• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת החדשה / סוחר המלחמות

סוחר המלחמות

מלחמות דת
נדודים ועסקים
הסוכן הכפול
סר סולומון
הספק של מרלבורו
הגלגל מתהפך
מאת: חגי אולשניצקי

כיצד הצליח יהודי להגיע לגדולה בזמנים שבהם יהודים נרדפו, הוגלו והיו חסרי כוח פוליטי? סולומון דה מדינה, היהודי הראשון שזכה בתואר אבירות באנגליה, היה איש עסקים שמימן מלחמות ופעל בתחום האפור שבין מסחר ופוליטיקה // חגי אולשניצקי

מלחמות דת

כאשר גירש מלך אנגליה אדוארד הראשון ב-1290 את היהודים מממלכתו, איש לא העלה בדעתו כי כעבור 400 שנה מלך אנגלי אחר יעניק תואר אבירות ליהודי הדבק באמונתו. סולומון דה מדינה שזכה בתואר היה דמות ססגונית ומרשימה. הוא סחר בפחם, בכסף, בזהב ובבדים, הלווה כספים, סיפק מזון לצבאות הממלכה ואף דאג לשירותי מודיעין עבורם. דמותו מאפשרת לנו הצצה ייחודית אל חיי היהודים במפנה המאות ה-17 וה-18. על אף הישגיו המיוחדים נכתב עליו מעט מאוד בכלל, ובעברית בפרט.

המלך הנרי רצה להתגרש מאשתו ולכן הקים באנגליה כנסייה בעלת אופי פרוטסטנטי. הנרי השמיני לצד אשתו ובנו, פרט מציור, 1545צייר לא ידוע

המלך הנרי רצה להתגרש מאשתו ולכן הקים באנגליה כנסייה בעלת אופי פרוטסטנטי. הנרי השמיני לצד אשתו ובנו, פרט מציור, 1545

במאה ה-17 הייתה אנגליה בשיאו של מאבק איתנים בין הנצרות הקתולית לנצרות הפרוטסטנטית האנגליקנית. ראשיתו של המאבק במאה ה-16, כאשר המלך הנרי השמיני מבית טיודור החליט להקים את הכנסייה האנגליקנית, שמעצם היותה כנסייה פרוטסטנטית לא קיבלה את סמכות האפיפיור, אך בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים נותרה קתולית בסממניה החיצוניים. ייסוד כנסייה עצמאית זו נועד לאפשר להנרי השמיני להחליף את נשותיו כרצונו.

ב-1603 מתה המלכה האנגליקנית אליזבת הראשונה, בתו הצעירה של הנרי השמיני. את כס המלוכה האנגלי ירשו המלכים לבית סטיוארט מסקוטלנד שהיו קתולים בדתם, וכך החל האיחוד בין אנגליה לסקוטלנד הנמשך עד היום. המלך השני מבית סטיוארט היה צ’רלס הראשון, ועימותיו עם הפרלמנט הובילו למלחמות אזרחים שנמשכו כעשור.

מלכי בית סטיוארט החזירו את הקתולים לשלטון. פרט מתוך דיוקן של צ'ארלס הראשון בעת ציד, אנתוני ואן דייק, סביבות 1635מוזאון הלובר, פריז

מלכי בית סטיוארט החזירו את הקתולים לשלטון. פרט מתוך דיוקן של צ’ארלס הראשון בעת ציד, אנתוני ואן דייק, סביבות 1635

לאחר שצ’רלס נתפס והוצא להורג ב-1649 כונן הפרלמנט רפובליקה. ב-1653 הכריז על עצמו מפקד הצבא הפרלמנטרי אוליבר קרומוול כי הוא לורד פרוטקטור ומשל כשליט יחיד בממלכה במשך כחמש שנים. למרות שפעל נגד הקתולים שתמכו במלוכה הנהיג קרומוול חופש דת, והוא זה שהתיר ליהודים לשוב לאנגליה יותר מ-350 שנה לאחר שגורשו ממנה. קרומוול גם התיר להקים בית כנסת ובית קברות יהודי.

קרומוול מת ב-1658, וב-1660 שב לאנגליה צ’רלס השני, בנו של צ’רלס הראשון, ועמו חזרה גם המלוכה. צ’רלס השני היה מלך מתון אך לא הותיר אחריו יורשים, ואחיו ג’יימס השני מלך אחריו. ג’יימס השני היה קתולי אדוק ופעל לביטול גזרות נגד הקתולים באנגליה. הוא דאג להשוואת זכויות הקתולים לאלה של הפרוטסטנטים וקידם קתולים לעמדות מפתח. הפרוטסטנטים חששו מפניו, אך התנחמו בכך שאין לו בנים ושבנותיו היו פרוטסטנטיות. הם קיוו כי תקופת שלטונו תהיה קצרה, וכי אחריו תוכתר בתו מרי שהייתה נשואה לוויליאם מאורנג’, מגן הרפובליקות המאוחדות – היום הולנד – שהיו פרוטסטנטיות. אולם ב-1688 נולד לג’יימס השני בן, והפרוטסטנטים חששו שבן זה – האמור בבוא היום לרשת את כס המלוכה – יהיה קתולי כאביו. כדי למנוע זאת הם חברו לאנשי הפרלמנט שהתנגדו לרצונו של ג’יימס השני לצמצם כוחם, ויחד הם הזמינו את מרי וויליאם מאורנג’ לקבל את הכתר האנגלי. בני הזוג נענו להזמנה, ובעזרת תמיכתו של מפקד הצבא האנגלי הדוכס ממרלבורו הם זכו בכס המלוכה כמעט בלי שפיכות דמים, במה שכונה ‘המהפכה המהוללת‘. וויליאם השלישי ומרי השנייה מלכו יחדיו על אנגליה.

אוליבר קרומוול הדיח את המלך הקתולי ולאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם כונן רפובליקה והעמיד עצמו בראשה. קרומוול וגופתו של המלך צ'ארלס, פול דלרוש, 1830היכל האמנות, המבורג

אוליבר קרומוול הדיח את המלך הקתולי ולאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם כונן רפובליקה והעמיד עצמו בראשה. קרומוול וגופתו של המלך צ’רלס, פול דלרוש, 1830

נדודים ועסקים

משפחת דה מדינה היא מצאצאי היהודים שגורשו מספרד בסוף המאה ה-15. המשפחה עברה לצרפת, וסולומון – שלמה – נולד בעיר בורדו בסביבות 1650. באותה תקופה נהגו יהודים רבים לתת לילדיהם שמות לועזיים בנוסף לשם העברי, וסולומון קיבל כנראה את גם השם דייגו. הוריו, פרנסיסקו דה מדינה וגרסיה פררה, עברו ב-1656 לאמסטרדם עם שני ילדיהם, סולומון ואחיו הבכור יוסף אהרן.

סולומון התחתן עם אסתר ד’אזבדו והשניים התגוררו באמסטרדם, אך הוא נסע לעתים ללונדון לרגל עסקיו. בפנקסי הקהילה בלונדון נרשם כי הוא שילם את חובותיו לבית הכנסת בשנים 1670-1671 כמנהג היהודים ששהו בעיר באופן חלקי, וכי לא שילם עבור 1672, כנראה משום שברובה של אותה שנה לא שהה בבירת הממלכה. בשלהי 1672 עברה כל משפחתו ללונדון בעקבות הצהרתו של המלך צ’רלס השני שעודדה מעבר של תושבי הרפובליקות המאוחדות של ארצות השפלה לאנגליה.

בלונדון עסק דה מדינה במסחר, תחילה בכותנה ובהמשך בבדים יוקרתיים. שטר מכר שנשמר מעיד כי הלווה כספים וסיפק בדים יקרים לאליזבת הדוכסית מסומרסט, אשתו של הדוכס צ’רלס סימור ומבנות האצולה החשובות בממלכה. ביומניה של שרה צ’רצ’יל, הדוכסית ממרלבורו, נכתב כי לאחר המהפכה המהוללת סיפק דה מדינה בדים יקרים גם למלכה מרי.

דה מדינה היה חבר מכובד בקהילה היהודית של יוצאי ספרד ופורטוגל. בית הכנסת של הקהילה שהוקם בעיר בסוף המאה ה-17 פעיל עד היוםצילום: Edward X

דה מדינה היה חבר מכובד בקהילה היהודית של יוצאי ספרד ופורטוגל. בית הכנסת של הקהילה שהוקם בעיר בסוף המאה ה-17 פעיל עד היום

דה מדינה סחר גם בכסף, בזהב, בבדיל ובאלמוגים. החל מ-1674 שימש סוכן של חברת הודו המזרחית, ויש עדויות לכך שב-1695 סחר גם בפחם, תחום שיהודים באנגליה לא סחרו בו עד אז. נראה שלקראת סוף המאה ה-17 החל דה מדינה להתמקד בהלוואות ובאספקה צבאית והעביר בהדרגה את ניהול עסקי המסחר שלו לידי אחיינו משה דה מדינה שהיה גם חתנו. ענפיה השונים של משפחת דה מדינה דאגו לשמור על עושרם באמצעות שיתוף פעולה כלכלי וקשרי נישואין: שלושה מילדיו של האח הבכור יוסף אהרן נישאו לבנו, לבתו ולנכדתו של סולומון.

הסוכן הכפול

עושרו של דה מדינה ופעילותו הרחבה הובילו למינויו כחבר בוועד הקהילה של לונדון, וב-1676 הוא נבחר לגבאי הקהילה. בעשור האחרון של המאה ה-17 דה מדינה היה כבר לאדם עשיר מאוד, ויעידו על כך המסים הגבוהים ששילם לקופת הקהילה היהודית. לפי גובה המסים נראה כי הכנסתיו עמדו על רבבות לירות שטרלינג בשנה, וכי הוא היה אולי היהודי העשיר ביותר בלונדון. לשם השוואה, הרב יצחק ישראל דבילה, שהיה אחראי על הלימודים בתלמוד תורה, השתכר שלושים לירות שטרלינג לשנה.

בין יתר עסקיו שיתף דה מדינה פעולה עם החברה ההולנדית מצ’דו ופררה שהיה לו קשר משפחתי עם בעליה מצד אמו, והמסמך הראשון המעיד על קשריו העסקיים עם החברה הוא מ-1690. החברה עסקה באספקת עגלות, לחם ודגן לצבאות באזור השפלה, ובין השאר סיפקה לחם ודגן לצבאותיו של ויליאם מאורנג’ החל מ-1672, ומ-1679 גם לצבאותיה של אנגליה באזור פלנדריה – היום בלגיה. החברה גם סייעה לוויליאם מאורנג’ במהלך המהפכה המהוללת ב-1688, אולם בגין סיוע זה נותר המלך חייב כסף למצ’דו ופררה, והחברה ביקשה כי דה מדינה יגבה עבורה את החוב.

פנייתו של דה מדינה למלך האנגלי, שקופתו הייתה מדולדלת, הצמיחה הסדר שבמסגרתו הוא הלווה למלך כסף ששימש להחזרת החוב לחברת מצ’דו ופררה. צעד זה פתח את הדלת לעסקי המימון והלוואות הכספים של דה מדינה. מאותו יום החלה מצ’דו ופררה לשכור את שירותיו בגביית חובות מהממלכה, ודה מדינה הלווה למלך את הסכומים ששימשו לתשלום החובות. כמובן שדה מדינה זכה בעמלות משני הצדדים, והריבית המקובלת על הלוואות עמדה באותה עת על כשישה אחוזים.

סר סולומון

בספרו של ההיסטוריון וחבר הפרלמנט נרסיסס לוטרל  ‘קיצור היחסים ההיסטוריים של ענייני הממלכה בין ספטמבר 1678 לאפריל 1714’, שנכתב על בסיס יומניו, כתוב כי דה מדינה היה היהודי הראשון שמלך אנגליה ביקר בביתו וסעד על שולחנו:

באותו יום נסע הוד מלכותו להמפטון קורט, שם יישאר עד יום רביעי, וסעד בריצ’מונד עם מר מדינה, יהודי עשיר (Narcissus Luttrell, A Brief Historical Relation of State Affairs from September 1678 to April 1714, p. 583).

ביקור זה התרחש ב-17 בנובמבר 1699, למחרת הדיון בפרלמנט שבמהלכו המלך ביקש כסף עבור ביטחון הממלכה בים וביבשה. אפשר לשער כי המניע לביקורו של המלך בביתו של דה מדינה היה קשור לאותה ישיבה בפרלמנט ולצורך של המלך בכסף. סביר להניח כי אחד הנושאים שנדונו במהלך הסעודה היה מועד פירעונה של הלוואה בסך 40,744 לירות שטרלינג שנתן דה מדינה למלך ויליאם השלישי לצורך מערכותיו הצבאיות ב-1698. חוב זה נפרע לבסוף רק ב-1702. ייתכן גם שבאותה סעודה – כחלק מפריסת החוב וממילוי הצורך של המלך בהלוואות עתידיות – סוכם כי דה מדינה יקבל תואר אבירות.

ב-23 ביוני 1700, בטקס חגיגי שנערך בארמון המפטון קורט, העניק המלך וויליאם השלישי תואר אבירות לסולומון דה מדינה והפך אותו ליהודי הראשון שזכה בתואר זה. מאז כונה דה מדינה סר סולומון, ובמשך 137 שנה הוא נותר היהודי היחיד שזכה בתואר אבירות, עד שהמלכה ויקטוריה העניקה תואר זה למשה מונטיפיורי ב-1837.

ב-1701, תחת הנטל של עסקיו הרבים, סירב דה מדינה לקבל על עצמו את תפקיד פרנס הקהילה היהודית והעדיף לשלם קנס של עשרים לירות שטרלינג שהיה נהוג להטיל במקרה של סירוב מעין זה. עסקיו החדשים אף הובילו אותו שנה אחר כך לעקור מלונדון לאמסטרדם ולהפקיד את עסקיו באנגליה בידי אחיינו וחתנו משה.

ספסר המלחמה

ב-1702 התרחשו בעולם שני אירועים שהשפיעו גם על עסקיו של דה מדינה: בעקבות מותו של המלך וויליאם השלישי הומלכה אן אחותה של המלכה מרי על אנגליה; וקרבות ראשונים סימנו את ראשיתה של המלחמה על ירושת כתר המלוכה הספרדי.

וילם ויסינג, סוף המאה ה-17, רייקסמוזאום, אמסטרדם

ביקור המלך בביתו של הסוחר היהודי דה-מדינה תועד ברשומות. דמותו של וויליאם השלישי מלך אנגליה

שינוי נוסף התרחש באותה שנה במשפחת דה מדינה: יוסף אהרן, אחיו הבכור של סולומון, הקים חברה בשם ‘יוסף מדינה ובניו’ שסחרה בפלפל, בקפה ובזהב, וסולומון היה בקשר מסחרי עם החברה וגם לווה ממנה כספים למימון עסקיו.

סולומון נעזר בכספי החברה של אחיו גם כשהחל לעסוק בספקולציות בורסאיות – מסחר בשטרי קניין ובסחורות על בסיס מידע צבאי מוקדם. במערכות הצבאיות שנערכו בין השנים 1702-1706 לא הסתפק דה מדינה במתן הלוואות לבית המלוכה, אלא הרחיב את פעילותו לאספקה בפועל והיה אחראי על חלק מהמשלוחים דרך תעלת למאנש. לצורך מימוש החוזים עם הצבא סופחו אנשים מטעמו של דה מדינה לכל יחידה, והם הורשו להיכנס למחנות הצבאיים. בעזרת אנשים אלה יכול היה דה מדינה לדעת לפני כל אדם אחר מה התרחש בחזית ומה היו תוצאות הקרבות, ולהסתמך על מידע זה בביצוע פעולות בורסאיות.

הספק של מרלבורו

כאשר אנטוניו אלברז מצ’דו מת ב-1707 החליט דה מדינה להיכנס במקומו לעסקי החוזים הצבאיים ולספק לצבא עגלות, דגן ולחם. כשם שחברת מצ’דו ופררה נאלצה להשיג מימון גישור עד לקבלת התשלום מהמלך ולכן פנתה לדה מדינה, כך גם דה מדינה היה צריך להשיג מימון ביניים מאחרים – ובין היתר מחברת מצ’דו ופררה – אך הדבר לא הרתיע אותו כיוון שהוא העריך שהרווח הסופי שלו יהיה עצום. בסופו של דבר החובות שלקח כוסו במלואם רק ב-1741, שנים רבות לאחר שנפטר.

בתקופה שבה הדוכס ממרלבורו היה מפקד הצבא השתפרה שרשרת האספקה, ושיפור זה סייע לו מאוד לנצח בקרבות. לראשונה צוידו יחידות האספקה בעגלות רתומות לסוסים, וכך הפכו ניידות יותר ואפשרו ליחידות הצבא לבצע תמרונים מהירים בלי לחשוש שינותקו ממקורות האספקה. אפשר לזקוף את ההצלחות הצבאיות של אנגליה בארצות השפלה, ובמיוחד את ניצחונותיו הגדולים של הדוכס ממרלבורו במלחמת הירושה הספרדית, לזכותה של מערכת האספקה המשומנת היטב אשר נבנתה ותוחזקה על ידי חברת מצ’דו ופררה, ושוכללה עוד יותר על ידי דה מדינה.

אספקה באמצעות עגלות רתומות לסוסים אפשרה למרלבורו להניע את כוחותיו למרחק של 400 קילומטר עד בלנהיים בחמישה שבועות ולהביא לכניעת הצרפתים. המרשל טאלאר נכנע לפני מרלבורו בבלנהיים, מתוך ספר איורים מהמאה ה-18-

אספקה באמצעות עגלות רתומות לסוסים אפשרה למרלבורו להניע את כוחותיו למרחק של 400 קילומטר עד בלנהיים בחמישה שבועות ולהביא לכניעת הצרפתים. המרשל טאלאר נכנע לפני מרלבורו בבלנהיים, מתוך ספר איורים מהמאה ה-18

עם התארכות המלחמה נשמעו קולות הולכים וגוברים שקראו לסיימה. באותה עת המלכה אן לא נתנה אמון בסידני גודולפין, מהבכירים בממשלה, ולא הפגינה אהדה לדוכס ממרלבורו שפיקד על הצבא. תחילה היא גייסה תמיכה פוליטית מספקת כדי לפטר את גודולפין, ואחר כך לחצה על מרלבורו להפסיק את המלחמה בצרפתים ואיימה כי אם לא יעשה זאת ענייניו האישיים יהפכו לנחלת הציבור. מרלבורו התעקש להמשיך במלחמה, ובתגובה נפתחה חקירה שעסקה בהתנהלותו האישית של הדוכס.

דה מדינה, שהיה בקשר ישיר עם מרלבורו כסוכן אספקה מרכזי, זומן להתייצב בפני ועדת החקירה בשישה בדצמבר 1711. הוא העיד כי נתן מדי שנה סכומי כסף גדולים למרלבורו ולאנשי שלומו, כפי שעשו אנשי חברת מצ’דו ופררה לפניו. מרלבורו קיבל במשך תשע שנות המלחמה הראשונות כ-63 אלף לירות שטרלינג. כיום ברור שתשלומים מסוג זה נחשבים שוחד, אולם דה מדינה ומרלבורו טענו כי זה היה הנוהג המקובל. ממקום מושבו בהאג כתב מרלבורו לוועדת החקירה כי תשלומים כאלה למפקד הצבאי היו נהוגים בפלנדריה עוד בתקופה שקדמה למהפכה המהוללת, וכי הכסף שימש אותו לצורכי המלחמה, ובין השאר לתשלום עבור ידיעות מודיעיניות. גם דה מדינה עצמו שימש מקור מודיעיני וזכה לתשלום עבור שירות זה.

ניסיונותיו של מרלבורו להצדיק את עצמו לא הועילו, שכן לוועדת החקירה הייתה מטרה פוליטית ברורה: למצוא רבב בדוכס ולהדיחו מתפקידו. הוועדה השתמשה בעדותו של דה מדינה כדי להכתים את שמו של מרלבורו, והמלכה מצאה דרך לצמצם סמכויותיו ולדחוף לשיחות שלום עם צרפת. למרות שהוועדה קבעה כי פעולותיו של מרלבורו לא היו חוקיות, אף אחד מחבריה לא טען כי דה מדינה שילם שוחד או ביצע עברה כלשהי, ולא הייתה עדות לכך שמרלבורו העניק את חוזי האספקה דווקא לדה מדינה. מרלבורו היה אהוד ביותר בציבור הרחב, והשימוש בעדותו של דה מדינה כדי להורידו מגדולתו הוביל לגילויי אנטישמיות שעסקו באופיו של היהודי שהתפרנס באמצעות שוחד.

הגלגל מתהפך

בשל התארכות המלחמה היו רווחיו של דה מדינה מחוזי האספקה שחתם עם מרלבורו מוטלים בספק, ואף הכסף שהשקיע בכך היה עלול לרדת לטמיון. ניצחון במלחמה לא נראה באופק, השלטון האנגלי התקשה לשלם את חובו ודה מדינה חתם מדי שנה על חוזים חדשים מבלי שקיבל תשלום מלא על החוזים הקודמים. אנגליה קנתה את האספקה בהקפה, ודה מדינה שנותר חסר מזומנים נאלץ לשלם ריבית גבוהה והגדיל את חובותיו כדי לעמוד ביעדי החוזים ולספק מזון לחיילים בחזית. במהלך הלחימה איבד הצבא עגלות וציוד נוסף, ובעקבות המלחמה ופגעי מזג האוויר עלה מחיר הדגן והחוזים חדלו מלהיות רווחיים. דה מדינה גילה כי מלחמה ממושכת מדי אינה עסק משתלם.

המדינה לא מיהרה לפצות את דה מדינה על הציוד שאבד בקרבות, לכסות את הפסדיו או לשלם את חובותיה המקוריים. הוא הימר על כל הקופה וחתם על חוזים חדשים כדי שהממשלה לא תתנער מחובותיה הקודמים, אך עם כל חוזה הלך מצבו הכלכלי והורע. ב-1712 החליט דה מדינה להימנע מלחתום על חוזים חדשים כדי שלא יוסיף לשקוע. המדינה לא מיהרה להחזיר חובותיה, הכסף שולם בעצלתיים עד 1720 ולא ניתן כל פיצוי על נזקי המלחמה. אפילו הדוכס ממרלבורו טען כי המרוויחה היחידה מהחוזים עם דה מדינה הייתה הממלכה האנגלית.

כאשר נפטר סולומון דה מדינה ב-1730 כללה צוואתו רק עשרים אלף לירות שטרלינג שנועדו בעיקר להחזרת החובות שצבר בזמן שסיפק ציוד ומזון לצבא. החובות כוסו רק כעשור לאחר מותו, והמאבק בין יורשיו הרבים על הכסף שנותר הוכרע לבסוף בדיונים משפטיים.

בזכות מעמדו של דה מדינה נדחתה האפשרות לפסול את עדותו בפני בית המשפט בשל היותו יהודי. בית הדין בצ'נסרי, בנג'מין פררס, תחילת המאה ה-18זאב קינן | סגולה

בזכות מעמדו של דה מדינה נדחתה האפשרות לפסול את עדותו בפני בית המשפט בשל היותו יהודי. בית הדין בצ’נסרי, בנג’מין פררס, תחילת המאה ה-18

למרות אחריתו העלובה ראוי לזכור את סולומון דה מדינה כאדם פורץ דרך שניתץ תקרות זכוכית. משפט שנערך באדינבורו 12 שנה לאחר שדה מדינה זכה בתואר אבירות מסכם היטב את הישגיו. אחד הצדדים התנגד לכך שיהודי יעיד בדיון וטען כי אין מקום ליהודים בבית המשפט בשל השנאה הטבועה בהם לנוצרים. בית המשפט קבע כי יינתן ליהודי להעיד, ובנימוקיו להיתר התבסס על התואר שאת הענקתו ייחס בטעות למלכה אן שמלכה בזמנו ולא למלך ויליאם:

כמו כן זכור לנו כי המלכה העניקה תואר אבירות לסר סולומון דה מדינה, יהודי הסוחר בלונדון; ואם כשיר לשאת תואר כבוד, מדוע לא כשיר לשאת עדות? (Oskar K. Rabinowicz, Sir Solomon de Medina, p. 21)).

העת החדשה

1700
לספירה

תגים

המהפכה המהוללת, המלכה אליזבת, הנרי השמיני, וויליאם, מרלבורו, סולומון דה מדינה, צ'רלס הראשון, קרומוול
מאת: חגי אולשניצקי

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

להקדים תרופה

להקדים תרופה

על משמר הדרך

על משמר הדרך

מצבות שרות

מצבות שרות

תשכחו מפרנקלין

תשכחו מפרנקלין

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס