• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת החדשה / מולייר יהודי במצרים

מולייר יהודי במצרים

המאה ה־19 הגדולה
ביקורת היתולית
בעל המשקפיים
חלוץ אמיתי
פניו של בעל המשקפיים
מאת: עאמר זכריא ח'ליל

אביו היה יהודי שהיגר מאיטליה ואמו נולדה במצרים. כשיעקב צנוע שב מלימודים באירופה הוא הביא עמו רעיונות לאומיים וייסד את התאטרון המצרי המודרני. בשמה של הלאומיות המצרית ביקר את השלטון המושחת והוגלה פעם אחר פעם לאירופה. גם משם הוסיף לכתוב ולהפיץ עיתונים שבהם הטיף למען לאומיות מצרית | עמר זכריא ח׳ליל

המאה ה־19 הגדולה

התקופה שנמשכה משלהי המאה ה־18 ועד מלחמת העולם הראשונה מכונה לעתים בתולדות מצרים ׳המאה ה־19 הגדולה׳. הייתה זו תקופה של התפתחות בתחומים שונים ובמהלכה התעצבה מצרים כמדינה מודרנית. ההתפתחות בישרה על עידן חדש גם ביחס ליהודים: התחזקות ביטחונם האישי במצרים במחצית הראשונה של התקופה ופריחה בסופה.

הממשל הריכוזי שייסד מוחמד עלי פאשא בשנות העשרים של המאה ה־19 הכניס חוק וסדר במדינה כולה וגם בחיי היהודים. ב־1840 קם באלכסנדריה ועד קהילה יהודי ראשון, ומעריכים כי ב־1861 חיו במצרים כעשרים אלף יהודים.

בתקופת שלטונו של אסמאעיל פאשא (1863־1879) צברו מגמות המודרניזציה תאוצה. חנוכת תעלת סואץ ב־1869 הגדילה מאוד את חשיבותה הבינלאומית של מצרים. פתיחת השערים להון מערבי והעלייה בהיקף ההשכלה וההכשרה המקצועית הגבירו את מעורבות היהודים בכלכלה ובחיי הציבור, ויהודים היגרו למצרים מארצות שונות באירופה. משנאלץ אסמאעיל להתפטר בלחץ המעצמות התעוררו מהומות ולבסוף פרץ ׳מרד עוראבי׳ שבישר את ראשיתה של הלאומיות המצרית המודרנית.

לאחר כישלון המרד והכיבוש הבריטי של מצרים ב־1882 נוהלה כלכלת מצרים בפיקוח בריטי, אולם מתחת לפני השטח רחשה כל העת הלאומיות המצרית, עד שבראשית המאה העשרים זכתה מצרים לעצמאות מדינית. יהודים מעטים בלבד נטלו חלק בהתעוררות הלאומית והפוליטית של הציבור המצרי המשכיל, והבולט שבהם היה יעקב ג׳יימס צנוע.

הביא מאירופה למצרים את בשורת הלאומיות והפיץ אותה במרץ בתאטרון עממי ובעיתונות סאטירית. יעקב צנוע-

הביא מאירופה למצרים את בשורת הלאומיות והפיץ אותה במרץ בתאטרון עממי ובעיתונות סאטירית. יעקב צנוע

ביקורת היתולית

יעקב בן רפאל צנוע נולד בקהיר ב־1839. מאוחר יותר קיבל גם את השם הלועזי ג׳ייימס, ובו הוא מוכר יותר במצרים כיום. אמו נולדה במצרים ואביו היגר אליה מאיטליה. האב, רפאל צנוע, שימש יועץ של הנסיך אחמד פאשא יקן, המשנה למלך מצרים ונכדו של מוחמד עלי, וכך הכיר הנסיך גם את יעקב, בנו של רפאל. הנסיך התרשם מאוד מיעקב הפיקח שהיה בקיא בתורה, בקוראן ובשירה ערבית, וב־1852 שלח אותו ללמוד בליבורנו שבאיטליה על חשבונו. צנוע שהה שלוש שנים בליבורנו, שם למד תולדות האמנות, מוזיקה, ציור ושפות זרות אחדות. בתקופת שהותו באיטליה ראה הצגות רבות ולבו הלך שבי אחר עולם התאטרון. שם נחשף גם להתעוררות הלאומית האיטלקית ולמודרניזציה האירופית.

עשה סדר במצרים. מוחמד עלי פאשא, אוגוסט קודר, 1841-

עשה סדר במצרים. מוחמד עלי פאשא, אוגוסט קודר, 1841

רפאל צנוע והנסיך יקן נפטרו מעט לאחר שיעקב חזר למצרים, והוא נאלץ למצוא את דרכו בעצמו. בזכות שליטתו בשפות רבות – ערבית, עברית, איטלקית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, ספרדית, יוונית ורוסית – החל יעקב לעסוק בהוראה, אולם הוא לא נטש את אהבתו לתאטרון וב־1869 עשה את צעדיו הראשונים בתחום. בתחילת שנה זו הוקם בגן הציבורי אל־אַזְבַכֶיָה שבקהיר ׳התאטרון הקומי׳, ובאותה שנה נחנך בעיר בית האופרה המצרי. אסמאעיל פאשא הזמין להקות תאטרון מאירופה להופיע בארמונו, והן הופיעו בשפות זרות. שלושת האירועים האלה דחפו את יעקב צנוע – שכבר גיבש באותה עת תפיסת עולם לאומית מצרית – לייסד תאטרון משלו, והוא התחיל להופיע עם להקה שהקים בבית קפה גדול בגן הציבורי אל־אזבכיה.

אסמאעיל פאשא פתח את מצרים להשפעת המערב, אך מעצמות המערב לא הכירו לו תודה על כך והדיחו אותו משלטונומאוסף ספריית הקונגרס

אסמאעיל פאשא פתח את מצרים להשפעת המערב, אך מעצמות המערב לא הכירו לו תודה על כך והדיחו אותו משלטונו

לאחר שנודע לאסמאעיל פאשא על התאטרון שהקים צנוע הוא הזמין אותו להופיע בפניו בארמונו כארבעה חודשים בלבד לאחר הקמת התאטרון. צנוע העלה בארמון שלוש הצגות: ׳אֶלְבֶנְת אֶלְעַצְרֶיָה׳ – ׳הבחורה המודרנית׳; ׳אַלְדורַתָן׳ – ׳שתי הנשים הנשואות לגבר אחד׳; ו׳רַ׳נְדוּרֶת מַסְר׳ – ׳הגנדרנית של מצרים׳. שלושתן היו הצגות קומיות שכללו הטפת מוסר וביקורת חברתית מרומזת. אסמאעיל פאשא, שהתרשם מאוד מההצגות, הצהיר בנוכחות שרים ועוזרים בכירים כי בזכות פועלו ייסד צנוע את התאטרון הלאומי של מצרים, והכתיר אותו בכינוי ׳מולייר המצרי׳. ייתכן כי אסמאעיל פאשא ניסה לחקות בכך את מלך צרפת לואי ה־14 שהזמין את מולייר להופיע בארמונו וכינה את להקתו ׳להקת המלך׳. מכל מקום, השוואתו של צנוע למולייר הייתה מוצדקת, שכן בדומה למחזאי הצרפתי מחזותיו שילבו ביקורת חברתית והומור היתולי.

יעקב צנוע ראה עצמו כמצרי בן העם היהודי והיה שותף לשאיפות הלאומיות של אינטלקטואלים מצרים. גם התאטרון שהקים היה חלק מהמאבק הלאומי המצרי. לאחר היכרות עם העם המצרי, מנהגיו והמוסר שלו, הגיע צנוע למסקנה שהוא חייב לכתוב את הצגות התאטרון שלו בשפה הערבית המצרית, השפה המדוברת ברובה של מצרים. הוא גם ראה חשיבות גדולה בשילוב של מוזיקה עממית בהצגותיו. דבר זה האהיב אותו מאוד על הקהל המצרי שחש כי צנוע מגיש לו תאטרון מצרי אותנטי: בשפה המצרית, עם המוזיקה שהוא אוהב ובאווירה של אופרטה. עם זאת, התאטרון של צנוע הושפע גם מהתאטרון האירופי שהכיר באיטליה, וכך נוצר ערבוב בין סגנון מצרי עממי לסגנון אירופי.

לאחר שצנוע הצליח למשוך אליו את הקהל המצרי התאטרון הפך בהדרגה מהיתולי לביקורתי. הוא הגיש מחזות שעסקו בענייני חברה ומוסר ובבעיות היומיום במצרים. הוא ערער על מנהגי משפחה ישנים וביקר אפילו את השושלת המלכותית ואת אסמאעיל פאשא עצמו. היה בכך שילוב מעניין בין אימוץ המודרניזם, שגם אסמאעיל הזדהה עמו, לבין הנטייה הלאומנית לרפורמה במבנה השלטוני.

צנוע כתב את הטקסטים להצגות, בדרך כלל גם ביים אותן, לעתים אף שיחק בהן ואפילו הלחין חלק מהשירים שהושרו בהן. הוא עמד על הבמה לפני ההצגה או בסופה כדי להסביר לקהל מה שאולי לא הצליח להבין לבד, ולהבהיר את המסר שביקש להעביר באמצעות ההצגה. גם בכך הוא חיקה את מולייר שהיה יוצא אל הקהל בסוף ההצגה כדי להודות לו ולענות על שאלותיו. מאפיין נוסף שקירב בינו לבין הקהל היה מנהגו לשנות את הטקסט של ההצגה לאחר שעלתה פעמים אחדות – בעקבות בקשת הקהל או סתם משום שרצה להפתיע אותו.

חוקרים הצביעו על קווי דמיון נוספים בין צנוע למולייר: בדומה למולייר נהג צנוע לפתור את הסיבוך בעלילה במהירות ובדרמטיות, שניהם שאפו לסיים את ההצגה בסוף טוב כנהוג בקומדיות, ושניהם עסקו בבעיות יומיומיות של החברה וניסו להציע להן פתרונות.

היו בהצגותיו של צנוע דמויות סטראוטיפיות קבועות, ובהן המשרת הנובי שדיבר בהיגוי נובי האופייני לדרום מצרים, הדמות הסורית שדיברה בהיגוי סורי, והשייח׳ שדיבר ערבית ספרותית קלסית. הוא העלה על הבמה גם שחקניות, דבר שלא היה מקובל עד אז.

צנוע, שהיה גם משורר, ניסה לשלב בין השירה לבין המשחק והדרמה. הוא נהג לסיים את ההצגות שלו בשיר קצר בן שורות אחדות שבהן ניסה לסכם את כל ההצגה. בהצגות מורכבות יותר הסתיימה כל מערכה בשיר, ובסוף ההצגה הוא הגיש שיר שסיכם את כולה. כך למשל ההצגה ׳אַלְדורַתָן׳ – ׳שתי הנשים הנשואות לגבר אחד׳ – הסתיימה בשיר:

הרוצה למרר את חייו / יוסיף אישה שנייה על אם ילדיו / הרוצה סיפוק בחיים / לא יחרוז לו שרשרת נשים.

היה בכך ביטוי מילולי מפורש לביקורת שמתחה ההצגה על הנוהג המקובל לשאת שתי נשים.

גם בהצגות שבהן מתח צנוע ביקורת על השלטון הוא לא נמנע מלהבהיר את כוונתו בצורה גלויה בסוף ההצגה. ביקורת זו הביאה לבסוף לכך שבעקבות המחזה הסטירי ׳המולדת והחירות׳ סגרו השלטונות את התאטרון שלו ב־1872. לאחר סגירת התאטרון הקים צנוע שתי אגודות מדעיות שפעלו למען מודרניזציה ועידוד הלאומיות ונבחר לעמוד בראשן, אולם עד מהרה סגרו השלטונות גם אותן. צנוע נאלץ לברוח לצרפת ונשאר שם כשנתיים.

בעקבות הקמת התאטרון של יעקב צנוע הצהיר אסמאעיל פאשא כי צנוע הקים את התאטרון הלאומי. בניין התאטרון הלאומי-

בעקבות הקמת התאטרון של יעקב צנוע הצהיר אסמאעיל פאשא כי צנוע הקים את התאטרון הלאומי. בניין התאטרון הלאומי

בעל המשקפיים

כשחזר צנוע למצרים הוא השתלב ביתר שאת בפעילות נגד השלטון. הוא התחבר לחוג הלאומנים שהוביל בהמשך למרד עוראבי, ובמיוחד התיידד עם קציני צבא מצרים שהנהיגו את המרד. בין ידידיו הקרובים היו השייח׳ ג׳מאל אלדין אל־אַפְעָ׳אנִי, הוגה דעות ותאולוג שביקש להצעיד את האסלאם אל עבר המודרנה, ותלמידו מוחמד עַבְּדוּ. צנוע הצליח לטפס לצמרת החוגים הפוליטיים במצרים ולרכוש לעצמו מעמד והשפעה. לטענת רבים לא היה יהודי שהשפיע כמוהו חברתית ותרבותית על מצרים המודרנית ועל העולם הערבי. השפעתו הרבה הולידה שמועות ואגדות על כך שהתאסלם, אולם המזרחן פרופ׳ שמואל מורה הוכיח באמצעות מסמכים ובאמצעות עדויות ששמע בעל פה מבתו של צנוע כי הוא נשאר יהודי עד יומו האחרון.

ב־1877 ייסד יעקב צנוע את כתב העת ׳אבו נַדָארָה׳ – ׳בעל המשקפיים׳ – שהיה פורץ דרך מבחינות רבות. היה זה כתב העת הסטירי הראשון שראה אור בעולם הערבי, הראשון ששולבו בו קריקטורות והראשון שנכתב בשפה עממית ולא בערבית ספרותית. צנוע ביקר בו את המשטר בחריפות, וחִצי הביקורת שלו הופנו בעיקר כלפי האופן שבו נמשך אסמאעיל פאשא אל ארצות המערב. צנוע הציג את יחסו של אסמאעיל פאשא למערב כהתמכרות של ממש לתרבות זרה. הביקורת על השלטון כללה גם תיעוד של מעשי שחיתות שהתרחשו בארמון. בנוסף ביקר כתב העת נוהגים מסורתיים מצריים שהיו לדבריו פרימיטיביים, והצביע על עוולות חברתיות שונות. כתב העת ראה אור במצרים רק כשנה, ולאחר שיצאו 15 גיליונות הוא נסגר בהוראת השלטונות וצנוע גורש מהמדינה. אולם צנוע לא אמר נואש והמשיך להדפיס את כתב העת בצרפת. גיליונותיו הוברחו למצרים והופצו גם בארצות ערביות נוספות, והייתה להם השפעה עצומה על התעוררות הלאומיות הערבית בכלל ועל הלאומיות המצרית בפרט. כתב העת הגיע אפילו להודו, וגם שם הייתה לו השפעה על התעוררות הלאומיות.

משתה ההמלכה של הסולטן עבדול חמיד השני. צנוע ציין את ימי ההמלכה ואת ימי ההולדת של הסולטן באדיקות אירונית ההולמת את מי שבז לסולטן. 1895-

משתה ההמלכה של הסולטן עבדול חמיד השני. צנוע ציין את ימי ההמלכה ואת ימי ההולדת של הסולטן באדיקות אירונית ההולמת את מי שבז לסולטן. 1895

במהלך מרד עוראבי חזר צנוע למצרים, אולם לאחר כישלון המרד והשתלטות הבריטים על המדינה הוא הוגלה ממצרים בפעם השלישית, והפעם באופן סופי. הוא חי באירופה, אבל גם משם פעל ללא לאות למען הלאומיות המצרית. באותה תקופה טבע את הסיסמה ׳מַסְר לֶלְמַסריין׳ – ׳מצרים למצרים׳, שהפכה לסיסמה המרכזית של הלאומנים המצרים. הוא חי בפריז, ובהרצאותיו הרבות הציג את העוול שיש בכיבוש הבריטי כלפי העם המצרי.

לאורך השנים הוציא צנוע לאור עיתונים וכתבי עת רבים. בשנים הראשונות הוא תקף בהם את אסמאעיל פאשא על משיכתו לארצות המערב, ולאחר הכיבוש הבריטי תקף את השלטון הקולוניאלי הבריטי וקרא למעצמות, ובעיקר לתורכיה ולצרפת, לפעול לגירוש הבריטים ממצרים ולהמלכת מלך ממוצא מצרי במדינה. בזכות שליטתו בשפות רבות הוציא צנוע במשך השנים עיתונים בשמונה שפות, אולם רוב העיתונים שייסד ראו אור בערבית ובצרפתית. הוא היה העורך של העיתונים, כתב רבים מהתכנים בהם, ובמקרים אחדים היה גם המו״ל. העיתונים שהוציא הצטיינו תמיד בחוש הומור, בסאטירה חריפה ושנונה, ובאימוץ כלים עיתונאיים שנחשבו חדשניים באותם ימים, בוודאי בעולם הערבי, כמו שימוש נרחב בקריקטורות ובקומיקס ושילוב של הדפסת צבע. הנושא העיקרי שבו טיפלו העיתונים וכתבי העת היה שחרורה של מצרים מעול המעצמות, אולם הוא היה גם הראשון שביקר את השלטון הקולוניאלי בסודן וטיפל בבעיות יסוד בחברה ובפוליטיקה הערבית בכללותה.

יעקב צנוע נותר נאמן לרעיון הלאומיות המצרית עד יומו האחרון והיה פעיל למען שחרורה של מצרים משלטונם של עמים זרים. ב־1908 עוד הספיק ממקום גלותו בפריז להביע תמיכה פומבית במפלגה הלאומית אל־חֶזְב אל־וַטַנִי שנוסדה באותה שנה. ב־1912 נפטר בפריז, ולא זכה לראות בהגשמת חלומו. מצרים זכתה לעצמאות חלקית רק ב־1922, ולעצמאות מלאה בתהליך שנמשך עד 1952.

חלוץ אמיתי

בתקופתו של צנוע הרגישו היהודים שהתגוררו במצרים כי הם מצרים לכל דבר. הם אהבו את ארץ מולדתם ודאגו לה, ואהבו את העם המצרי שלצדו חיו. יעקב צנוע הוא דוגמה מצוינת ליהודים שהשתלבו בחברה המצרית וגם הותירו את חותמם עליה במגוון תחומים, ובהם כלכלה, תרבות ופוליטיקה. הוא נחשב ליהודי היחיד שגורש ממצרים בגין תמיכתו בעם המצרי וגינוי השלטון.

צילום דיוקן של יעקב צנוע-

צילום דיוקן של יעקב צנוע

לאחרונה קם במצרים חוקר המנסה לערער על כל שנכתב עד כאן, ולטעון כי כל המידע שיש בידינו על יעקב צנוע לא ניתן לאימות במקורות שאינם כתביו של צנוע עצמו. לדבריו את התאטרון הלאומי המצרי ייסדו אחרים, והתואר ׳מולייר המצרי׳ אינו תואם את דמותו של צנוע. כל החוקרים האחרים, כולל חוקרים מצרים, דוחים את טענותיו וסבורים כי יעקב צנוע הוא חלוץ התאטרון המצרי.

פניו של בעל המשקפיים

לקוראי עיתונים בני זמננו, המורגלים בעיתונות מתוחכמת, עשויים שערי העיתון ׳אבו נדארה׳ להיראות בוטים או ישירים מדי. הקריקטורות ושערי העיתון מהווים צוהר לאידאולוגיה המוצהרת של יעקב צנוע ומספקים לנו מבט על דמותו של שיח ציבורי בחיתוליו

עיתונות אישית

-

שמו של העיתון וסמלו הם אישיים מאוד והעיתון מזוהה עם עורכו. בקריקטורה שצייר יעקב צנוע עם גירושו ממצרים הוא ביטא את עלבונו האישי: ״אבו נדארה נוסע לצרפת, אחלו לו כל טוב. אסמאעיל פאשא יוצא ממצרים, שילך לעזאזל״. 1878

לתבוע את עלבונו של העם

-

בדף השער של ׳אבו נדארה׳ מתואר אסמאעיל פאשא החוזר למצרים בחסות אירופית, מתעלל בנכבדי מצרים ובפלחים וגוזל את כספם. המצרים בתגובה מתפללים לביאת המהדי — המשיח המוסלמי. 10.1.1885

 היסטוריה מצוירת

בסוף המאה ה־19 לא היו בידי קוראיו של צנוע מקורות מידע רבים, והם שאבו את ידיעותיהם בעיקר מהעיתון. צנוע סקר בעמוד אחד של קריקטורות מאה שנה של מעורבות בריטית במצרים, ובתחתית העמוד הסביר את הקריקטורות אחת לאחת. 15.5.1894

-

 השלטון והעיתון

-

בהיעדר חופש ביטוי צנוע לא יכול היה להתעמת עם הסולטן ולכן השתמש באירוניה והילל אותו בהפרזה. לכבוד יום הולדתו של הסולטן עבדול חמיד השני כתב צנוע כי הסולטן מונע שינה מעיניו בעבודה למען אזרחיו המצרים, והמבין יבין. 31.8.1894

 לאומיות בינלאומית

-

כאידאולוג לאומי כיבד צנוע גם את הלאומיות של עמים אחרים. ירידים עולמיים היו חגיגה לאידאולוגיות הלאומיות, ולרגל היריד שנערך בפריז ב־1900 הילל צנוע את צרפת בשש שפות — אנגלית, צרפתית, איטלקית, גרמנית, ערבית ותורכית

 מצרים למצרים!

-

לצד הכבוד לעמים אחרים דחה צנוע את המעורבות של עמים אחרים בענייניה של מצרים. בקריקטורה שבשער נבעטים הזרים מראש הפירמידות. אפריל 1903

העת החדשה

1894
לספירה

תגים

אבו נדארה, איטליה, אירופה, אסמאעיל פאשא, בריטניה, ג'מאל אלדין אל-אפע'ני, יהודי מצרים, יעקב צנוע, לאומיות, ליבורנו, מודרניזציה, מוחמד עבדו, מוחמד עלי פאשא, מולייר, מולייר המצרי, מסר ללמסרין (מצרים למצרים), מצרים, מרד עוראבי, סטירה, עיתון, ערבית (שפה), קהיר, קריקטורה, תאטרון
מאת: עאמר זכריא ח'ליל

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

בודד במערכה

בודד במערכה

איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש?

איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש?

מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?

מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס