• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העידן המודרני / צליל ראשון מהוליווד

צליל ראשון מהוליווד

מאת: יובל ריבלין

הסרט המדבר הראשון לא היה יכול להיות יותר יהודי מזה: לא רק שיוצריו, שחקניו ובעלי האולפן שבו נעשה היו יהודים, גם עלילת הסרט עוסקת במתח שבין העולם היהודי המסורתי לבין עסקי הבידור. ‘זמר הג’ז’ כממשיך של שושלת חזנים

בדיחה ישנה מספרת על ילד שלא הוציא מפיו מלה מרגע לידתו, ורק לאחר שנים, בסעודה משפחתית שגרתית, פנה ליושב לצדו וביקש את המלח. כשנשאל מדוע לא פצה את פיו עד כה משך בכתפיו ואמר: “פשוט לא היה לי מה להגיד“.

אילמותו של סרט הקולנוע ב־32 השנים הראשונות לקיומו לא נבעה אמנם מחוסר עניין או מחוסר רצון לומר דבר מה; הסרטים האילמים — סרטי הראינוע — היו גדושים בהיגדים אמנותיים ודידקטיים, והיעדר הקול לתמונה האילמת מקורו בקשיים טכנולוגיים שבהם נתקלו היוצרים. ובכל זאת, אם בוחנים את תכניו של ‘זמר הג‘ז‘, הסרט המדבר הראשון שנוצר ב־1927, קשה שלא להיזכר בילד חובב המלח. חשיבותם של הקולות הראשונים שבקעו מהמסך אינה רק בכך שהפכו את הראינוע לקולנוע. תוכן הדברים חשוב לא פחות מעצם השימוש בקול, ונוגע בעניין מרכזי הרבה יותר מסתם תיבול לסלט. זמר הג‘ז היה הסרט הראשון שעסק בזהותם המורכבת של יוצרי הקולנוע ושל חלק ניכר מצופיו, והוא עשה זאת, מסתבר, ביהודית שוטפת.

אילמות מולידה פומפוזיות

כרזת הרחוב של הסרט מציינת בין המשתתפים בהבלטה גם את “החזן רוזנבלט”

שנות אילמותו של המדיום הקולנועי השיתו עליו אופי וזהות שלא תאמו את כוונת ממציאיו. הסרטונים הקצרצרים שהוקרנו בערב שבת י“א בטבת תרנ“ו (28.12.1895) בבית קפה פריזאי קטן, הנחשבים בדיעבד לסרטי הראינוע הראשונים, היו ריאליסטיים לחלוטין. הוצגו בהם מראות יומיומיים טריוויאליים במופגן: פועלים יוצאים מבית החרושת, רכבת מגיעה לתחנה, מלחמת שלג ברחובות עיר האורות.

בעיני האחים אוגוסט ולואי לומייר, שהמצלמה שפיתחו לכדה את האירועים וצרבה אותם על גבי פילם, ייעודו המובהק של המכשיר שהמציאו היה לקרב את המציאות לעיניו של הצופה ולאפשר לו לראות אותה בצורה טובה יותר. פקיחת עיניו של הצופה למתרחש סביבו, לחד פעמיותם של האירועים המרכיבים את חייו — לכך עשוי היה הראינוע לסייע. אולם חרישיות הצילומים, פועל יוצא מחוסר יכולת טכנית לזווג באופן מוצלח בין פס הקול המוקלט לבין התמונות המתועדות, פגמה באיכות הריאליסטית שלה ייחלו חלוצי עולם הסרטים. התנועה המוסרטת האילמת נותרה מרוחקת וזרה לעולמו עתיר הרעשים של הצופה. המוזיקה החיה שנוגנה באולמות והפכה לבת לווייתו של הראינוע, והמשחק הפומפוזי שניסה לחפות על היעדר הדיבור בתנועות גדולות ומוגזמות, תרמו אף הם להפיכתו של הסרט לישות לא ריאליסטית המתרחשת בטריטוריה חוץ מציאותית, אסקפיסיטית ואמנותית במכוון.

בעיני רבים מאנשי תעשיית הסרטים זו הייתה מגבלה שלא ניתן היה להשלים עם קיומה. יוצרים שביקשו להפוך את הסרט למראה שתחייב את המתבוננים בה לרפלקסיה ולבחינה מדוקדקת של עולמם לא הפסיקו להתפלל למציאת פתרון טכני שיבטל את הטריז שהפריד בין הצופים יודעי הדבר לבבואותיהם האילמות והפומפוזיות.

פתרון כזה הגיע באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת. ב־1925 הציעה חברת ‘ווסטרן אלקטריק‘ לבעלי האולפנים הגדולים בהוליווד טכניקה חדשה שזכתה לשם ‘ויטאפון‘ והתבססה על חיבורו של מקרן הקולנוע למעין פטפון שממנו נשמע הסאונד. בעיית התיאום בין הנאמר בסרט לבין הנשמע ברמקולים לא נפתרה בעזרת ה‘ויטאפון‘ באופן מוחלט, אך הוא אפשר הקרנה של סצנות קצרות שבהן נשמע קולן של הדמויות על רקע פס קול מוזיקלי שהוקלט מראש.

בעלי האולפנים הוותיקים לא התלהבו מההמצאה. שילובו של ה‘ויטאפון‘ באולמות שבהם הוקרנו סרטים חייב היערכות מיוחדת ויקרה וכלל לא היה ברור עד כמה השיטה החדשה תצליח. בהתלבטות בין הרצון לשכלל את השפה הקולנועית לבין הפחד מאובדן הכנסות הכריע האחרון, ורק לאחר שאנשי ‘ווסטרן אלקטריק‘ פנו בצר להם למנהליו הרעבים להצלחה של אולפן קטן ודינמי זכה ה‘ויטאפון‘ להרצה פומבית.

באדיבות Ianvannest

‘זמר הג’ז’ היה המחזה הראשון שכתב המחזאי היהודי הפורה יליד ניו יורק סמסון רפאלסון. הוא עיבד אותו במשך סוף שבוע אחד מתוך סיפור קצר שכתב. בעקבות הצלחת המחזה והסרט היה רפאלסון לאחד מהמחזאים המצליחים ביותר בברודווי.

המחזה

המסך פתח את הפה

ארבעת האחים לבית וורנר — אלברט, הארי, סם וג‘ק — היו פעילים בעסקי המסחר הקולנועיים עוד מ־1903. רשת בתי הקולנוע שעמדה לרשותם העניקה למשפחה הכנסה סבירה, אך הם התקשו להיחלץ ממקומם בתחתית שרשרת המזון הקולנועית, המקום שבו נמצאים אלה שמקבלים סרטי קולנוע של אחרים להפצה ולמכירה ואינם יוצרים דבר בעצמם. בעשורים הראשונים של המאה העשרים החל האולפן המשפחתי שהקימו לזנב באולפנים הגדולים, והישגו הקולנועי הגדול ביותר היה סדרת הסרטים ‘רין טין טין‘ שבמרכזה עמד כלב אמיץ ורב יוזמה, אחד מאבותיה הקדמונים של ‘עזית הכלבה הצנחנית‘.

סצנה מתוך הסרט שבה ג’קי שר לאמו

בשעה שארבעת האחים וורנר הקימו את חברת הסרטים שלהם היו היחסים ביניהם תקינים, אולם עד מהרה התגלעו בין הארבעה סכסוכים מרים שהביאו לפירוק החבילה. האחים וורנר בימים של שיתוף פעולה

עבור האחים לבית וורנר סיפק ה‘ויטאפון‘ הזדמנות, והם קיוו כי תודות לאטרקציה החדשה הם יזכו לפריצה המיוחלת. בניגוד לאולפנים הוותיקים יותר, כמו ‘פרמאונט‘ ו‘אם ג‘י אם‘, לא היה לאחים וורנר מה להפסיד, ומ־1926 הם שיגרו לאולמות הקולנוע שלהם סרטונים מדברים קצרים ששימשו כמתאבן למנה הקולנועית העיקרית שנותרה עדיין אילמת. בסוף 1927 בשלו התנאים ואל בתי הקולנוע הגיע ‘זמר הג׳ז‘, סרט באורך מלא שחלקו מדבר. ברוב 88 דקותיו הסרט אמנם שותק, אך ברגעים אחדים במהלכו ובחמש הסצנות החותמות את האירועים הסוערים המוצגים בסרט נשמע קולן של הדמויות באומר ובצליל. חמש הסצנות האלה הוכיחו כי ניתן לשמור על סינכרוניזציה בין קול לתמונה, הפכו באחת את הראינוע לקולנוע וסימנו את הכיוון שבו עתיד המדיום לצעוד. הבלחת הקול בסיומו של הסרט לא הוצגה כגחמה, כפעלול עקר או כקונץ ריקני. היא השתלבה בעלילת הסרט ותרמה להבנת התהליך שעברו הדמויות. אילמותן הראשונית הוצגה כעניין מהותי, וזכייתן בקול סימנה את הפיכתן לדמויות מלאות ושלמות.

 

דילמה אכזרית

‘זמר הג׳ז‘ הוא עיבוד קולנועי של הבמאי אלן קרוסלנד למחזה בשם זהה שכתב סמסון רפאלסון, לימים תסריטאי מצליח בהוליווד, שהתבסס על
סיפור קצר פרי עטו בשם ‘יום הכיפורים‘. במרכז הסיפור, שפורסם בינואר 1922 בכתב העת
‘Everybody’s Magazine’, עומדת דמותו של ג׳קי רובין — לשעבר יעקב רבינוביץ‘ — בן לשושלת ארוכה של חזנים. את דמותו של ג‘ק גילם אל ג‘ולסון — לשעבר אסא יואלסון — בדרן מצליח ובן למשפחת חזנים בעצמו. ג‘קי מבקש לעצמו קריירה מוזיקלית שונה מזו של אבותיו. לבו אינו נוהה עוד אחר המוזיקה הליטורגית של בית הכנסת אלא אחר שירי הג׳ז של מועדוני הלילה ואולמות הקונצרטים שבהם הוא מוצא ביטוי לתחושותיו האישיות ולהלוך הרוח של בני דורו. אביו, מייצגה הנאמן של היהדות המסורתית לדורותיה, תובע מבנו לוותר על אהבתו החדשה ולהישאר בגבולות הקהילה והמסורת היהודית. ג׳קי, המשוכנע כי הג׳ז הוא הביטוי האותנטי לרוח התקופה, נאלץ לעזוב את הבית.

שנים מאוחר יותר, בשעה שהאב מוטל על ערש דווי, נשלח נציג מבני הקהילה כדי להשיב את הבן האובד הביתה. בערב יום הכיפורים מבקשים האב, האם והקהילה כולה מג׳קי להחליף את האב ולעבור לפני התיבה בתפילת ׳כל נדרי׳. אלא שאותו לילה הוא גם ליל הבכורה של מופע בידור חדש שעשוי לזמן לג׳קי את פריצת הדרך שלה ציפה כל השנים. מיוסר וקרוע הוא נאלץ לבחור בין שתי הדרכים: הדרך המובילה חזרה אל ביתו ואל זהותו היהודית, והדרך שתאפשר לו להיטמע בחיקה של הזהות האינדיבידואלית האמריקנית.

המסע שעובר גיבור ‘זמר הג׳ז‘ מוביל אותו מזהות אחת לזהות שנייה. נקודת המוצא היא הזהות המסורתית והיעד הוא הזהות המודרנית. בראשית הסרט מבקשת הקהילה המסורתית להנחיל לג‘קי הצעיר את תמונת עולמה ואת ערכיה. כחייל נאמן בשורותיה של הקהילה היא מצפה ממנו למלא את חלקו במרוץ השליחים המסורתי, לענות על ציפיות הוריו ולהנחיל לצאצאיו את תביעותיה הנצחיות של המסורת. ג‘קי יודע היטב כי ההיענות לפיתוייו של העולם החוץ יהודי עלולה להוביל לתלישתו מהעץ המשפחתי והקהילתי. הוא ייחשב לזר בביתו ושעריו עלולים להינעל בפניו. בעיני רפאלסון סוד עוצמתה של הזהות המסורתית נובע מהחיבוק המשפחתי שהיא ידעה להעניק לכל חבריה. כלשון ‘כנר על הגג‘ — מחזמר מאוחר ומפורסם הרבה יותר — “תודות למסורת ידע כל אחד מי הוא ומה א־לוהיו דורש ממנו“, וכך “היה לכנר על הגג המאלתר ניגון פשוט מבלי ליפול ולשבור את מפרקתו“.

הבעיה של ג‘קי היא שהוא אינו מוכן עוד להסתפק באותו ניגון פשוט. הנהייה אחרי העולם שמחוץ לגבולותיהן של הקהילה והזהות המסורתית נובעת דווקא מהחירות ומהשחרור שעולם זה מציע. לפי ‘זמר הג‘ז‘ העולם המודרני מאפשר לכל אדם להגדיר את זהותו והופך את הקהילה ללא רלוונטית. יהדותו של גיבור הסרט אינה נתפסת עוד כמגבלה, ולכן אין לו עוד צורך בתמיכתה של הקהילה. צר ומחניק לו מתחת לכנפיה השבורות והוא מבקש לפרוס את כנפיו אל מחוץ לתחום השפעתה. אלא שבשעה שהוא מוכן לוותר על המסגרת הקהילתית מבלי לחשוב פעמיים, מהזיקה המשפחתית לאביו — ובעיקר לאמו — הוא מתקשה להיגמל. האידאולוגיה המסורתית היא חסרת ערך בעולם המודרני, אך כל אדם זקוק לבית, וסוד ייסוריו של ג‘קי נובע מאי הצלחתו לזרוק את הקליפה הדתית תוך שמירה על התוך הביתי החם.

רבנים וחזנים על המסך הגדול. סצנות מתוך הסרט

כל נדרי במראת האיפור

ביטוי לקושי זה ניתן באחת מסצנות השיא בסרט, המתרחשת בשעת מנחה של ערב יום הכיפורים, שהיא גם השעה שבה מתקיימת החזרה הגנרלית לקראת הצגת הבכורה. ג‘קי יושב בחדרו אכול ספקות וייסורים. בפס הקול נשמעים תווים ספורים מלהיטו הגדול של אל ג‘ולסון ‘Mammy’ (‘אמא‘) ומבטו של ג‘קי נשלח אל תמונת אמו הניצבת על שולחן האיפור. אל החדר נכנסת אהובתו הרואה את היגון השפוך על פניו של בן זוגה. “אני רואה שאתה דואג לבריאותו של אביך“, היא מאבחנת. “כן“, מאשר ג‘קי, “הייתי רוצה לשיר לבני עמי, אך מקומי הוא כאן. עם זאת, יש עוד משהו בתוך לבי, אולי זוהי קריאת הדורות, קריאתם של בני גזעי (במקור “My Race”)”. “לא משנה כמה חזקה הקריאה“, קובעת הצעירה נחרצות, “זהו מקומך, אלה הם חייך“.

נחוש קם ג‘קי ממקומו וניגש להתאפר. מהמראה נשקפת אליו תמונת בית הכנסת העולה במחשבותיו. פס הקול, המסגיר פעם נוספת את מחשבותיו, משמיע את הצלילים המוכרים של ‘כל נדרי‘, וג‘קי מטיח את אגרופו על חזהו כמקובל בזמן אמירת וידוי בתפילת מנחה בערב יום הכיפורים. “יום הכיפורים“, הוא מתפרץ, “היום החשוב בכל הימים הנוראים, וניגוני עם ישראל קורעים את לבי לגזרים!”. נחושה להציל את מחמל נפשה המרוסק מזכירה לו העלמה: “הקריירה שלך היא עבודת הא־ל שלך, אל תשכח זאת!”. “נכון“, הוא מאשר, “הקריירה חשובה לי יותר מכל דבר אחר“. “יותר ממני?”, היא שואלת בפנים מיתממות. “כן“, עונה ג‘קי, “יותר ממך“. חיוכה הגדול מעיד כי מלאכתה צלחה. “כך תעשה“, היא חותמת את הדיון, “אל תאפשר לדבר לעמוד בינך ובין ההצלחה. לא משפחתך, לא אני, לא שום דבר!”.

הנה כך נחשף בפנינו שורש מצוקתו של ג‘קי. את העולם המסורתי הוא עזב, אך אל חופי הפלא המודרניים לא הגיע. אורותיהם הרחוקים הבטיחו גדולות ונצורות, אך בפועל מובטחים להולך בצלם חיי בדידות וניכור. מחיר ההצלחה הוא קיום נטול בית, חף מהורים ומקהילה, מודר מאהבה, נידון להסתפקות בשמחת עניים של קריירה ורווחה כלכלית.

סצנה זו, כמו רגעים רבים בסרט המציגים את הקונפליקט שבו נתון הגיבור, היא אילמת לחלוטין. רק שפתיו נעות וקולו של ג‘קי לא יישמע. אולי בגלל שהוא מתקשה למצוא אותו. נוכח תביעותיהם של שני העולמות האידאולוגיים המנוגדים — היהודי והאמריקני — שהמנוניהם מושמעים בפס הקול הוא מתקשה לאתר את דרכו העצמאית ואין ביכולתו להשמיע יותר מציוץ רפה. ג‘קי אינו מסוגל להכיר בשוויו האנושי, ובשל כך הוא מדומם את נפשו ואת קולו ומתרפק כגמול עלי אמו הרחוקה.

געגועיו של ג‘קי לאמו מבהירים לנו כי לא לדור האבות ולתביעותיו ההלכתיות הנוקשות הוא כמה. הוא חסר את הבית החם, והוא יודע כי כמותו לא ימצא בעסקי הבידור האמריקניים. אין זה מקרי שקטעי הקול הראשונים המושמעים בסרט קשורים בדמותה של האם. באחד מהם מבקר הבן את אמו ללא ידיעת האב הקפדן ושר לה אחד משירי המופע שבו הוא לוקח חלק — ‘Blue Sky’, שחיבר אירווינג ברלין, הלוא הוא ישראל ביילין. השניים מתענגים על המים הגנובים, הפזמון הקליל מנוגן על פסנתר המיועד למנגינות קודש בלבד, ובפס הקול אנחנו שומעים את האם, את הבן ואת רוח החול החובשת את פצעיהם. בקטע אחר צופה ג‘קי בהופעתו של החזן יוסל‘ה רוזנבלט המבצע ביידיש את השיר ‘יארצייט ליכט‘ (‘נר נשמה‘) ונזכר שוב באמו ובעולמה הדועך.

רבנים וחזנים על המסך הגדול. סצנות מתוך הסרט-

רבנים וחזנים על המסך הגדול. סצנות מתוך הסרט

למצהלות הקהל

כדי למצוא את קולו ייאלץ ג‘קי לאתר נתיב המתאים לו ולבני דורו. הוא יבקש ליטול מהעולם המסורתי את הביתיות האמהית ומהעולם המודרני הוא ייקח את החירות לחפש את המקום שבו יגשים את ייעודו ויביא לידי ביטוי את מכלול כשרונותיו. למוסר האב ולפיתויי הכסף יענה ג‘קי בשלילה. הוא יעזוב את העולם היהודי המסורתי בשל תביעותיו הקולקטיביות ובשל התכחשותו הגורפת לאתוס ההצלחה האמריקני, וייבא אל העולם המודרני את התפיסה היהודית הרואה בנמל הבית מרכז שאין בלתו. משעה שיורכבו ערכיהם החיוביים של השניים זה על גבי זה תוסר העננה מעל פניו של ג‘קי ויוסר המחסום שבגרונו. הוא יעבור לפני התיבה בבית הכנסת — “זמר ג‘ז השר לא־לוהיו“, כלשון בת זוגו העדה לרגע מרטיט זה, ולא מעזרת הנשים — ואת אמו הוא יארח באולם המוזיקה וישיר לה שם שיר חיבה למצהלות הקהל — הקהל המוצג בסרט והקהל שאוזניו נפקחו באולמות הקולנוע.

הקול עצמו הוא חזות הכל. אם בראשית הסרט חשבו האב, בני הקהילה וג‘קי עצמו כי בין תפילת הקודש לשירת החולין פעורה תהום, הרי שהדרך שאותה חשף זמר הג‘ז מתגלה כגשר על פני מים סוערים. בעומק הדברים אין סתירה בין העולמות. “ג‘ז הוא תפילה“, נכתב בתוכנייה שליוותה את ההקרנה ההיסטורית בשמו של רפאלסון. “זו תפילה שנתיבה התעקם ויש להזכיר לה את יעדה האמיתי. הקול הבוקע וצף בכל הקברטים, המחזות המוזיקליים ואולמות הריקודים הוא תפילה לוהטת ואינטנסיבית שאינה שונה מזו הבוקעת מהקתדרלות ומבתי הכנסת“. מטרתם של יוצרי הסרט הייתה לחשוף את היסודות הערכיים החבויים בסיפורי המעשיות ובשירים של תקופתם. הם האמינו כי יש בכוחו להשיב לב בנים על אבותם, בתנאי שהאחרונים יבינו מה מבקשים הבנים לחולל.

חשיבותו ההיסטורית של הסרט ‘זמר הג‘ז‘ לא מתמצה בחידושיו הטכניים. ערכו הגדול יותר טמון ביומרתו לנסח לדור אשר ידע את העולם המסורתי, הסתייג מחלק ניכר ממאפייניו וטעם מפריה האסור של המודרנה תפיסת עולם המאמינה ביכולתה לאחוז בזה וגם בזה. הוא הציג דילמה שהייתה ועודנה אופיינית לכל חברה התוהה היכן עובר הגבול בין שילוב להתבוללות. ככזה, צפו בסרט בעניין גם צאצאים למשפחות מהגרים איטלקיות, איריות והיספניות.

עם זאת, יש לסרט חותם יהודי מובהק. הוא מעיד על עולמם של יוצריו, אשר בדומה לג‘קי ביקשו לראות בעיסוקם האמנותי הקולנועי תחום שאינו שונה כל כך מהטריטוריה התרבותית שבה שוטטו אבותיהם. הם ביקשו לראות בעצמם זמרי ג‘ז השרים לא־לוהיהם, ולהאמין — בדומה לשליחי הציבור בכל הדורות — כי הא־ל עצמו העניק להם יכולת ושליחות זו. מהרגע שבו הוענק לסרט קול והתאפשרה שיבתו של המדיום הקולנועי ממחוזות ה‘נדמה לי‘ אל השדה הריאליסטי, בחרו רפאלסון, ג‘ולסון והאחים וורנר להשתמש בו כדי להאיר את מצבם היהודי המורכב. שילוב הקול אפשר גם להם למצוא את קולם ולהעניק קול לדור שלם של מהגרים יהודים. עד ל‘זמר הג‘ז‘ הם לא השמיעו לנו דבר. ‘זמר הג‘ז‘ מתעד את רצונם, היהודי כל כך, למצוא את המקום שבו יוכלו סוף סוף להיות מלח הארץ.

כשם שכיום עשויים פעלולי מחשב מרהיבים להפוך סרט לפופולרי, כך הפך פס הקול את הסרט 'זמר הג'ז' לשובר קופות של ממש. קהל גדול נאסף מחוץ לבית הקולנוע בערב הבכורה של הסרטSegula mag | סגולה

כשם שכיום עשויים פעלולי מחשב מרהיבים להפוך סרט לפופולרי, כך הפך פס הקול את הסרט ‘זמר הג’ז’ לשובר קופות של ממש. קהל גדול נאסף מחוץ לבית הקולנוע בערב הבכורה של הסרט

העידן המודרני

1927
לספירה

תגים

אל ג'ונסון, ברודוויי, האחים ורנר, הוליווד, זמר הג'ז, חזנות, סרט, פס קול, קול נדרי, ראינוע
מאת: יובל ריבלין

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

64 | Nisan 5783 | March 2023

64 | Nisan 5783 | March 2023

גליונות 151 עד 180

גליונות 151 עד 180

אמן הצער העברי

אמן הצער העברי

לעלות בהר

לעלות בהר

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס