• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / המרוץ לפצצה

המרוץ לפצצה

מה היה קורה אילו?
אפשרויות תאורטיות
פצצה?
המדען שחצה את הקווים
ריגול או גרילה
מועדון האורניום מדבר
מאת: איתמר ברנר

לשני הצדדים במלחמת העולם השנייה הייתה יכולת מדעית וטכנולוגית לפתח פצצת אטום. השאלה הייתה מי מהם יגיע ראשון למטרה. למרות שההיסטוריה כבר השיבה על כך, תיאור ההתרחשויות מרתק כמו ספר מתח // איתמר ברנר

מה היה קורה אילו?

היסטוריונים אינם אוהבים בדרך כלל את השאלה: מה היה קורה אילו? הספקולציות שמתעוררות בעקבותיה רחוקות מאוד מזירת העובדות המוצקות שעליהן הם אוהבים להשעין את מחקריהם. אולם יש מקרים אשר בהם השאלה הזו היא מאירת עיניים, והתשובה עליה היא ברורה, גם אם הפרטים אינם חד משמעיים. כזו היא למשל השאלה: מה היה קורה אילו הייתה להיטלר פצצת אטום?

השאלה מעוררת החלחלה הזו ניצבת למעשה בתשתית הספר ‘מבצר החורף’ שראה אור בעברית לאחרונה. הספר, שנכתב באנגלית ב-2016, נשען על מאות מסמכים, עדויות וראיונות שההיסטוריון ניל בסקומב ליקט וערך. בסקומב כבר הוכיח את יכולתו ברקיחת סיפור היסטורי המשלב בין מחקר מעמיק ויסודי לבין הנגשה פופולרית ברב המכר ‘המצוד אחר אייכמן’ (2010). גם הפעם מצליח בסקומב לשרטט סיפור מתח של ממש תוך שהוא נותר נאמן לעובדות ההיסטוריות. השילוב המרתק הזה הופך את ‘מבצר החורף’ למסמך היסטורי ייחודי שיכולים ליהנות ממנו חובבי היסטוריה וחובבי ספרות מתח גם יחד.

אפשרויות תאורטיות

בעשורים הראשונים של המאה העשרים נעשו פריצות דרך מרשימות בתחום הפיזיקה. מחקרים תאורטיים וניסויים שערכו פיזיקאים כמו אלברט איינשטיין, נילס בוהר, ורנר הייזנברג ופרדריק ז’וליו-קירי התמקדו בחשיפת מבנה החומר. תגליותיהם פורצות הדרך הביאו לכך שהמדענים הבינו דברים חדשים רבים, ולכולם היה ברור שלתגליות אלה פוטנציאל מעשי יוצא דופן. על חבורת הפיזיקאים הבכירים נמנה גם הכימאי האמריקני הרולד יורי שגילה ב-1931 את המים הכבדים – איזוטופ נדיר ביותר של מימן שמשקלו האטומי כפול מהרגיל. בטבע קיימת רק מולקולה אחת של מים כבדים על כל 41 מיליוני מולקולות של מים רגילים, אך יורי וממשיכי דרכו גילו כי ניתן לייצר מים כבדים בריכוז גבוה במעבדה או במפעל. אלא שייצור מים כבדים הוא תהליך מורכב ויקר הדורש משאבי חשמל ומים אדירים, ובשנות השלושים היו מפעלי חשמל בודדים בעולם שהיו מסוגלים לממש זאת. מה עוד שבאותם ימים לא היה ידוע שימוש משמעותי למים הכבדים.

עם פתיחתה ב-1911 הייתה תחנת הכוח בוומורק התחנה הגדולה בעולם להפקת חשמל באמצעות זרם מים. בתמונה מ-1910 רואים את מפל המים ליד תחנת הכוח בעת בנייתה. עם הפעלתה הוזרמו מי המפל דרך הצינורות לצורך הפקת החשמל. בהמשך הוקם במקום מפעל לייצור מים כבדים שנהרס ב-1977הספרייה הלאומית של נורווגיה

עם פתיחתה ב-1911 הייתה תחנת הכוח בוומורק התחנה הגדולה בעולם להפקת חשמל באמצעות זרם מים. בתמונה מ-1910 רואים את מפל המים ליד תחנת הכוח בעת בנייתה. עם הפעלתה הוזרמו מי המפל דרך הצינורות לצורך הפקת החשמל. בהמשך הוקם במקום מפעל לייצור מים כבדים שנהרס ב-1977

אחד המקומות הבודדים בעולם שבו יוצרו מים כאלה מוקם בעיירה הנידחת ומורק שבנורבגיה, ובה מתרחשת מרבית העלילה. בוומורק פעלה באותם ימים תחנת הכוח של חברת נורסק הידרו – תחנת הכוח ההידרו חשמלית הגדולה בעולם באותה תקופה. חלק קטן מהמים הופנה מתחנת הכוח למפעל לייצור מימן – גם הוא הגדול מסוגו בעולם. המימן שיוצר במקום באמצעות אלקטרוליזה שימש בתעשיית הדשנים לחקלאות.

ב-1933 פנה הפיזיקאי הנורבגי פרופ’ לייף טרונסטד – אחד הגיבורים הראשיים בסיפור – לחברת נורסק הידרו והציע להם לנצל את תהליך ייצור המימן לייצור מים כבדים. הצעתו התקבלה, על אף שבעת הקמתם של תאי הייצור לא היה ברור אילו שימושים תעשייתיים יהיו למים הכבדים. בנורסק הידרו התייחסו לכך כאל השקעה פוטנציאלית.

המפעל בוורמורק ב-2008Efarestv

המפעל בוורמורק ב-2008

פצצה?

השימושים המעשיים של המים הכבדים התגלו בהדרגה בשנות השלושים, כחלק מהתגליות הנוגעות לגרעין האטום. מבלי להיכנס לסבך התאוריות והתגליות הפיזיקליות, המתוארות בבהירות ובהרחבה בספר, נאמר רק כי המים הכבדים היו רכיב חשוב באפשרות לנצל ביקוע אטומי של יסודות לא יציבים כמו אורניום מועשר כדי להפיק אנרגיה אדירה. התגליות המדעיות החשובות בתחום פורסמו בכתבי עת מדעיים בבריטניה, בארצות הברית ובגרמניה ברגע קריטי מאוד בהיסטוריה: שלהי 1938 וראשית 1939. התגליות הראשונות עוד היו גלויות לכל, אולם פלישת גרמניה לפולין באחד בספטמבר 1939 ופרוץ מלחמת העולם השנייה הטילו מסך ערפל על הפרסום המדעי. התגליות הוכיחו לכל כי ניתן להשתמש בפירוק האטום לייצור פצצה שביכולתה להשמיד עיר שלמה, ואף צד לא רצה לתת לרעהו יתרון בדרך ליצורה של פצצה כזו.

וכך, ב-16 בספטמבר 1939, זימן הפיזיקאי הגרמני קורט דיבנר למשרדו שבמחלקת המחקר של חיל השימוש הגרמני שמונה פיזיקאים מובילים – ובהם זוכה פרס נובל ורנר הייזנברג – והקים את ‘מועדון האורניום’ שעליו הוטל לרתום את התגליות הפיזיקליות החדשות לייצור חשמל או פצצות. פאול הרטק, אחד החברים במועדון מפוקפק זה, כתב חודשים אחדים קודם לכן למשרד המלחמה של הרייך כי להערכתו גלומה בתגליות אלה –

אפשרות ליצירת חומר נפץ שיעלה פי מיליון על המצויים בשימוש כיום … הארץ הראשונה שתעשה שימוש ב(חומר הנפץ הזה) תחזיק, בהשוואה לשאר, ביתרון שלא יהיה אפשר מן הסתם להתעלות עליו (עמ’ 31-32).

ממש באותם ימים הוקמו בבריטניה ובארצות הברית מיזמים דומים. לכולם היה ברור כי התחרות המדעית שנפתחה עשויה להיות גורלית ולהשפיע באופן חסר תקדים על גורל המערכה.

המדען שחצה את הקווים

מראשית הדרך היה ברור לראשי הצבא הבריטי והאמריקני כי עליהם להתקדם בשני אפיקים: לקדם את פיתוחה של פצצה משלהם, ובד בבד להאט ככל הניתן את ייצורה של פצצה נאצית. לצורך המשימה הראשונה הוקם בארצות הברית ‘פרויקט מנהטן’ אשר רתם מדענים ומהנדסים אמריקנים והעניק להם תקציבי עתק לצורך ייצורה של פצצת אטום, ובמקביל השקיעו בעלות הברית מאמצים במשימה השנייה – פגיעה בניסיונות הנאצים לייצר פצצה כזו. כיוון שכבר ב-1940 התבררה החשיבות הקריטית של המים הכבדים לתהליך המחקר והייצור של פצצת אטום התרכזו המאמצים עד מהרה בפגיעה ביכולתם של המדענים הגרמנים להשיג את החומר היקר.

חצה את הקווים. טרונסטדMarinemuseet Horten

חצה את הקווים. טרונסטד

באפריל 1940 פלשו הנאצים לנורבגיה ותוך שבועות אחדים השתלטו על המדינה הצפונית. אחד ההישגים החשובים מנקודת מבטם הייתה ההשתלטות על מפעל המים הכבדים בוומורק. הם הורו למהנדסים הנורבגים לפעול לשיפור תהליך הייצור ולהאצתו. אחד המדענים שעמם התייעצו הנאצים היה לייף טרונסטד, והוא אף העלה הצעות לשיפור הייצור משום שלא הבין עדיין מהי מטרת הנאצים. לאחר ששב טרונסטד מוומורק למעבדת המחקר שלו באוניברסיטת NTH הוא הקים רשת ריגול מקרב הסטודנטים שלו ועמד בקשר עם שירות המודיעין הבריטי, ועל כן זכה לכינוי ‘הדוור’. בזכות קשריו באקדמיה ובתעשייה הנורבגית הצליח לאסוף מידע רב ולהעבירו לבריטניה. המידע המטריד ביותר נגע למאמצים חוזרים ונשנים של הנאצים להגביר את קצב הייצור של המים הכבדים בוומורק. ניתוח המידע, בשילוב הידע המדעי שלו כפיזיקאי, הביא את טרונסטד למסקנה כי הגרמנים שואפים לייצר פצצת על, וכי ייצורה של פצצה שכזו הוא בגדר האפשר.

לאחר שנחשפה רשת הריגול בספטמבר 1941 נאלץ טרונסטד להימלט לבריטניה. בנורבגיה נשארו אשתו, בתו ובנו, והוא לא שב לראותם עוד, אולם – כפי שכתב ביומנו ביום שבו נמלט – “יש לוותר על המשפחה, הבית והרכוש למען נורבגיה” (עמ’ 45).

בלונדון, שם שהתה הממשלה הנורבגית הגולה, התגייס לשורות הצבא הנורבגי והפעיל מרחוק מבצעים מודיעיניים ופעולות חבלה רבות על אדמת נורבגיה במטרה להביא לסילוק הנאצים. החשוב והמשמעותי במבצעים שעליהם פיקד מרחוק היה פעולה לפגיעה במפעל המים הכבדים בוומורק.

הספר מתחקה אחר השלבים השונים בתכנון ובביצוע הפעולה באופן המזכיר סיפור מתח בלשי. הוא מתאר את איסוף הצוות שביצע את הפעולה, את הכשרתו ואת אימונו בבריטניה.

צוות של הצבא הנורווגי הגולה שחדר למולדתו הכבושה כדי לחבל במאמצי הנאצים מוביל ציוד בעזרת מזחלתבאדיבות Norsk Industriarbeidermuseum

צוות של הצבא הנורווגי הגולה שחדר למולדתו הכבושה כדי לחבל במאמצי הנאצים מוביל ציוד בעזרת מזחלת

הוא מתאר את הצנחת הלוחמים בווידה – הרמה הקפואה שבשוליה נבנה המפעל – רמה שבשל מזג האוויר ששרר בה נמנעו הנאצים מלהסתובב במקום, ואת תנאי החיים הקשים שבהם נאלצו חברי הצוות להתקיים במשך חודשים עד לביצוע הפעולה. לצד זה מתוארים בהרחבה מעשי הריגול הרי הסכנות שבהם נטלו חלק אזרחים נורבגים אמיצים, ובהם מנהל מפעל נורסק הידרו, כדי לאסוף כל בדל מידע אפשרי על המפעל ועל כוונותיהם של הנאצים, וכדי להאט ככל שניתן את ייצור המים הכבדים.

ריגול או גרילה

אמינותו ההיסטורית של הספר מגיעה לשיאה בפרק העוסק בפעולת הקומנדו להשמדת מתקני המים הכבדים. לו היה מדובר בספר מתח דמיוני או בתסריט לסרט הוליוודי היה זה מן הסתם אחד הפרקים האחרונים בספר, וסביר להניח שהיינו מוצאים בו הסתבכויות לרוב, קרבות עקובים מדם וכדומה. אולם נאמן לעובדות בסקומב מתאר את האופן הסטרילי שבו התרחשה הפעולה בהצלחה מלאה:

המשימה בוצעה בהצלחה בלי שנורה כדור אחד, בלי שהוטל רימון יד אחד. הם התקשו להאמין בזאת בעצמם (עמ’ 221).

צוות הקומנדו הנורבגי חדר למפעל, השמיד את תאי הייצור של המים הכבדים ונסוג בשלום אל הווידה.

אך הסיפור לא מסתיים בפעולה זו. אמנם רוב אנשי הצוות יצאו למסע ממושך לעבר שבדיה הניטרלית ומשם לבריטניה, אולם אחדים מהם נותרו מאחור והקימו תאי מחתרת חדשים בנורבגיה, והספר ממשיך ומתאר את פועלם. הנאצים לא ויתרו: תוך חודשים אחדים הם בנו מחדש את מפעל המים הכבדים ואף הגדילו את מספר התאים ואת קצב תהליך הייצור, ובעלות הברית נאלצו למצוא דרכים חדשות לפגוע במאמצי הנאצים.

מראשית הדרך התעקש לייף טרונסטד למצוא דרכים לסכל את המאמץ הנאצי תוך פגיעה מינימלית באזרחים נורבגים תמימים, ואף תוך צמצום למינימום של הפגיעה בתעשייה הנורבגית כדי לאפשר למדינה להשתקם בקלות ביום שלאחר סילוק הנאצים. בשל כך הוא התנגד נחרצות להצעה להפציץ את המפעל ההידרו חשמלי. הוא טען כי הפצצה כזו תגרום למותם של נורבגים רבים, תמנע מהתושבים חשמל המאפשר את החיים בחורף הצפוני הקפוא, ולא תבטיח את הפסקת ייצור המים הכבדים. במשך זמן רב הוא אכן הצליח למנוע את ההפצצה, אולם משחידשו הגרמנים את ייצור המים הכבדים, הפציצו מאות מטוסים האמריקנים בנובמבר 1943 את המפעל. כפי שחזה טרונסטד, ההפצצה הרגה נורבגים רבים והרסה מבנים חסרי חשיבות, אך כמעט שלא פגעה בייצור המים הכבדים, שכן המפעל מוקם במרתף והיה מוגן בפני הפצצות.

למרות שניתן היה לשקם את המפעל במהירות, החליטו הנאצים בתחילת 1944 להעביר את הציוד לייצור המים הכבדים מנורבגיה לגרמניה, וכך גם את מאות הטונות של המים הכבדים שכבר יוצרו. כשהידיעות על החלטה זו הגיעו לבריטניה חוורו פניו של טרונסטד: היה ברור לו כי אם כמות כזו של מים כבדים תגיע לידי המדענים הגרמנים הדבר עשוי להעניק להם את הצעד הסופי בדרך לפצצת האטום. מצבם של הנאצים היה אמנם בכי רע בכל החזיתות, אולם אין ספק כי בכוחה של פצצת אטום אחת שתוטל על לונדון או על מוסקבה לשנות את כל מהלך המלחמה. לכן הנחה טרונסטד את אנשי הקומנדו שנותרו בנורבגיה למצוא דרך להשמיד את המים הכבדים לפני שאלה יצאו מהמדינה. גם הפרק המתאר את השמדתם של מכלי המים הכבדים – שיכול היה לפרנס סרט אקשן הוליוודי ממוצע – נותר נאמן להתרחשויות ההיסטוריות ומציג אותן ללא כחל וסרק.

מועדון האורניום מדבר

הספר, שנפתח בפלישה הגרמנית לנורבגיה, נחתם עם ניצחון בעלות הברית ועם פצצת האטום הראשונה שהוטלה על ידי האמריקנים על הירושימה. באחד הפרקים המרתקים בספר מתוארות שיחות בין חברי ‘מועדון האורניום’ הנאצי שהיו עצורים בידי בעלות הברית בבית אחוזה בבריטניה. החברים לא ידעו כי במקום הושתלו מיקרופונים וכי כל דבריהם הוקלטו:

המדענים הגרמנים … היו המומים. הם סירבו להאמין למשמע אוזניהם וביטאו זאת בציניות. אין ספק שבעלות הברית רימו את היפנים על מנת שייכנעו. אין ספק שהאמריקנים והבריטים אינם מסוגלים לבנות פצצת אטום … “עסק מסובך מאין כדוגמתו, כי הם צריכים מכונה שתפעל במשך הרבה זמן”, אמר האן. “אם יש לאמריקנים פצצת אורניום, כולכם סוג ב'” (עמ’ 328).

פועלם של אנשי הקומנדו הנורבגים שסיפורם עומד בלבו של הספר היה כה חשוב, עד כי הוא הוזכר אפילו בנאום הרדיופוני שנשא וינסטון צ’רצ’יל ביום שבו הוטלה פצצת האטום על יפן:

בחסד א-לוהים, המדע הבריטי והאמריקני הקדים את כל מאמציהם של הגרמנים … אילו נמצאו הכוחות הללו ברשות הגרמנים בזמן מן הזמנים, הדבר היה עלול לשנות את תוצאת המלחמה … שירותי המודיעין וחיל האוויר שלנו לא חסכו במאמצים לאתר בגרמניה כל דבר שיש בו דמיון למפעלים שהוקמו בארצות הברית. בחורף 1942-1943 נערכו התקפות גבורה בנורבגיה, פעמיים, על ידי חבורות קטנות של מתנדבים מהקומנדו הבריטי ומכוחות נורבגיים … על מאגרים של מה שקרוי ‘מים כבדים’ … השנייה מבין ההתקפות הללו נחלה הצלחה מלאה (שם).

פירוק הכור הגרעיני שהוקם בהייגרלוך שבדרום גרמניה לאחר המלחמה

Haigerloch Uranbrenner, Abbau US-Truppen, 1945 © Library of Congress / Washington

אכן, בחסדי הא-ל לא הצליחו הנאצים להגיע לפצצת אטום, ומלחמת העולם השנייה הסתיימה כפי שהסתיימה. ניתן רק לדמיין מה היה קורה לו נשק זה היה בידיו של מי שהשמדת מתנגדיו הייתה מטרתו המוצהרת. ניתן גם לשער כי אם סופן של לונדון ומוסקבה היה כסופן של הירושימה ונגסקי הן לא היו האחרונות בתור. גם כיום, כאשר רודנים ברחבי העולם מבקשים לשים את ידם על ‘נשק יום הדין’ ולשנות את מהלך ההיסטוריה, חובה על כל שוחרי החירות למצוא דרכים למנוע זאת מהם. יש לקוות כי האומץ, המסירות, התושייה והתבונה שהדריכו את לייף טרונסטד ואת אנשיו עוד פועמים בקרבנו.

 

כריכת הספר

מבצר החורף – כיצד נבלם מיזם פצצת האטום של היטלר

ניל בסקומב, מאנגלית: עמנואל לוטם

ידיעות ספרים, 2018, 398 עמ’

העידן המודרני

1940
לספירה

תגים

Little Boy, אוטו האן, גרמניה, היטלר, הירושימה, לייף טרונסטד, מים כבדים, מלחמת העולם השנייה, פצצת אטום, קורט דיבנר
מאת: איתמר ברנר

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

ערים וחולות

ערים וחולות

ציונות בקו נקי

ציונות בקו נקי

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס