• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת החדשה / הפוך על הפוך

הפוך על הפוך

אורחים לא רצויים
קרנבל חתרני
הבדיחה עלינו
המן נסיך ומרדכי ליצן
כאב השיניים של ושתי       
המן היהודי
מאת: יאיר ליפשיץ

דמותו של מרדכי והפורים שפיל עצמו חתרו תחת מבני הכוח של החברה היהודית ונעצו סיכות לעג בבלון הסמכות שלהם. גיבורי הפורים שפיל – המן גבוה ואצילי, מרדכי גוץ וושתי מגולמת על ידי דמות גברית – אפשרו לשחקנים ולקהל לפרוק את המתחים שעליהם מושתתת הקהילה | יאיר ליפשיץ

אורחים לא רצויים

ר’ ישעיה פריבס לא אהב את שחקני הפורים ולא את משחקיהם. הוא לא אהב אנשים פשוטים, ורחוק היה מן השיר ומן המשחק. ואולם בימי הפורים היה נאלץ לקבל כמין רע הכרחי את כל ה’מחופשים’ הגסים הללו שרקדו על רצפות ביתו המשוחות בדונג והמרובדות, הרגילות בדומייה מוחלטת כל שאר ימות השנה. ר’ ישעיה לא הניד עפעף, ובארשת פניו לא ניכר שמץ עליצות למשמע משחקי הפורים או שירי הפורים. כל זה היה עליו לטורח. אלא מה, אין ברירה. פורים. יומם שלהם. אף על פי כן הורה ר’ ישעיה לקצר במעשה הפורים של המשחקים ולחלק להם את הכסף ופרוסות החלה המתוקות. ואילו ידיו שלו החמות, המטופחות, לא באו במגע בלתי אמצעי עם הידיים המגושמות של שחקני פורים (יחיאל ישעיה טרונק, ‘פולין: זכרונות ותמונות’, עמ’ 91).

כך מתאר יחיאל ישעיה טרונק בספר זיכרונותיו כיצד השחקנים העניים היו נדחקים לביתו של אחד מעשירי ורשה בסוף המאה ה-19. במשך כל השנה היו דלתות ביתו של פריבס נעולות בפני ההמון, אולם בפורים פתח הגביר את ביתו בפני פשוטי העם והם נהרו פנימה על מנת להציג בפניו מחזות כמו ‘מכירת יוסף’ ו’אחשוורוש’, ולזכות בהזדמנות זו ללחוץ את ידיו של העשיר, לשתות אתו ‘לחיים’ ולהתפעל מהתכשיטים הענודים על אוזניהן ועל צווארן של בנות הבית.

השחקנים במחזות אלה לא היו מקצועיים והגיעו בדרך כלל מהשכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות של החברה היהודית: תלמידי ישיבות, בעלי מלאכה והשוליות שלהם, בדחנים, כליזמרים וקבצנים של ממש. אלה ‘פלשו’ אל בתיהם של בני המעמד הבינוני-גבוה שבקהילה, הופיעו שם עם ההצגות שלהם, ובסוף ההצגה אספו כסף או שיירי מזון בתמורה. חדירה זו של השחקנים בני המעמד הנמוך אל המרחב הבורגני של בעלי הבתים שיוותה לעתים ליחסים בין המעמדות ממד מתוח למדי.

הטקסט המלא הראשון של פורים שפיל שהגיע לידינו הוא מסוף המאה ה-17. כיוון שמדובר בתאטרון, מהמופע החי עצמו נותר לנו בסופו של דבר מעט מאוד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתאטרון עממי שאינו מבוסס על מחזה כתוב. לכן, היעדרו של מחזה כתוב אינו מעיד בהכרח על היעדרם של מופעים חיים. אהובה בלקין, שמחקרה בנושא פורסם בספר ‘הפורים שפיל: עיונים בתאטרון היהודי העממי’, טוענת שהעדויות מצביעות על כך שמופעים אלה החלו להתגבש כבר מאתיים שנה קודם לכן. המופעים היו רובם ככולם דוברי יידיש, והציגו בעיקר גרסאות חופשיות ופרועות של סיפורי המקרא. מגילת אסתר הייתה כמובן הבולטת שבהם, אך הציגו גם סיפורים כמו מכירת יוסף, דוד וגלית ואפילו עקדת יצחק.

בעמוד ממול: אחד התיעודים הוויזואליים הראשונים של הצגת פורים שפיל, הולנד 1657 מתוך ספרו של ג'והן לזדן 'Philologus Hebraeo-Mixtus--

אחד התיעודים הוויזואליים הראשונים של הצגת פורים שפיל, הולנד 1657
מתוך ספרו של ג’והן לזדן ‘Philologus Hebraeo-Mixtus’

קרנבל חתרני

פורים היה יומם של בני המעמדות הנמוכים, שחקני פורים המגושמים, בין אם ישעיה פריבס היה מרוצה מכך ובין אם לאו. הלכות הפורים עצמן – משלוח מנות ומתנות לאביונים – כבר עיצבו אותו כיום של דאגה לעניים ושל יצירת שותפות קהילתית, אולם הפורים שפיל הרחיק לכת יותר והתעמת עם הממד הדיסהרמוני ועם הקונפליקטים שביחסים המעמדיים והכלכליים. הפורים שפיל ינק את תכניו מחגיגות קרנבליות אחרות שרווחו באירופה הלא יהודית בימי הביניים ובראשית העת החדשה, שהתמקדו אף הן בפערים בין המעמדות ובהיפוך חתרני שלהם. בימי הקרנבל התערערו מבני הכוח היציבים והסמכותיים וזכו לפירוק משחקי ולהיפוך.

החוקרים חלוקים בשאלה האם הקרנבל שימש רק שסתום לחץ שאִפשר להוריד מעט את המתחים שהצטברו בעקבות חיי יומיום של דיכוי השכבות החלשות – על מנת לאפשר לדיכוי להמשיך אחריו – או שמא הייתה בו גם אפשרות מהפכנית אמיתית לשינוי של סדרים חברתיים, או לפחות אפשרות לדמיין שינוי כזה. כך או כך, בדומה לאופן שבו חלל הבית הבורגני של הגביר העשיר השתנה בתהליך של ‘ונהפוך הוא’ למרחב הקרנבל של בני המעמדות הנמוכים, ולו ליום אחד, ניתן לזהות מהלך רחב – ובוטה לפעמים – של היפוך ופירוק של מבני כוח וסמכות בחברה היהודית גם על ידי הפורים שפיל.

הדבר בולט במיוחד באופן שבו הפורים שפיל מטפל במסורת היהודית שאותה הוא ממחיז. במופעים המבוססים על סיפור מגילת אסתר ניתן לזהות אמנם נאמנות לקווי המתאר הכלליים ביותר של עלילת המגילה – הדחת ושתי ובחירת אסתר, הגזרה נגד היהודים וניצחון היהודים על אויביהם – אולם דומה ששחקני הפורים שפיל לא חששו לגעת בטקסט המקראי ולשנות אותו. ההומור במופעים אלה היה רחוק מלהיות מעודן או אנין טעם. עבור קוראים בני דורנו, שלרבים מהם דימוי אחיד למדי על האופן שבו התייחסו קהילות יהודיות בעבר אל המסורת, עיון בטקסטים של הפורים שפיל יכול להיות חוויה מפתיעה ביותר.

---

הבדיחה עלינו

מכל הדמויות במגילה, דווקא מרדכי היהודי הוא זה שעל כתפיו הוטלה המשימה לפרק כל מה שנחשב ביומיום קדוש וסמכותי. בניגוד למרדכי החכם והמכובד, לבוש התכלת ובעל הזקן הלבן, המוכר לנו מאיורי המגילה ומתחפושות הילדים, מרדכי של הפורים שפיל עוצב בדרך כלל כלץ גרוטסקי. בפורים שפיל שבוצע במחוז מוהליב שברוסיה למשל, מתואר מרדכי כיהודי נודד:

אַ שלעפער, אַ בעטלער, וואו אַ חתונה, וואו אַ ברית / דאָרטען האָט ער ניט געפעהלט / און אַ טעלער געשטעלט / אַ פּאָרטרעט – אויף איהם צו קוקען / אַ האָרב אויפ’ן רוקען / אין דר’ ערד טוט ער קוקען [עני, קבצן, בכל חתונה, בכל ברית / שם לא חסר מאומה / הכל הונח על צלחת / פורטרט – עליו להסתכל / גיבנת על הגב / מסתכל הוא באדמה] (אהובה בלקין, ‘הפורים שפיל: עיונים בתאטרון היהודי העממי’, עמ’ 126-125).

תיאורו של מרדכי כקבצן המגיע לשמחות רק על מנת ליהנות מהאוכל שמוגש שם, ועיצובו כעני גיבן, מהדהדים לדימוי הסטריאוטיפי של היהודי במזרח אירופה, אלא שבפורים שפיל זוכה דימוי זה לשימוש קומי על ידי היהודים עצמם דווקא כלפי גיבור המגילה שפועל להציל את עמו. אפיונו של מרדכי כקבצן מאפשר לו לפעול כמהפך מעמדות כלכליים. במובנים רבים מרדכי הוא נציגם של השחקנים עצמם – קבצנים ובני המעמדות הנמוכים – בעולם הבדיוני של עלילת המגילה כפי שהיא מוצגת בפורים שפיל. ככזה, הוא מתפקד באופן חתרני גם מול בני המעמדות הגבוהים כמו המלך אחשוורוש למשל. בטקסט מראשית המאה ה-18 – מן המוקדמים שיש בידינו – פונה מרדכי למלך במלים:

אתה המלך, אני הייתי אומר / שאתה נראה כרוחץ מעיים / כסבל חבלים / כאי סדר של פגרים / כמרביץ לכלבים / כצייד חתולים (שם, עמ’ 168).

מרדכי מתפקד כשוטה – המוכר היטב מהספרות ומהתאטרון של אירופה בראשית העת החדשה – שתפקידו ללעוג למלך ולנעוץ סיכות בבלון הסמכות שלו.

אלא שמרדכי הלץ לא לועג רק למלך הפרסי אחשוורוש, שמוצג כדמות נלעגת גם בפרשנות המסורתית למגילה, אלא מערער בהומור שלו גם על סמכותה של המסורת היהודית. באותו טקסט פונה מרדכי בתפילה אל האבות ואל האמהות של עם ישראל על מנת שיסייעו בהצלה מגזרת המן, אלא שתפילתו של מרדכי רחוקה מלעורר רגשות יראה ורוממות רוח:

אבות, במערת המכפלה אתם ישנים / בגזרה כזאת כואבת אינכם עונים / יהושע הנהיג אותנו לארץ הזאת / ועכשיו משאיר אותנו בידיו של המן הרשע / לכן אברהם פושט עורות / משה עיוור / שרה רוחצת מעיים. קומו במהרה / ובטלו את הגזרה הגדולה (שם, עמ’ 132).

ולא רק אבות האומה עוברים הנמכה גרוטסקית על ידי מרדכי, אלא גם עולם ההלכה והמצוות. בטקסט מהמאה ה-17 מתאר מרדכי חלום מבשר רעות שחלם ובו הוא מגורש על ידי אשתו הנרגנת מביתו:

אני יוצא החוצה. באורווה שלי עומדת הפרה האדומה שלי ומקבלת את פניי ביראת כבוד בזנב. ברגל השמאלית מנענעת את הלולב, ברגל הימנית מכה ‘אשמנו’, בחלק האחורי של הגוף תוקעת בשופר. אז מיד ראיתי שזה ‘בעוונינו הרבים’ שום דבר טוב לא יוצא (שם, עמ’ 130).

--

המן נסיך ומרדכי ליצן

כמו המלך אחשוורוש, גם אברהם ושרה, משה רבנו והמצוות זוכים לעיצוב מחודש המדגיש את הממד הגופני, הנמוך והלא נעים, בהתאם למסורת הקרנבלית המגביהה את הנמוך ומנמיכה את הגבוה, המבליטה את כל מה שמודחק ומוצנע בתרבות היומיומית ומצמידה דווקא אותו אל כל מה שנחשב מקודש וקנוני.

אל מול העיצוב הגרוטסקי והליצני של מרדכי, מפתיע לראות שדווקא המן מעוצב פעמים רבות כדמות רצינית ומכובדת ומכונה לעתים ‘נסיך’. בתיעודים שונים של הפורים שפיל מצוין שהשחקן שגילם את המן נדרש להיות גבוה, נאה ובעל קול נעים. עיצובו הרציני של המן יכול רק להגביר את האפקט הקומי שלו, במיוחד כשהוא מעומת עם מרדכי הליצני. כידוע, אחד הצמדים הקומיים הנפוצים ביותר הם של הליצן השובב והתכסיסן שלצדו הדמות הרצינית והמקובעת המשמשת לו שק חבטות. דוגמה לדינמיקה כזו ניתן לראות בדיאלוג מהמאה ה-17:

המן: מרדכי הטיפש הזקן, תשתחווה.

מרדכי: אני ישן.

המן: תשתחווה, טיפש זקן שכמותך.

מרדכי: אני לא בבית.

המן: תשתחווה טיפש זקן, אני אומר לך / … מרדכי, אם לא תשתחווה / באמת אני מכה בך בגבך המנוול.

מרדכי: אוי, אוי. כיצד אתכופף ואשתחווה לפניך? / יש לך צלב על גבך / … וגם לא צודק / שאדון צריך להשתחוות לפני העבד שלו / אתה גנב, לא זוכר במצוקתך / אתה מכרת לי את עצמך בשביל חתיכת לחם / בחפץ לב הייתי מראה לך את שטר הקנייה / … ואם תרצה להתאמץ / תוכל להוציא אותו בשיניך מן החלק התחתון של גופי (שם, עמ’ 142-141).

האזכור של מכירת המן את עצמו לעבד של מרדכי עבור כיכר לחם לקוח מהגמרא (מגילה טו), ומצביע על ההסתמכות העמוקה והמורכבת של הפורים שפיל על המסורת הפרשנית היהודית. לענייננו חשוב לראות כיצד המן חוזר על דרישתו ממרדכי להשתחוות לו באופן מקובע, חדגוני ואובססיבי, בעוד מרדכי מלהטט במלים ובתירוצים על מנת להדוף דרישה זו ולשים את המן ללעג.

באופן מפתיע, במקרים מסוימים דמותו הרצינית והמכובדת של המן דווקא עוררה הזדהות אצל הקהל. בפיו של המן הושמו קינות נוגות על מצבו בעת שהוא מוצא להורג, ולעתים היו קינות אלה באיכות פיוטית של ממש.

“כעת, נסיך המן המכובד, למה אוכל את עצמי להשוות?”, שואל את עצמו המן ב’דאס פורים שפיל’, טקסט של פורים שפיל מהעיירה יליזבטגראד שברוסיה שהוציא לאור האתנוגרף שמואל וייסנברג. ובהמשך:

האם לקבצן שעובר על הפתחים בעולם כולו / רודף אחרי שאריות מאכל לשבור רעבונו / גרוע מזה לא יכולתי לעצמי לייחל ולקוות / ובלבד תחת השמים המאירים לחיות / נסיך המן המכובד, למה אוכל כעת את עצמי להשוות? / האם ליתוש על קיר לבן / בכף ידו ימחצנו כל ילד קטן? / … מה יוצא לו לאדם החי אלף שנים / ושער ראשו מאפיר / אם מגיע יומו ועליו למות? (שם, עמ’ 177).

ייתכן שנימה כמעט טרגית זו עוררה צחוק בקהל היהודי לנוכח מפלתו של המן הצורר, אולם לפחות באחד מהתיעודים שמביאה אהובה בלקין מתואר כיצד ריגש המן את הקהל עד דמעות:

קולו העמוק נשמע מעל כל הבתים הגדולים שהיו מלאים באווזים, והרבה דמעות זלגו אצל עוזרות הבית בשומען את שיריו העצובים, ואפילו כאשר שר את שיר המן העצוב בלכתו אל התלייה, גם אז בכו בכי מר (שם, עמ’ 176).

כתב יד מאויר של מגילת פורים. דיו על קלף, פיתוחי נחושת צבועים ועץ מגולף, איטליה, המאה ה–17אוסף מוזיאון ישראל ירושלים. מתנת יעקב מיכאל, ניו יורק, לזכר רעייתו ארנה זונדהיימר–מיכאל

כתב יד מאויר של מגילת פורים. דיו על קלף, פיתוחי נחושת צבועים ועץ מגולף, איטליה, המאה ה–17

כאב השיניים של ושתי

תופעה דומה חוזרת גם בהתייחסות לדמויותיהן של אסתר וושתי. דמותה של אסתר – המרכזית כל כך במגילה – הופכת שולית למדי בפורים שפיל בהשוואה לדמותו של מרדכי. היא בקושי מופיעה בזמן ההצגה, ולרוב מתוארת על ידי מרדכי, שמוצג כשדכן חלקלק המנסה למכור אותה למלך, במונחים גופניים גרוטסקיים וולגריים ביותר. אחד מהטקסטים של הפורים שפיל הסתמך על המסורת התלמודית שלפיה “אסתר ירקרוקת הייתה” (מגילה יג.), ומציג אותה ככעורה, או “חצי ירוקה חצי צהובה” (שם, עמ’ 156). בניגוד לאסתר, ושתי מוצגת בקינותיה לפני מותה כנערה צעירה ויפה, לבנה כשלג, בדומה לשיטה בגמרא שמונה את ושתי ברשימת ארבע הנשים היפהפיות שהיו בעולם, ומוציאה ממנה את אסתר (מגילה טו.).

מכיוון ששחקני הפורים שפיל היו כמעט תמיד גברים בלבד, ורק לעתים נדירות ביותר השתתפו בהופעה גם נשים, תיאור יופיה הנשי הרך של ושתי עמד בסתירה לגוף הגברי שהציג אותו. יתרה מכך, מעדויות רבות עולה כי לא היה ניסיון להעלים את הגוף הגברי שהציג את הדמויות הנשיות, וכי חלק ניכר מהאפקט הקומי הגרוטסקי נבע בדיוק מהמתח בין השניים. בחלק מן המקרים השחקן שגילם את ושתי כבר החל להצמיח זקן, ונדרש להסתיר אותו באמצעות מטפחת שכרך סביב ראשו, כאשר התואנה להופעת המטפחת הייתה כאב שיניים שתקף את ושתי ושימש לה תירוץ לסרב להופיע לפני המלך. עם השנים הפך כאב השיניים של ושתי למוטיב קומי מוסכם בז’אנר של הפורים שפיל.

הדמויות היהודיות החיוביות – אסתר ומרדכי – עוצבו אם כן באופן גרוטסקי וקומי, בעוד המן ואולי גם ושתי הוצגו כדמויות יפות, מכובדות ורציניות. מול העמדה הנורמטיבית שמזהה את היפה עם הטוב ואת הכעור עם הרע, הפורים שפיל מציג תמונה מהופכת. כוחות החיים, ההמשכיות וההישרדות נמצאים דווקא בדמויות הנמוכות, הגרוטסקיות והמכוערות, בעוד הדמויות הרציניות, המכובדות והיפות שייכות לצד של החידלון, המוות והכישלון. הטון הנשגב והאסתטיקה הקלסית זכו במופעים אלה להלעגה ולהנמכה.

---

המן היהודי

בהצגה זו של הדמויות ניתן לראות הפנמה של הדימוי הסטריאוטיפי האנטי יהודי שלפיו גופו של היהודי גרוטסקי ומכוער, בניגוד לגוף הקלסי והיפה של הלא-יהודי. הצגת מרדכי כיהודי נודד אף מחריפה מגמה זו. הפורים שפיל כלל פעמים רבות גם סצנה של ‘מסירה’, שבה המן מתלונן בפני המלך על היהודים בשפה בוטה, חריפה וולגרית. היהודים מוצגים כעם של רמאים המוכן לכל סוג של נבלה וזנות, ומכונים ‘חיה נימולה’ ו’עברים פרועים’. דומה ששחקני הפורים שפיל לקחו את הדימויים האנטי יהודיים שרווחו באירופה, ובמקום להתנגד להם ישירות אימצו אותם ושיחקו בהם, ודווקא כך פירקו אותם מתוכנם. היהודי אמנם הוצג כגרוטסקי ומכוער, אולם בהיגיון הקרנבלי דווקא הגרוטסקי הוא המנצח, החי והחוגג את עצמו. יתרה מכך, כאשר דמותו של המן הרשע – המשמיץ את היהודים בלשון חריפה מאין כמותה – מגולמת על ידי יהודי, נראה שזו הזדמנות עבור היהודי להציג את זה המתנכל לו, המלעיז עליו והרודף אותו, ולשחק את התפקיד עד הסוף פעם אחת בשנה. הדרישה התלמודית להשתכר בפורים “עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי” מיושמת בפורים שפיל באמצעות היהודי שמגלם את המן: גוף המכיל את המן ואת מרדכי גם יחד, ומטשטש את הגבולות ביניהם. בכך מעניק הפורים שפיל לשחקנים ולקהל באופן חד פעמי אפשרות לחוות את המתחים שעליהם מושתתת הקהילה – בין עשירים לעניים, בין סמכותה של המסורת לחיי היומיום ובין יהודים ללא-יהודים – ולפרוק אותם.

--

העת החדשה

1675
לספירה

תגים

אחשוורוש, אסתר המלכה, גביר, גופני, גרוטסקה, היפוך, המן, הצגה, ונהפוך הוא, יהדות פולין, לץ, מגילת אסתר, מהפכה, מרדכי היהודי, משלוח מנות, מתנות לאביונים, נסיך, פולין, פורים, פורים-שפיל, צדקה, קבצן, קהילה, קרנבל, תאטרון, תאטרון עממי
מאת: יאיר ליפשיץ

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

להקדים תרופה

להקדים תרופה

על משמר הדרך

על משמר הדרך

מצבות שרות

מצבות שרות

תשכחו מפרנקלין

תשכחו מפרנקלין

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס