולי היוותה מפנה לכיוון הליברלי במטוטלת בין מלוכנות לליברליות שבה הייתה נתונה צרפת מאז המהפכה הצרפתית. ליתוגרפיה המתארת את ההתרחשות באחד מבתי הדפוס שהיו מוקד מרכזי במאבק על חופש הביטוי. ויקטור אדם, 1830

בין יצירותיו הרבות של היינה שמור מקום מיוחד לרומן היסטורי שהחל לכתוב ומעולם לא סיים. את היצירה ‘הרבי מבכרך’ (Der Rabbi von Bacherach) החל היינה לכתוב בראשית שנות העשרים של המאה ה-19. באותה תקופה עדיין לא התנצר ואף היה חבר ב’אגודה לתרבות ולחכמת ישראל’ בברלין, שבראשה עמדו החוקר וההיסטוריון ליאופולד (יום טוב) צונץ, אדוארד גנץ ומוזס מוזר, שהיה חבר טוב של היינה. אגודה זו ביקשה לפעול למען קידום התרבות והחינוך היהודיים, במטרה לעצב דור חדש של יהודים שישתלבו בכבוד בחברה הגרמנית. היינה לימד במוסד החינוכי של האגודה במשך כשנתיים, ויש ראיות כי שיעורי ההיסטוריה שהעביר התקבלו בהתלהבות על ידי תלמידיו.

בתקופה זו, שבה הזדהה עמוקות עם דרכו ועם גורלו של עמו, ותוך שהוא מוקף באנשי חכמת ישראל שהיו בעלי יחס עמוק ורציני להיסטוריה היהודית, החל היינה בחקירה היסטורית רחבה כתשתית לכתיבת ספרו. הוא עבר בדקדקנות על פרקי תנ”ך, חקר את ההגדה של פסח, קרא כמות נכבדה של ספרי היסטוריה של עם ישראל ושל הנצרות, ואסף עדויות על דמותו של דון יצחק אברבנאל – המפורסם מבין יהודי ספרד בדור הגירוש. בנוסף מילא היינה את כרסו בכתבי וולטר סקוט, האיש שייסד את הרומן ההיסטורי באירופה וזכה לפופולריות יוצאת דופן בגרמניה. ההכנות הרבות של היינה מעידות שאכן התכוון לכתוב יצירה היסטורית רחבת יריעה ואף להוציא מתחת ידו את אחד הרומנים ההיסטוריים הראשונים, אם לא הראשון, שעלילתם משקפת פרק בתולדות עם ישראל. אולם דבר מה מנע מהיינה להשלים את משימתו. הדפים שרשם נגנזו במגרה בבית אמו של היינה בהמבורג, וחלקם נשרף בדלקה שפרצה שם ב-1833.

בול לציון מאה שנים למותו של היינה, 1956--

בול לציון מאה שנים למותו של היינה, 1956

עלילת דמשק והארכיטיפ היהודי

דומה היה שגורלם של פרקי היצירה נגזר לאבדון. אלא שבשנת 1840, בעקבות עלילת הדם על יהודי דמשק, ניתנה להם הזדמנות נוספת. היהודים בסוריה הואשמו ברצח איש דת נוצרי ורבים מהם נענשו באכזריות, חלקם עד מוות. היהודים ברחבי אירופה התגייסו על מנת לעזור לאחיהם בסוריה בפרשה המרושעת שנקראה ‘עלילת דמשק’. התגייסות זו נחשבת לאחד הגילויים הראשונים של סולידריות יהודית כלל עולמית ושל התארגנות משותפת לקידום מטרות יהודיות.

היינה, שישב אז בצרפת, הצטרף מיד למאמץ לטובת יהודי דמשק. בכלי נשקו – המלה הכתובה – פרסם סדרת מאמרים שבהם ביטל בתוקף ובלעג כל ניסיון לייחס ליהודים רצחנות דתית, וגינה את הפוליטיקאים הצרפתים, ובראשם את ראש הממשלה לואי אדולף תייר, על שאינם פועלים להשגת הצדק. כחלק מפעילות זו החליט היינה לפרסם את שלושת הפרקים הראשונים שנותרו בידו מן היצירה. פרקים אלה עסקו בדיוק בנושא המדובר – עלילות דם – וכך נכתב בראשית סיפורו של היינה:

האשמה אחרת, שכבר בימים מקדם, בכל תקופת ימי הביניים עד ראשית המאה הקודמת, עלתה להם בדמים ופחדים הרבה, היה מעשה הבדים המטומטם, שחוזר ונשנה עד לגועל נפש אצל כותבי הכרוניקות ורושמי האגדות, לאמור: היהודים גונבים את לחם הקודש, דוקרים אותו בסכינים עד זוב דם, שוחטים תינוקות של נוצרים לחג הפסח כדי להשתמש בדמם בליל הסדר (הרב מבכרך בתרגומו של יעקב הורביץ, הוצאת שוקן תש”ו, עמ’ 6).

היינה תיאר את עלילות הדם כדבר שהתרחש באירופה בימים אפלים ונשכחים, אולם לפתע התברר שמדובר במציאות אקטואלית שעיתוני היום עוסקים בה. סיפורו של היינה הפך פתאום למשהו נצחי, מעין מיתולוגיה יהודית בלתי נגמרת ומתחדשת. זהו סיפורו של העם היהודי, המודגם בתולדותיהם של בעל ואישה ששמותיהם באופן לא מפתיע אברהם ושרה.

אברהם, ‘הרבי מבכרך’, נשוי לאישה יפהפייה בשם שרה. הזוג חשוך ילדים. העלילה מתרחשת בעיירה בכרך שבגרמניה בשלהי המאה ה-15. רבי אברהם נושא את שרה לאישה ומיד נוסע לספרד. שם הוא משתלם בתורה במשך שבע שנים, בד בבד עם הרחבת השכלתו הכללית. לאחר שובו לביתו הוא מתמנה לרב הקהילה תחת אביו, ומנהל יחד עם זוגתו חיי קדושה מופתיים. הסיפור פותח בבני הבית ובאורחיהם המסובים על שולחן ליל הסדר. שוב יוצא לדרך הסיפור ההיסטורי הגדול של העם היהודי, הפותח בעבר המפואר ומסיים בחיפושים אחר הגאולה העתידית:

אופיה של חגיגת ליל זו הוא נוגה-עליז, רציני-משעשע, רצוף אגדה וסוד, ואותו ניגון מסורתי שאבי המשפחה מנגן בו את ההגדה והמסובים עונים אחריו כפעם בפעם במקהלה, מחריד כל כך בעמקותו, מרגיע ואמהי, ועם זה מנער ומעורר כל כך, עד שאפילו אותם היהודים, שזה כבר פנו עורף לאמונת אבותיהם ורודפים שמחות וכיבודים של נכר, אף הם מזדעזעים עד עומק הלב בהגיע לאוזניהם באקראי ניגוני הפסח העתיקים הנודעים (שם, עמ’ 9).

לפתע נכנסים שני זרים ומבקשים רשות להצטרף לסדר. הרשות ניתנת להם, ורק רבי אברהם שם לב לאחר זמן מה כי השניים הניחו תחת השולחן תינוק מת. עלילת דם עומדת להתרחש! רבי אברהם רומז לאשתו לצאת אחריו, והשניים נמלטים מביתם, מעין יציאת מצרים פרטית, יורדים לסירה קטנה ויוצאים לשיט ממושך לעבר פרנקפורט. בשיט זה שוקעת שרה בחלום הזיות של מסתורין גרמני. חלומה נסב על האגדות הגרמניות שנהר הריין אוצר בתוכו. לפתע, בחלום, קוטע קולו של אביה את ההזיות הגרמניות והיא שומעת את קול בעלה, והוא עודנו נער קטן, מספר את סיפור אהבתם של יעקב ורחל. המיתוס הגרמני מפנה מקום למיתוס היהודי. והסירה שטה.

אברהם ושרה מגיעים לפרנקפורט בבוקרו של החג. הקורא זוכה לחזות בתמונה עגומה של שער הכניסה לגטו היהודי של העיר. מבחוץ ניצב שומר גוי שיכור, ומבפנים, אומללים ומפוחדים, ניצבים שני שומרים יהודים. “כמה גרועה הגנת ישראל”, אומר רבי אברהם, וכמו מעלה לרגע הרהור על האפשרות שהיהודים יגנו על עצמם ולא יסמכו על שומר החומות הגרמני השיכור והאלים. רבי אברהם ואשתו נכנסים לגטו ומצטרפים לתפילת החג של הקהילה. ביציאתם מהתפילה הם פוגשים בחבר של רבי אברהם מימי לימודיו בספרד – דון יצחק אברבנאל, אחיינו של דון יצחק אברבנאל הידוע, נצר לבית דוד.

איור לסיפור 'הרבי מבכרך' מאת הצייר היהודי הגרמני מקס ליברמן באדיבות האתר Goethezeitportal

איור לסיפור ‘הרבי מבכרך’ מאת הצייר היהודי הגרמני מקס ליברמן

אידאליזציה ספרדית

בנקודה זו חשוב להעיר על המשמעות שנתן היינה בספרו ליהדות ספרד. זו דוגמה מוקדמת של מה שמכונה במחקר ההיסטורי ‘מיתוס העליונות הספרדית’, שעיקרו דימוי של פתיחות תרבותית, חשיבה פילוסופית והערכה לאסתטיקה שפיתחו יהודים מודרנים בגרמניה והשליכו על יהודי תור הזהב בספרד.

בול של היינה שיצא באזור הכיבוש הצרפתי בגרמניה, 1946--

בול של היינה שיצא באזור הכיבוש הצרפתי בגרמניה, 1946

דון יצחק מצהיר באוזני רבי אברהם שהיהדות היא טרגית, עצובה ומשעממת מדי לטעמו. רק התבשילים היהודים וריחם הם שמושכים אותו חזרה לגטו:

“נכון”, המשיך הספרדי, “מחבב אני את המטבח שלכם יותר משאני מחבב את האמונה שלכם; שכן היא חסרה לחלוחית הראויה לשמה. לא יכולתי לעכל אתכם כהלכה מאז ומעולם. אפילו בזמנים הטובים שלכם; ואפילו בימי שלטונו של אבי אבי אבותיי, המלך דוד, שמלך על יהודה וישראל, לא הייתי יכול לשבת בקרבכם, ובהשכמת בוקר אחד הייתי קופץ ונמלט ממצודת ציון ומהגר לצור או בבל, בהן געשה תאוות החיים בהיכלי אלוהיהן (שם, עמ’ 42).

גיבורי הסיפור פונים לסעודת החג, וכאן מסתיים הסיפור. יתר דפיו נשרפו. את ההמשך יכול כל אדם לדמיין לעצמו. גם אם נמצאים לפנינו רק שלושה פרקים, הרי שניתן לראות בהם את סיכומו התמציתי של היינה לכל השאלות הגדולות ששאל על היהדות ועל מקומם של היהודים בין העמים. מתח רצחני מאפיין את היחסים שבין יהודים לנוצרים, ותהום פעורה בין האגדה המיתית של הגרמנים לבין אגדות ישראל. עומק ההיסטוריה היהודית, יופיה המשולב עם הנטל המר שבה, שאלת הבחירה בין מוות על קידוש השם לבין בריחתו של היחיד – כל הנשגב, המגוחך והמופלא שבחיי היהודים יושבי הגטו, וההתלבטות בין יהדות שורשית מסורתית לבין יהדות חדשה ומודרנית שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת זו עם זו – הכל נמצא כאן.

כיצד ניתן ליישב בין כל הלבטים הללו – בין האהבה העמוקה למורשת ישראל לבין האיבה הגדולה כלפיה; בין המשיכה למיתוס הגרמני לבין המשיכה החזקה לא פחות לאגדות המקרא? ליון פויכטוונגר, סופר יהודי גרמני בן המאה העשרים ובעצמו אמן גדול של הרומן ההיסטורי, כתב בצעירותו עבודת דוקטור על ‘הרבי מבכרך’, ובה העלה את ההצעה שבבריחתו אל החושניות ואל החיות המזרחיות המגולמות במלים צור ובבל, מהווה דון יצחק הספרדי אלטרנטיבה ליהדות הגלותית העצובה. החושניות והחיות המזרחיות, טען פויכטוונגר, הוספו לחיבור לקראת פרסומו ב-1840, בעקבות עלילת דמשק. הרי זה כאילו הטיף היינה לעלייתו של כוח יהודי שיבטל את חולשת הגלות. ייתכן שהאמת עמו. כך או אחרת, אין ספק שבחיבור הזעיר ‘הרבי מבכרך’ הצליח היינה להעלות בעיני קוראיו עולם שלם של לבטים שעדיין קיימים בעולם המחשבות היהודי.

דומה שאין מתאים מלסיים בשיר שכתב היינה כהקדשה לספר שנתן לידידו מוזר:

פרץ בדברי קינה רמים / שיר ייסורים קודר / שנשאתיו הרבה ימים / בלב דומם בוער! // חודר הוא אל כל אוזן / ומשם ישר ללב! / קָבַלת בכל כוח / על אלף שנות כאב. // בוכים אזי זקן וטף / אף אדונים קרי הרוח / בוכות נשים, פרחים בוכים / בבכי כוכבים ינועו. // והדמעות פונות כולן / אל הדרום בזרמיהן. / זורמות הן בדממה ושם / הן נשפכות אל הירדן (‘מבחר שירים וכתבים’, בתרגומו של שלמה ינאי, עמ’ 40).

זהות חצויה גם בקבר. מצבת קברו של היינה - בעלת המראה המאוד לא יהודי - שעליה אבנים קטנות שהניחו פוקדי הקבר היהודים. קברו של היינה נמצא בבית הקברות המפורסם של מונמארטר שבפריז, והמצבה שעליו הונחה ב-1901צילום: הורסט רוג'אן

זהות חצויה גם בקבר. מצבת קברו של היינה – בעלת המראה המאוד לא יהודי – שעליה אבנים קטנות שהניחו פוקדי הקבר היהודים. קברו של היינה נמצא בבית הקברות המפורסם של מונמארטר שבפריז, והמצבה שעליו הונחה ב-1901

לקריאה נוספת: ‘הרבי מבכרך’, בתרגומו של שמואל פרלמן, הוצאת מוסד ביאליק 1953, ובתרגומו של יעקב הורביץ, הוצאת שוקן תש”ו והוצאת תרמיל 1987; היינריך היינה – חיים בסתירה, יוחנן טרילזה-פינקלשטיין, הוצאת רסלינג 2010.

העת החדשה

1827
לספירה
מאת: עשהאל אבלמן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

צוהר ליהדות אתיופיה ולסיגד – הרצאת זום

צוהר ליהדות אתיופיה ולסיגד – הרצאת זום

להקדים תרופה

להקדים תרופה

על משמר הדרך

על משמר הדרך

מצבות שרות

מצבות שרות

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס