• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / הקונגרס שייסד את מדינת היהודים

הקונגרס שייסד את מדינת היהודים

הספר שהוליד קונגרס
מנהיג על דעת עצמו
בין תאטרון לבית כנסת
הפגנה מפוארת
מאת: עשהאל אבלמן

הקונגרס הציוני הראשון בבזל לא סחף אמנם יהודים מפורסמים מרחבי העולם אך הייתה לו הצלחה מסחררת. הדגש שהרצל שם על ההיבטים האסתטיים של הקונגרס הפך אותו למוסד מכובד וממלכתי שאיש בעולם לא יכול היה להתעלם מקיומו

הספר שהוליד קונגרס

ספרו של הרצל ‘מדינת היהודים’ ראה אור בפברואר 1896. הצלחתו של הספר — ואולי נכון יותר לכנותו ספרון — הייתה יוצאת דופן. עשרות עיתונים יהודיים ברחבי אירופה דיווחו עליו, ותוך חודשים אחדים הוא תורגם לאנגלית, לצרפתית, לרוסית, ליידיש, לעברית, לרומנית ולבולגרית. ההצלחה המסחררת שינתה באחת את מעמדו ואת היקף פעילותו של הרצל.

הרצל על מרפסת מלון שלושת המלכים בבזל, בקונגרס הציוני ה-5 בסוף דצמבר, 1901אפרים משה ליליין

הרצל על מרפסת מלון שלושת המלכים בבזל, בקונגרס הציוני ה-5 בסוף דצמבר, 1901

הרצל חשב על פתרון בעיית היהודים באירופה זמן רב לפני שפרסם את ‘מדינת היהודים’, אך הוא עשה זאת תוך מגע מוגבל למדי עם יהודים שיכלו לסייע לו ביישומו. עם פרסום הספרון יצא שמעו של הרצל למרחוק והוא הגיע ליהודים בכל רחבי אירופה — מרוסיה, גליציה ובולגריה במזרחה ועד צרפת ואנגליה במערבה.

גם לא יהודים גילו עניין בתכניתו ויצרו עמו קשר. הבולט שבהם היה הכומר של שגרירות בריטניה בווינה שקישר את הרצל עם הדוכס הגדול פרידריך הראשון, וזה פתח בפני הרצל את הדרך אל קיסר גרמניה וילהלם השני. בתחילת הקיץ של אותה שנה כבר נסע הרצל לביקור בתורכיה במטרה לנסות לקדם את תכניתו.

פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן, עלה על כס הדוכסות בעקבות מחלת הנפש שבה לקה אחיו. הידידות בינו לבין הרצל השתלמה: הוא זה שהפגיש את חוזה המדינה עם אחיינו, הקיסר הגרמני וילהלם השני-

פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן, עלה על כס הדוכסות בעקבות מחלת הנפש שבה לקה אחיו. הידידות בינו לבין הרצל השתלמה: הוא זה שהפגיש את חוזה המדינה עם אחיינו, הקיסר הגרמני וילהלם השני

מנהיג על דעת עצמו

בזכות ספרו הפך אפוא הרצל לאישיות מפורסמת למדי ברחבי אירופה. לפרסום זה היה ייחוד בלתי רגיל משום שהאיש פעל על דעת עצמו, ללא כל סיוע חומרי וללא שמישהו מינה אותו לתפקיד כלשהו. ולמרות שהיה אינדיבידואליסט ופעל בגפו, החלו להתקבץ סביב הרצל אנשים שונים שגילו עניין בהצעותיו. הוא טיפח את מעגל התומכים הזה, כתב להם מכתבים והרבה בנסיעות כדי לפגוש אותם. מתוך מעגל אנושי זה עלה הרעיון לכנס את כלל תומכי הרעיון הציוני באירופה. הרצל התלבט רבות בשאלה האם לקיים את הכינוס הזה, ואם כן — באיזו מתכונת, אולם בסופו של דבר הכריע לקיימו. הוא שלח הזמנות לאישים ולארגונים יהודיים מרחבי העולם וקרא להם להגיע לעיר בזל שבשוויץ בימים א’־ג’ באלול תרנ”ז (29-31.8.1897).

אספת הציונים בבזל, א'־ג' באלול תרכ"ז. התמונה, ובה דיוקנותיהם של כמאתיים המשתתפים בקונגרס הציוני הראשון, אינה חפה מהטיה מגדרית בולטת: הדיוקנאות של 13 הנשים שהשתתפו בקונגרס מוקמו בשורה התחתונה-

אספת הציונים בבזל, א’־ג’ באלול תרכ”ז. התמונה, ובה דיוקנותיהם של כמאתיים המשתתפים בקונגרס הציוני הראשון, אינה חפה מהטיה מגדרית בולטת: הדיוקנאות של 13 הנשים שהשתתפו בקונגרס מוקמו בשורה התחתונה

בנוסח העברי של ההזמנה לקונגרס נכתב בין היתר:

שם יספרו לנו אחינו מכל פינות הארץ על דבר מצבם ומגמותיהם, שם יתברר לנו מה התנועה הציונית דורשת ממעריציה. שם תתרכז ותתאחד פעילותנו שהייתה קרועה לכמה גזרים … שם תראינה עינינו קיבוץ גלויות שיאחד את כל הכוחות לפעולה אחת גדולה וכבירה … אוהבים ואויבים מחכים לקונגרס בעיניים כלות, ולכן עלינו להראות לכל כי חפצנו ברור ויכולתנו גדולה … והכל תלוי רק בהשתתפות מרובה של אחינו ברוסיה, ששם רוב מנייננו. אנו מקווים שתדעו את חובתכם ותבואו לאספתנו. באספה יהיה אפשר לדבר עברית. בבזל יש אכסניה כשרה (שלמה אבינרי, ‘הרצל’, עמ’ 123).

תמונה שהפכה לאחד מסמלי הציונות. הרצל נושא נאום בקונגרס הציוני הראשוןצילום: לע

תמונה שהפכה לאחד מסמלי הציונות. הרצל נושא נאום בקונגרס הציוני הראשון

מכתב ההזמנה לקונגרס הכתוב בעברית-

מכתב ההזמנה לקונגרס הכתוב בעברית

הקונגרס הציוני הראשון נערך באולם קונצרטים במועדון העירוני בבזל. מלכתחילה התכוון הרצל לקיים את הקונגרס בעיר השוויצרית כדי לבטא רוח ניטרלית האופיינית לשוויץ. אולם יהודים מרוסיה חששו שהמיקום ייצור בקרב הקהל קישור בין השאיפות הציוניות לבין פעילות מהפכנית, שכן שוויץ הייתה באותה עת מקום מפלט למהפכנים רוסים שהתנגדו לשלטון הצאר הרוסי. בין השאר גם לנין מצא מקלט בשוויץ שנים אחדות מאוחר יותר. כדי לרצות את החוששים החליט הרצל להעביר את הקונגרס למינכן, אולם אז נתקל בהתנגדותם של בני הקהילה היהודית המקומית. השאיפות של הציונים לא היו מקובלות על היהודים הגרמנים. בניגוד לתפיסותיו הבסיסיות של הרצל, האמינו יהודי מינכן באמנציפציה ובשום אופן לא העלו על דעתם ליזום מעבר מגרמניה לארץ ישראל כפי שהציע הרצל ב’מדינת היהודים’. מתוך אמונתם כי הם גרמנים בני דת משה סירבו יהודי מינכן לארח במקומם התארגנות ציונית. הקונגרס שב אפוא לשוויץ, לעיר בזל.

סלבריטאי נוסח שלהי המאה ה־19, מבין היחידים שהגיעו לקונגרס הראשון. הסופר היהודי האנגלי, ישראל זנגוויל -

סלבריטאי נוסח שלהי המאה ה־19, מבין היחידים שהגיעו לקונגרס הראשון. הסופר היהודי האנגלי, ישראל זנגוויל

בין תאטרון לבית כנסת

הרצל עסק בארגון הקונגרס בלחץ זמן כבד ועם זאת הצליח לעצב אותו בצורה מוצלחת. עיקר דאגתו של הרצל היה לשוות לקונגרס אופי רציני, ממלכתי, מסודר ויעיל. היה בכך ביטוי לשאיפתו להפוך את העיסוק הפוליטי במצבם של היהודים לעניין אסתטי ומרשים ולהרחיק ממנו כל נימה של חובבנות ורשלנות.

הסדר והיעילות קיבלו ביטוי בתחומים שונים: בלשכה המארגנת של הקונגרס עבדו מזכירים ופקידים ששלטו בכל השפות שבהן דיברו המשתתפים; סדר היום של הקונגרס הודפס מראש — דבר הנראה כיום פשוט ומובן מאליו, אך לפני עידן המחשב האישי היה עניין מורכב ויקר למדי; תשומת לב מיוחדת ניתנה לתווית שהוענקה לכל משתתף — צויר עליה מגן דוד כחול בעל שוליים אדומים ונכתב עליה כי הקמת מדינה ליהודים היא הפתרון היחיד לשאלת היהודים; הרצל דרש שכל הבאים לקונגרס יבואו בלבוש מהודר הראוי ליציאה לתאטרון או לקונצרט. הדעת ניתנה גם על יחסי ציבור: עוצבה גלויה מיוחדת, הועברו הודעות לעיתונים והרצל אף יצא ללשכתו של נשיא הקנטון של בזל והזמין אותו לבוא לאחת מישיבות הקונגרס. הפוליטיקאי השוויצרי נענה להזמנה.

הרצל שלחו חזרה לבית המלון שלו כדי שיחליף בגדים ויפתוח את הקונגרס בהדר הראוי לו, בעניבה וחליפה מהודרת. מקס נורדאו-

הרצל שלחו חזרה לבית המלון שלו כדי שיחליף בגדים ויפתוח את הקונגרס בהדר הראוי לו, בעניבה וחליפה מהודרת. מקס נורדאו

לקונגרס הגיעו כמאתיים משתתפים מ־24 מדינות מאירופה ומארצות הברית. רק 69 מהם היו נציגים של אגודות ציוניות והיתר הוזמנו באופן אישי. היו נציגים שהביאו עמם גם בני משפחה, ומאות אנשים נוספים ישבו ביציע והתבוננו במהלך הדיונים. המשתתפים היו ברובם יהודים משכילים בני מעמד הביניים. מנקודת מבט פנים יהודית היה מדובר בהישג מרשים למדי, אולם הרצל לא יכול היה להתפאר בפני עולם התרבות האירופי בשמות מפורסמים רבים. ידידו מקס נורדאו, שהיה באותם ימים סופר ומבקר תרבות רב השפעה באירופה, והסופר האנגלי ישראל זנגוויל, היו הדמויות המפורסמות היחידות ברמה הבינלאומית שהשתתפו בקונגרס.

בנוסף לצירים שנמנו על הציבור המשכיל הגיעו לכינוס גם סטודנטים, 11 רבנים, חזן, איכר ופסל. נראה כי הבאים היו ברובם יהודים חילונים. היהדות החרדית לא הייתה מיוצגת בקונגרס — הרבנים הספורים שהגיעו אליו היו נטולי מעמד בחברה החרדית. למרות זאת הקפיד הרצל להתחשב בנציגים הדתיים בעת תכנון הקונגרס. לאורך השנים מתנהל ויכוח בקרב היסטוריונים ובקרב זרמים שונים בחברה הישראלית באשר ליחסו של הרצל ליהדות. יש הרואים בו יהודי על גבול ההתבוללות ומדגישים את העובדה כי הוא אפילו העלה פעם את הרעיון שכל היהודים צריכים להתנצר. אחרים מנסים להוכיח כי להרצל הייתה זיקה עמוקה ליהדות ולערכיה. לנוכח מחלוקת זו ראוי לשים לב להתחשבותו המיוחדת של הרצל ביהודים הדתיים שהגיעו לקונגרס. הוא קבע שהקונגרס יתקיים בבזל רק לאחר שווידא שיש בעיר השוויצרית מסעדה כשרה ואף קיבל על עצמו לאכול בה את מרבית ארוחותיו, למרות שהוא אישית לא הקפיד על כשרות והאוכל שהוגש שם לא ערב לחכו. בשבת שקדמה לקונגרס הלך הרצל לבית הכנסת והועלה לתורה. על כך כתב:

כשעליתי על הבמה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים (שם, עמ’ 136).

מכתב ההזמנה לקונגרס הכתוב בעברית-

מכתב ההזמנה לקונגרס הכתוב בעברית

הרצל נדרש לכל כישוריו הדיפלומטיים כדי לשכך רגישויות של דמויות שונות שהשתתפו בקונגרס. נורדאו למשל חשב כי הוא הראוי לתפקיד יושב הראש, ואחדים מידידיו של הרצל נפגעו לאחר שנזף בהם על שלא רשמו את פרוטוקול הוועדה כפי שסוכם. הרצל לוחץ את ידו של אחד ממשתתפי הקונגרסצילום: לע"מ

הרצל נדרש לכל כישוריו הדיפלומטיים כדי לשכך רגישויות של דמויות שונות שהשתתפו בקונגרס. נורדאו למשל חשב כי הוא הראוי לתפקיד יושב הראש, ואחדים מידידיו של הרצל נפגעו לאחר שנזף בהם על שלא רשמו את פרוטוקול הוועדה כפי שסוכם. הרצל לוחץ את ידו של אחד ממשתתפי הקונגרס

אך התרגשותו של הרצל לא הצטמצמה רק לחוויה שעבר בבית הכנסת. לנוכח חששותיו שמא הכינוס היומרני ייכשל, ובעומדו תחת הלחצים הכבדים של הארגון, הסב לו מראה עיניו ריגוש של ממש, והוא כתב בסיכומו: “הקונגרס היה נשגב”. להרצל, ששלח ידו בכתיבת מחזות לתאטרון והיה גם כתב פרלמנטרי, היה יחס מיוחד ורגיש לאסתטיקה של האספה הציבורית:

השולחן הירוק הארוך שעל הבימה, כיסא הנשיאות המוגבה, היציע העטוי בד ירוק, שולחן הקצרנים והעיתונאים — כל אלו עשו עליי רושם עז כל כך עד שהזדרזתי לצאת כדי שלא אסתחרר (שם).

רגעי הפתיחה היו מרשימים. הסופר והעיתונאי מרדכי בן עמי, מבאי הקונגרס שהגיע מהעיר אודסה, כתב:

כשהלכתי אל הקזינו הייתי נרגש כל כך עד שרגליי היו מועדות וכושלות … הצירים מברכים איש את רעהו באהבה, משוחחים חרש … על הבימה עולה בנחת הרצל … לא זה הרצל הידוע לי מכבר, זה שראיתי רק אתמול בלילה — לפנינו דמותו הנפלאה של בן מלאכים עם מבט עמוק ומרוכז, נאה ונוגה כאחד. שוב אין זה אותו הרצל ההדור מווינה אלא אחד מבית דוד שקם לפתע פתאום מקברו בכל תפארתו האגדית (דוד ויטל, ‘המהפכה הציונית’ א’, עמ’ 270).

כחלק מההקפדה על סדר וארגון חולק לכל משתתף בקונגרס כרטיס משתתף רשמי. כרטיס משתתף שעליו נכתב בגרמנית "ל' יפה סטודנט לפילוסופיה", ונראה שהכוונה לאריה לייב יפה, מתרגם ומשורר ציוניצילום: לע

כחלק מההקפדה על סדר וארגון חולק לכל משתתף בקונגרס כרטיס משתתף רשמי. כרטיס משתתף שעליו נכתב בגרמנית “ל’ יפה סטודנט לפילוסופיה”, ונראה שהכוונה לאריה לייב יפה, מתרגם ומשורר ציוני

כפי שנכתב בהזמנה, הקונגרס הציוני הראשון נמשך שלושה ימים. עיקר הזמן הוקדש לנאומים, למתן דין וחשבון על מצבם של היהודים בארצות שונות ולהעלאת רעיונות לפעולה. בין ההצעות שהועלו: ייסוד קרן קיימת לאומית, הקמת ועדה לענייני ספרות עברית ואיסוף נתונים סטטיסטיים רשמיים על גודלו של העם היהודי. בתום הדיונים נערכה ישיבת נעילה. הרצל נשא בה נאום קצר וקבע כי התנועה הציונית יכולה להיות גאה בהתכנסות הכללית הראשונה שלה. נשמעו מחיאות כפיים ומטפחות הונפו לשלום. עיני רבים מהמשתתפים התמלאו דמעות.

הפגנה מפוארת

מה ביקש הרצל להשיג באמצעות הקונגרס? נראה כי מטרתו המובהקת הייתה לכונן מנגנון סמכותי ומקובל שייצג את היהודים באופן רשמי וגורף מול העולם כולו. לאורך המאה ה־19 קיימו יהודים לא אחת פעילות פוליטית שלא הייתה קשורה לשאיפות לאומיות. דוגמה מפורסמת לכך היא הפעילות בימי עלילת דמשק שהתרחשה ב־1840, עשרות שנים לפני שהרצל הגה את רעיון הקונגרס הציוני. פעילות פוליטית ודיפלומטית של יהודים שונים — ובראשם יהודים עשירים ובעלי השפעה מאנגליה ומצרפת — למען אחיהם המעונים במזרח התיכון העידה על סולידריות שהתקיימה בין היהודים למרות מרחק גאוגרפי ומנטלי עצום והניבה הצלחה. היו גם יהודים שפעלו עוד לפני הרצל לקידום רעיונות ציוניים באירופה, הוקמו אגודות של חובבי ציון והן אפילו ערכו קונגרס בפוקשאן שברומניה ב־1882 ובקטוביץ’ ב־1884, והוקמו מיזמים התיישבותיים בארץ ישראל.

הרצל בוכה על חורבות ירושלים. קריקטורה מתוך שנתון אגודת העיתונאים של וינה, 1896באדיבות לע

הרצל בוכה על חורבות ירושלים. קריקטורה מתוך שנתון אגודת העיתונאים של וינה, 1896

אולם הרצל ביקש הרבה יותר מאשר לכונן גוף ייצוגי לבני העם היהודי. הוא לא הסתפק בפעילות של מיליונרים יהודים המתגייסים לפתור בעיות ומשברים הצצים פה ושם. הרצל רצה לעצב פוליטיקה יהודית רשמית שתפעל באחדות ובגלוי בתוך מערכת הפוליטיקה והדיפלומטיה הבינלאומית. לדבריו, הקונגרס נועד להיות “הפגנה מפוארת שתראה לעולם מה היא הציונות ומה היא רוצה”. ועוד כתב:

עניין היהודים צריך שיופקע מרשותם של אישים בודדים — ויהיו אלה דורשי טובה כאשר יהיו. מן ההכרח שתקום בימה אשר לפניה יוכל להיקרא כל אחד ליתן דין וחשבון על מה שהוא עושה או מזניח בעניין היהודים (שם, עמ’ 254).

הייתה זו אבן דרך בתפיסתו של הרצל, שכונתה בהמשך ‘ציונות מדינית’. למעשה ניתן לומר שכאשר אנו צופים בראש ממשלת ישראל נואם בפני פורום בינלאומי כמו האומות המאוחדות אנו רואים בעינינו את התגשמות שאיפתו של הרצל: יצירה של ישות יהודית מאורגנת הפועלת כשחקן לגיטימי במגרש הפוליטי העולמי.

עד היום יודע כמעט כל ישראלי כי בבזל הפך הרצל למעין נביא מודרני. השנה הייתה כאמור 1897, והוא כתב לעצמו:

בבזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, ובוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם (‘הרצל’, עמ’ 125)

ידיעה על קיומו הקרוב של הקונגרס המפרטת את סדר היום שלו. עיתון 'הצפירה', י"ט באב תרנ"ז (17.8.1897)-

ידיעה על קיומו הקרוב של הקונגרס המפרטת את סדר היום שלו. עיתון ‘הצפירה’, י”ט באב תרנ”ז (17.8.1897)

העידן המודרני

1897
לספירה

תגים

בזל, הקונגרס הציוני הראשון, הרצל, ישראל זנגוויל, מדינת היהודים, מקס נורדאו, פרידריך הראשון מבאדן, ציונות
מאת: עשהאל אבלמן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

ערים וחולות

ערים וחולות

ציונות בקו נקי

ציונות בקו נקי

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס