• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / החזון של רבי כלפון

החזון של רבי כלפון

המלחמה מעוררת
עלייתו של מנהיג מקומי
החזון שב ומתעורר
ניצוצות הגאולה והכפר הגלובלי
חוזה או הוזה?
מאת: חזי כהן

עוד בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה ישב רב של קהילה מסורתית בצפון אפריקה וחזה את הקמתו של ארגון האומות המאוחדות. הרב כלפון משה הכהן, נצר למשפחת רבנים, התעקש במשך שנים שלא להתפרנס מן הרבנות, התנגד להשכלה ותמך בכל מאודו בציונות | חזי כהן

המלחמה מעוררת

הדיה של מלחמת רוסיה יפן הגיעו עד לחדרו הקטן של הרב כַלְפוֹן משה הכהן באי ג׳רבה שמול חופי תוניסיה. המלחמה, שפרצה ב־1904, התנהלה אמנם בקצהו השני של העולם, אך עיניו של רבי כלפון – פוסק הלכה ומנהיג של קהילה קטנה ואדוקה בשמירת התורה והמצוות – היו נשואות לתיקון עולם במובן הרחב ביותר. יפן ורוסיה נאבקו על שטחים באזור סין ועל השליטה בקוריאה. זו הייתה אחת המלחמות הראשונות בעידן המודרני, ונעשה בה שימוש נרחב במכונות ירייה ובארטילריה מדויקת שגרמו לאלפי הרוגים בשדה הקרב. לבו של רבי כלפון כאב על ההרוגים הרבים. רוב האנשים בסביבתו, יהודים ומוסלמים כאחד, לא שמעו כלל על המלחמה שאירעה במקום מרוחק כל כך, או ששמעו והתעלמו, אך את רבי כלפון עוררה המלחמה להרהורים בשאלות תאולוגיות ומוסריות. הוא הגיע למסקנה שתורת ישראל אינה מסתפקת בגאולת ישראל אלא מבקשת לבנות עולם שלם ומתוקן, ולפיכך יש לה עניין באנושות כולה.

רבי כלפון חלם על עולם ללא מלחמות, אך חזונו לא נשאר בעולמות הרוח השמימיים אלא ירד אל קרקע המציאות. הוא ניסח חזון קוסמופוליטי נרחב, וצייר בדמיונו מנגנונים ומוסדות שיכוננו שלום עולמי. הרעיונות הלכו והתפתחו בלבו לכדי חזון כוללני, אך רבי כלפון החל לפקפק בעצמו האם רב מג׳רבה הרחוקה והנידחת – הנמצאת בקצה תחום שלטונה של האימפריה העות׳מאנית – שאינו מעורה כלל בפוליטיקה העולמית יכול לומר דברי טעם, והאם יש ממש במחשבותיו. הוא גנז את החזון וחזר לעסוק בענייני הקהילה שאתגרים גדולים ניצבו לפתחה – המודרנה שהחלה לחדור לאזור והתנועה הציונית שהתעוררה לחיים.

לאורך חייו סירב רבי כלפון להצטלם וחרג ממנהגו רק פעם אחת: כאשר ביקש לעלות לארץ ישראל ונדרש לדרכון. תכניתו לעלות לארץ נכשלה פעמיים מסיבות שונותבאדיבות Stephanie Comfort – jewishpostcardcollection.com

לאורך חייו סירב רבי כלפון להצטלם וחרג ממנהגו רק פעם אחת: כאשר ביקש לעלות לארץ ישראל ונדרש לדרכון. תכניתו לעלות לארץ נכשלה פעמיים מסיבות שונות

חתימתו של רבי כלפון מתוך הספר ׳עמוד ההוראה׳-

חתימתו של רבי כלפון מתוך הספר ׳עמוד ההוראה׳

כיצד התגלה שרבי כלפון שווה זהב? לחצו כאן כדי לגלות

עלייתו של מנהיג מקומי

באי ג׳רבה חיה קהילה יהודית עתיקת יומין שלפי המסורת הגיעה לשם בימי שלמה המלך. תושבי האי הצליחו לשמר את המסורת באדיקות, ובתקופות שונות היו מוקד של תורה בצפון אפריקה, עד כדי כך שהיו שכינו את ג׳רבה ירושלים דאפריקה. רבי כלפון משה הכהן הנהיג את הקהילה ביד רמה, היה רבה הראשי ושימש אב בית הדין שלה. הוא היה פוסק ודרשן מופלא וחיבר ספרים רבים בכל ענפי היהדות.

בשונה מרבי כלפון, תלמידו וממשיכו בהנהגת יהודי ג׳רבה התנגד לציונות. רבי רחמים חי חויתה הכהןבאדיבות Stephanie Comfort – jewishpostcardcollection.com

בשונה מרבי כלפון, תלמידו וממשיכו בהנהגת יהודי ג׳רבה התנגד לציונות. רבי רחמים חי חויתה הכהן

הרב כלפון משה נולד בי״ב בשבט תרל״ד (1874) לרב שלום ולתראכי הכהן, ונקרא משה על שם סבו הרב משה הכהן. גם אבי סבו, הרב שאול הכהן, היה רב ידוע ושימש אב בית הדין בג׳רבה. ללידתו של רבי כלפון קדמו סכסוכים משפחתיים לא קלים. אמו ילדה תחילה שלוש בנות, ואביו שרצה גם בן ביקש לשאת אישה נוספת על אשתו. תראכי הפצירה בו שימתין שנה, ורק אם בתום השנה לא תלד בן יישא אישה שנייה, אך האב לא רצה לחכות. הוא השתדך בלי ידיעת אשתו עם אישה מהשכונה הדיג׳ת – הרובע הקטן של ג׳רבה. בליל חתונתו סיפר לאשתו שיש לו עניין לסדר בשכונה הדיג׳ת ושיחזור רק למחרת. כשלא חזר בבוקר דאגה לו אשתו וחיכתה בפתח הבית. אחת השכנות שראתה אותה סיפרה לה את שאירע ובתגובה אמרה תראכי: ״בעלי, איני מאחלת לו מיתה, רק עניות, וזו שתיווכה להכניס צרתי לביתי ולשרוף את לבי תמות בשרפה״ (ר׳ כלפון משה הכהן, ׳ברית כהונה השלם׳ א׳, תולדות חייו). ואכן, המשפחה המבוססת ירדה מנכסיה. תראכי הרתה באותה שנה שבה נשא בעלה אישה שנייה, והבן שנולד נקרא משה על שם אבי אביו, אך היא קראה לו כלפון כשם חיבה, והשם הזה דבק בו והוא הקפיד להקדימו לשמו הרשמי.

הנער כלפון נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה ולמד תורה מתוך עוני. בהיותו בן 17 מונה אביו לאב בית הדין בעיר זרזיס, ולכלפון הצעיר הוצע לשמש שוחט בעיר. הוא למד את דיני השחיטה במהירות ושימש שוחט, אך עקב תנאי העבודה הקשים חלה בקדחת וראייתו נפגעה.

בזרזיס למד תורה מאביו ובהמשך למד גם מרבי יוסף ברבי שהיה לימים רבה הראשי של תוניסיה. בגיל 21 נישא לבת דודו מסיעדה ונולדו להם שבעה ילדים. כבר בגיל 25 הוזמן לשמש דיין בג׳רבה, אך הוא דחה את ההצעה משום שרצה להחמיר על עצמו כדעת רמב״ם שלא ליהנות מכספי הציבור ולא להתפרנס מלימוד תורה. הוצע לו גם לשמש ברבנות בקהילות מוכנין ובג׳ה תמורת שכר רב, אך רבי כלפון התמיד בסירובו. כשנפטר הרב משה זקן מאזוז שהיה רבה של ג׳רבה התעצמו הלחצים על רבי כלפון למלא את מקומו ולבסוף ב־1917 הסכים להתמנות לדיין בתנאי שיחשיבו אותו לשלישי בהרכב. אך למרות ההגדרה הרשמית הוא הפך עד מהרה לדמות המרכזית בהרכב ומונה לאב בית הדין.

סיפורים רבים מתארים את האופן שבו הנהיג את קהילתו, והם מלמדים על ההחמרה הגדולה שנטל על עצמו בעניינים חברתיים. פעם אחת הבחינו מקורביו שהתחיל לקנות בחנויות של ערבים בשוק במקום אצל עמיתיהם היהודים. כששאלו אותו לפשר התנהגותו החדשה התברר כי הוא הבחין שהיהודים עשו לו הנחות מפאת מעמדו והוא ביקש להימנע מכך, ואף החזיר למוכרים את ההפרשים.

הפסיק לקנות מסוחרים יהודים כשהבין שהם נותנים לו הנחות חריגות. סוחרים יהודים ברחוב בג׳רבהבאדיבות Stephanie Comfort – jewishpostcardcollection.com

הפסיק לקנות מסוחרים יהודים כשהבין שהם נותנים לו הנחות חריגות. סוחרים יהודים ברחוב בג׳רבה

סיפור אחר התרחש בימי מלחמת העולם השנייה. רבי כלפון הקפיד לאכול בפסח רק מצה שמורה. לשם כך הוא נהג לקנות בכסף מלא שק קמח מחיטה שנשמרה מפני רטיבות מרגע הקציר. בזמן מלחמת העולם השנייה הונהג באי קיצוב חריף של מזון ולא היה בידו להשיג קמח למצה שמורה. לקראת פסח פנה רבי כלפון לסוחר מזון, והלה הבטיח לו כי ישיג עבורו את הקמח. הרב שאל אותו אם יוכל להשיג קמח כזה עבור כל בני הקהילה שירצו בכך, והסוחר השיב שהדבר בלתי אפשרי. בתגובה הודיע רבי כלפון כי אם אי אפשר לדאוג למצה שמורה עבור כל מי שחפץ בכך בקהילה, גם הוא יאכל באותה שנה מצה רגילה.

הנהגתו של רבי כלפון הטביעה חותם בג׳רבה. הוא שינה את שיטת הלימוד לתלמידים המתקדמים שמהם הוכשרו רבנים באי, ומהפכה לימודית זו השפיעה רבות על ג׳רבה ועל תוניסיה כולה. עד אז עסקו תלמידי החכמים בעיקר בלימוד מעמיק של התלמוד על דרך העיון וההמשגה המכונה ׳העיון התוניסאי׳, וניסחו את העקרונות המשפטיים והערכיים שעלו מהסוגיה התלמודית. רבי כלפון דחף ללימוד נרחב של פסיקת הלכה המכונה לימוד ׳אליבא דהלכתא׳ – לימוד התלמוד מתוך כוונה לגזור ממנו השלכות הלכתיות.

מעמד האישה בג׳רבה היה נמוך. גברים יכלו לשאת יותר מאישה אחת, ובבתי הכנסת לא היו עזרות נשים. גברים לומדים בבית הכנסת אלגריבה ובבית הכנסת בשכונה הדיג׳ת — הרובע הקטןבאדיבות Stephanie Comfort – jewishpostcardcollection.com
מעמד האישה בג׳רבה היה נמוך. גברים יכלו לשאת יותר מאישה אחת, ובבתי הכנסת לא היו עזרות נשים. גברים לומדים בבית הכנסת אלגריבה ובבית הכנסת בשכונה הדיג׳ת — הרובע הקטןבאדיבות Stephanie Comfort – jewishpostcardcollection.com

מעמד האישה בג׳רבה היה נמוך. גברים יכלו לשאת יותר מאישה אחת, ובבתי הכנסת לא היו עזרות נשים. גברים לומדים בבית הכנסת אלגריבה (למעלה) ובבית הכנסת בשכונה הדיג׳ת — הרובע הקטן

רבי כלפון לימד את הכללים לפסיקת ההלכה באופן שיטתי ויסודי, ובדרך מקורית שחיברה בין לימוד לבין שותפות במעשה ההנהגה והעבירה לתלמידיו את האחריות. בכל שבת הוא הציג בעיה הלכתית חדשה, ותלמידיו עמלו עליה במהלך השבוע ואף כתבו לה תשובה הלכתית. בשבת הבאה דנו התלמידים בסוגיה בחבורה, והרב בחן את התשובות שכתבו. הוא העלה באופן הדרגתי את מורכבות השאלות וצמצם את המידע שמסר לתלמידיו מראש, במטרה שיפתחו את היכולת לברר את השאלה מכל צדדיה ולהכריע נכון. דרכו אכן צלחה והוא העמיד שדרה של פוסקים חשובים, ובראשם הרב רחמים חי חויתה הכהן שהמשיך ללמד את תלמידיו באותה שיטה. לנוכח הפריחה התורנית באי, ולנוכח המשבר הרוחני העמוק בקרב היהודים בתוניסיה, נטלה ג׳רבה את הבכורה והפכה לגורם רב השפעה במרחב.

קהילת ג׳רבה נודעה בהקפדתה על ההלכה, ואדיקות זו עמדה גם בפני האתגרים שזימנה התקופה המודרנית, כולל ניסיונות של משכילים מצרפת להנחיל את ההשכלה האירופית ליהודים בעולם כולו באמצעות רשת החינוך אליאנס – כל ישראל חברים, ובקיצור כי״ח. במהלך המאה ה־19 הוקמו ברחבי תוניסיה בתי ספר של כי״ח לבנים ולבנות, ומספר התלמידים בהם גדל בהתמדה, אולם החינוך המודרני הוביל להתרחקות מהמסורת. רבנים חשובים בתוניסיה, ובהם גם רבה הראשי הרב ישראל זיתון, תמכו בכי״ח, אך רבני ג׳רבה, ובראשם רבי כלפון, שמרו באדיקות על החינוך התורני המסורתי והתנגדו לניסיונות להקים בית ספר של כי״ח באי. גם כאשר הרב הראשי של תוניסיה פנה אל רבי כלפון ועודד אותו לתמוך בכי״ח רבי כלפון השיב בשלילה. בית הספר הוקם לבסוף, אך מרבית התושבים נשמעו לאיסור הרבני ומספר התלמידים בבית הספר היה קטן.

רבי כלפון התנגד ללימודי חול בבתי הספר של כי״ח. ילדים לומדים תורה בג׳רבהבאדיבות Stephanie Comfort – jewishpostcardcollection.com

רבי כלפון התנגד ללימודי חול בבתי הספר של כי״ח. ילדים לומדים תורה בג׳רבה

התנגדותו של רבי כלפון לבתי הספר של כי״ח שלימדו בצרפתית לא נבעה מהתנגדות לחידושים באשר הם. יחסו לתנועה הציונית שהחלה להתעורר בתקופתו היה אוהד למדי והוא אימץ אותה בהתלהבות. בספרו ׳מטה משה׳ הוא תיאר את הרצל בלשון נמלצת:

החלה רוח ה׳ לפעם בלב איש גיבור חיל ורב פעלים מאחינו בית ישראל הרצל שמו … והיה רם המעלה, בעל המידות נשגבות, וייתן אל לבבו להטיב לעם ישראל (׳מסורת בעידן המודרני – חכמים ספרדים בדורות האחרונים׳ בעריכת יצחק שוראקי, עמ׳ 125).

ב־1919 היה ממקימי התנועה הציונית ׳עטרת ציון׳ שעמדה בקשר עם מוסדות התנועה הציונית, ועיתונים עבריים כמו ׳הלבנון׳, ׳המגיד׳, ׳הצפירה׳ ו׳חבצלת׳ נקראו באי. ב־1920, לאחר ועידת סן רמו שבה אושררה הצהרת בלפור על ידי חבר הלאומים, נשא דרשה וקבע שמדובר באתחלתא דגאולה, תחילתה של הגאולה:

ומעתה אין ספק כי זהו ראשית והתחלת הגאולה, וראוי לכל איש ישראלי לתת אלפי תודות לו ברוך הוא על הגאולה ועל התשועה, כי פקד ה׳ את עמו והוציאנו משעבוד לגאולה (׳מטה משה׳, עמ׳ מח).

רבי כלפון עודד עלייה לארץ ואף דאג לתמיכת הקהילה במבקשים לעלות, קרא לקניית קרקעות בארץ ופעל לתחיית השפה העברית. לימים, עם הקמת המדינה, התקין כי בג׳רבה יחגגו את יום העצמאות במשך שלושה ימים. תלמידו וממשיך דרכו, הרב רחמים חי חויתה הכהן, לא הסכים עם רבו בעניין זה ונודע בהתנגדותו לציונות. רבי כלפון תמך בציונות על אף שהיה מודע לכך שפעיליה המרכזיים לא היו שומרי מצוות. למרות שהוא עצמו התנגד להכנסת לימודי חול לתכנית הלימודים ולמודרניזציה שביקשה תנועת כי״ח להנהיג, הרי שחשיבות בניין הארץ התגברה בעיניו על חיסרון זה:

בימינו אלה רבים מאחינו בית ישראל, אף כי לא גדלו על ברכי היהדות, התורה והמצווה, וכתינוק הנשבה בין הגוים הם נדונים. על כל פנים, התעורר בלבבם רגש לאומי לאהבת קיום האומה הישראלית והתמדתה להיותה אומה נבדלת מן האומות אשר בתבל (׳גאולת משה׳, בתוך ׳זכות משה׳, עמ׳ 39־40).

בית הכנסת אלגריבה שבג׳רבה ידוע ביופיו, ורבים מגיעים אליו במיוחד להילולה של רבי שמעון בר יוחאי בל״ג בעומר ולהילולה של רבי מאיר בעל הנס בי״ד באייר. בית הכנסת היה מטרה לשני פיגועים: בשמחת תורה תשמ״ו (1985) ירה שוטר שאבטח את בית הכנסת לעבר הנוכחים ורצח שלושה מהם, ובכ״ט בניסן תשס״ב (2002) התפוצצה סמוך אליו משאית תופת והרגה כעשרים אישצילום: עסאם ברהומי

בית הכנסת אלגריבה שבג׳רבה ידוע ביופיו, ורבים מגיעים אליו במיוחד להילולה של רבי שמעון בר יוחאי בל״ג בעומר ולהילולה של רבי מאיר בעל הנס בי״ד באייר. בית הכנסת היה מטרה לשני פיגועים: בשמחת תורה תשמ״ו (1985) ירה שוטר שאבטח את בית הכנסת לעבר הנוכחים ורצח שלושה מהם, ובכ״ט בניסן תשס״ב (2002) התפוצצה סמוך אליו משאית תופת והרגה כעשרים איש

החזון שב ומתעורר

עברו 15 שנה מאז שהגה רבי כלפון בינו לבין עצמו בתיקון העולם, מלחמת העולם הראשונה הסתיימה והפוליטיקה העולמית השתנתה מקצה לקצה: האימפריה העות׳מאנית קרסה, העולם חולק מחדש בין מדינות ההסכמה, ובארץ ישראל הוקם המנדט הבריטי שאחד מיעדיו היה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. לנוכח מיליוני ההרוגים במלחמה החלה התארגנות פוליטית בינלאומית בניסיון להסדיר בדרכי שלום את המתחים בין המדינות, והתוצאה הייתה הקמת חבר הלאומים.

לידיו של רבי כלפון הגיע עיתון ערבי שבו מצא להפתעתו הרבה רעיונות מדיניים הזהים לרעיונות שעליהם כתב כבר ב־1905. מכאן ואילך הוא החל לפרסם את רעיונותיו הקוסמופוליטיים. באחת מדרשותיו תיאר רבי כלפון את התהליך שעבר:

מעת אשר החלה המלחמה הרוסית יפנית מזה כמה וכמה שנים התנוסס בקרבי רעיונות לתקנות העולם והזכרתי על גיליונות את אשר הגה והרה לבבי, ולא יכולתי לחוות את דעי ברבים רק לאנשים בודדים … כי זחלתי ואירא לדבר בדברים העומדים ברומו של עולם, ואנכי לא למדתי חכמה ולא הכרתי נתיבי ושבילי הממלכות וחוקותיהם. אז הנחתי את עטי מידי, ואחרי עבור איזה שנים ראיתי בעיתון ׳אלצאבח׳ בשם אחד מאדירי התבל שכתב כמעט קרוב אל התכונה אשר הרו הגיוני ורעיוני … ומה אמרתי לאסוף הכל בקונטרס מיוחד … ולדעתי אין דבר זה רשות אלא חובה ומצווה (׳מסורת בעידן המודרני׳, עמ׳ 141).

בדרשות שנשא בשנים 1919־1921 הסביר רבי כלפון את הצורך לעסוק במשפט בינלאומי, ועם השנים אף ניסח הצעה מפורטת ומעשית להקמת ממשלה עולמית ולכינון משפט בינלאומי. הוא פיתח מנגנון לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, וניסח תכנית מדינית מפורטת הכוללת עשרות סעיפים.

בין השאר קרא רבי כלפון להקמת ועד מדינות – רעיון שהתממש מאוחר יותר בארגון האומות המאוחדות – שיבחן את פעולת המדינות על פי טובתם של כלל בני האדם. הארגון שהגה היה אמור לכלול נציגים מכל המדינות שידונו בסוגיות השונות ״והם עצמם יהיו לבית דין גדול כלליי ועולמיי״ (שם, עמ׳ 143), יכריעו בסכסוכים בינלאומיים וימנעו שימוש בכוח ״לבלתי השתמש באמצעות האלימות, הכוח והגבורה, רק על פי המשפט והצדק״ (שם). הוא תמך בהקמת צבא בינלאומי שיטפל במדינות סוררות שיסרבו להישמע לארגון המדינות, וקרא להקמת ועד שיפעל בתחומי החינוך לסובלנות ״אשר תהיה מטרתו להמציא בעולם אופני חינוך מוסריי לכל בני האדם, למען תסור כל משטמה, עוולה ותרמית״. הוא קרא להקמת בנק מרכזי עולמי שחלק מרווחיו יופנה לסיוע לעניים ברחבי העולם. תפקיד ועד המדינות יהיה למנוע מעשי איבה בין מדינות ואנשים, והוא יֵשב כמובן במקומו הטבעי – בירושלים:

המדינה אשר יהיה בה הבית דין הגדול הנזכר לדעתי ראויה יותר ירושלים, כי שם שאיפה גדולה לכל העמים – לנו היהודים ולנוצרים ולישמעאלים. והיא עיר קדושה לכל העולם כמעט, וכן התנבא מאז ישעיה: ״וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים״ וגו׳. וכן אמר: ״כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה״ וגו׳, ולכן היא היותר נאותה (שם, עמ׳ 146).

שאיפותיו הציוניות של רבי כלפון לא מומשו, אך הן הדביקו אחדים מהצעירים שבקהילתו. יהודים בהכשרה לעבודה חקלאית, ג׳רבה, סביבות 1945מארכיון בית התפוצות

שאיפותיו הציוניות של רבי כלפון לא מומשו, אך הן הדביקו אחדים מהצעירים שבקהילתו. יהודים בהכשרה לעבודה חקלאית, ג׳רבה, סביבות 1945

ניצוצות הגאולה והכפר הגלובלי

בדרשה שנשא בעניין הגאולה לאחר הצהרת בלפור מנה רבי כלפון עשרה סימנים לניצוצות הגאולה. במישור הלאומי הוא זיהה את ראשיתו של עידן הגאולה בהטבת מצבם האזרחי של היהודים בארצות המפותחות, בפוריותה של ארץ ישראל עם שיבת ציון, בתחיית השפה העברית, בקיבוץ גלויות, בהתפתחות היישוב היהודי ובהצהרת בלפור. במישור הבינלאומי הוא התייחס להתפתחות הטכנולוגית של אמצעי התחבורה והתקשורת, לשינוי שחוללה המצאת הקיטור, המטוסים, המברקים והרדיו, וכמובן לייסוד חבר הלאומים שייעודו היה מניעת מלחמות. בעיני הרב מג׳רבה המישור הלאומי והמישור הבינלאומי אינם שני דברים נפרדים, והוא מציין אותם בערבוביה, כביכול מבקש לומר שיש לראות בהם מכלול שלם של תמורות חיוביות המביאות יחד לגאולת ישראל והעולם:

סלילת הדרכים והמצאת המכונות הקיטוריות ליבשה, לים ולאוויר, אשר מיום ליום הולכים ומתרבים להקריב המרוחקים בזרוע, לקיים מה שנאמר: ״מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם״ (ישעיהו ס׳, ח׳). ובכלל זה המבריקים אשר נתחדשו על ידי הרדיו וכיוצא להשמיע ולהודיע מה שבצד זה אל קצהו השני שבסוף העולם (שם, עמ׳ 135).

אין ספק שההמצאות הטכנולוגיות שאפשרו תנועה ומפגש בין רחוקים יצרו חיים נוחים יותר, אך בעיני רבי כלפון הייתה להן משמעות גדולה בהרבה: אמצעי התקשורת והתחבורה המתקדמים שינו את פני העולם והפכו אותו למעין כפר קטן. המידע מגיע במהירות מקצוות תבל, והדבר מחייב מבחינה מוסרית את האומות לסייע לכל עם המצוי במצוקה, גם אם הוא שוכן במרחק רב. הערבות ההדדית צריכה להיות כלל עולמית, ושלום עולמי הופך לאפשרות ממשית ולכן גם לחובה דתית. נדמה כי רבי כלפון ראה בהתפתחות העולם בסיס לעליית מדרגה רוחנית, התלויה בשימוש הנכון שיעשו בני האדם באפשרויות שנפתחו לפניהם.

במקום אחר דרש רבי כלפון באופן מרחיב את הפסוק ״וביערת הרע מקרבך״ – העוסק במקורו בדרישה לבער את הרע מישראל – והתייחס אליו כעוסק בעולם כולו, שכן השינוי במציאות חייב לדעתו מימוש של חזון גדול יותר הכולל את תיקון העולם כולו.

רבי כלפון חשש להפיץ את חזונו הבינלאומי משום שהיה מודע למקומו הפרובינציאלי, אך למרבה הפלא הרעיונות שהגה ב־1905 התממשו תוך עשרות שנים. אולם העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורקצילום: פטריק גרובן

רבי כלפון חשש להפיץ את חזונו הבינלאומי משום שהיה מודע למקומו הפרובינציאלי, אך למרבה הפלא הרעיונות שהגה ב־1905 התממשו תוך עשרות שנים. אולם העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק

חוזה או הוזה?

הרעיונות שהגה רבי כלפון נראים לעתים נאיביים מאוד, אך מתברר כי חלקם מעידים על חשיבה מפוכחת שהקדימה את זמנה בשנים רבות. כך למשל הוא הציע לארגן ביקורים של צעירים יהודים מכל העולם בארץ ישראל על חשבון התנועה הציונית, מתוך מחשבה שהיכרות עם הארץ תגביר באופן משמעותי את העלייה אליה. כידוע, בשנת 2000 הוקם פרויקט תגלית שהביא עד היום מאות אלפי צעירים לביקור ראשון בארץ, וחלקם אף עלה לארץ בעקבות הביקור. רעיון אחר שהעלה רבי כלפון היה יצירת מטבע בינלאומי שישמש למסחר כלל עולמי: ״להמציא בעולם מטבעות שווים בשם ובמידה ובמשקל לכל הממלכות״ (שם, עמ׳ 144). יעברו עוד שנים עד שנדע האם הביטקוין יהיה מטבע בינלאומי שכזה. נראה כי סוגיות שהטרידו את רבי כלפון בזמנו מקבלות ברבות השנים מענה מסוים. הוא אכן היה לעתים הוזה, אך לעתים היה חוזה שהרחיק ראות.

הרב כלפון משה הכהן, שהנהיג את קהילת ג׳רבה במשך עשרות שנים, שאף בכל מאודו לעלות לארץ, ואף קנה חלקת אדמה בירושלים. כבר בשנת תרנ״ח (1898), כשהיה בן 24, ניסה לראשונה לעלות ארצה, אך הדבר לא צלח. בסוף ימיו ניסה רבי כלפון שוב לעלות לישראל, אך בריאותו הרופפת לא אפשרה זאת. הוא נפטר בי״ח בטבת תש״י (1950), ולאחר כ־55 שנה הועלו עצמותיו לארץ ונטמנו באדמת ירושלים.

רבי כלפון כתב למעלה מחמישים חיבורים. שערי שניים מחיבוריו שנדפסו בג׳רבה-

 

רבי כלפון כתב למעלה מחמישים חיבורים. שערי שניים מחיבוריו שנדפסו בג׳רבה-

רבי כלפון כתב למעלה מחמישים חיבורים. שערי שניים מחיבוריו שנדפסו בג׳רבה

לקריאה נוספת:
יצחק שוראקי (עורך), ׳מסורת בעידן המודרני — חכמים ספרדים בדורות האחרונים׳, ידיעות ספרים, תשס״ט; צבי זוהר, ‏״אשרור דתי של הציונות כתנועה לאומית חילונית: פרק במשנת הרב כלפון משה הכהן״, ׳ישראל׳ 2, תשס״ג, עמ׳ 107־125; עמוס ישראל־פליסהואור ודפנה חורב־בצלאל, ״גאולת האדם, העם והעולם: מנהיגות מקומית והגות בינלאומית של הרב כלפון משה הכהן מג׳רבא״, ׳דיני ישראל׳ כט, תשע״ג, עמ׳ 217־258; חזי כהן, ״על גאולת ישראל והאומות: עיון במשנת הרב משה כלפון הכהן״, ׳מעשה חֹשב׳ א, תשע״ו, עמ׳ 239־245

העידן המודרני

1917
לספירה
מאת: חזי כהן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

עברים בצל הצלב

עברים בצל הצלב

איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש?

איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש?

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס